נהוג לומר כי תל אביב היא עיר השונה במהותה ובאופייה משאר מדינת ישראל, ובמובנים מסוימים ניתן להיווכח בכך בנתוני הלשכה. תל אביב היא העיר בעלת אחוז האקדמאים הגבוה ביותר מבין שש הערים הגדולות, בה 37% מכלל התושבים הם בעלי תואר אקדמי. תל אביב גם מובילה באחוז ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי השנתי מבין כל הערים בישראל, עם 70% עובדים. אחריה ברשימה נמצאות ראשון לציון (68%) ופתח תקוה (68%).

תל אביב מובילה גם בכמות המגיעים למקום העבודה בהליכה או ברכיבה על אופניים. 16% מתושבי העיר עושים זאת באופן קבוע. זאת, למשל, לעומת רק 7% בראשון לציון.

הפעילות הנדל"נית הענפה בעיר התבטאה גם במשרות התושבים: הענף הכלכלי השכיח בתל אביב הוא "נכסי דלא ניידי, פעילויות השכרה ושירותים עסקיים", שבו הועסקו 23% מהעובדים בעיר בשנת 2008.

העיר הגדולה והצעירה במדינת ישראל היא ירושלים, שמנתה ביום המפקד כ-759.7 אלף תושבים. העיר השנייה בגודלה היא תל אביב-יפו עם 402.6 אלף תושבים, השלישית בגודלה היא חיפה, המונה 264.3 אלף תושבים, ואחריהן נמצאות ראשון לציון עם 226.8 אלף תושבים, אשדוד עם 204.3 אלף תושבים ופתח תקוה עם 200.3 אלף תושבים. ירושלים היא גם העיר בעלת האוכלוסיה הצעירה ביותר. בשנת 2008 כ-44% מתושביה היו צעירים בני 0 עד 19 (45% מבין הגברים ו-42% מבין הנשים). בתור אחת הערים העניות בארץ, ירושלים מובילה במספר המגיעים בקרבה לעבודה באמצעות אוטובוס ציבורי: 32% מהמועסקים בה עושים זאת, לעומת רק 20% בראשון לציון.

נתון מעניין העולה מהמפקד מראה כי מאז מפקד 1972 נצפתה ירידה הדרגתית בחלקם של בני 19-0 בכלל התושבים בכל שש הערים הגדולות. הירידה הגדולה ביותר במספר הצעירים התחוללה באשדוד, שבה היוו בני 19-0 48% מכלל התושבים במפקד 1972, לעומת 35% במפקד 2008. לעומת זאת, בתל אביב נרשמה הגירה חיובית של צעירים: 21% מהתושבים שהתגוררו בתל אביב ביום המפקד, התגוררו ביישוב אחר בשנת 2003 (חמש שנים לפני מועד המפקד).

העיר המזדקנת בקצב המהיר ביותר היא חיפה, בה קיים קצב הגידול הגבוה ביותר בחלקם היחסי של בני 65 ומעלה. במפקד 1972 היוו בני 65 ומעלה 10% מכלל אוכלוסיית העיר, לעומת היותם 18% במפקד 2008. בחיפה 40% ממשקי הבית של בני 65 ומעלה היו משקי בית של נפש אחת, ו-11% מסך כל בני 65 ומעלה בחיפה התגוררו במוסדות.