הטכנולוגיה החדשה של חברות פייזר ומודרנה שמאלצת אותן לשמר את מנות החיסון נגד קורונה בקור קיצוני, הפערים בין היעילות של החיסונים והיעדר המידע על החיסון הרוסי. "ישראל היום" בדק את כל השאלות המעניינות בעקבות התפניות החדשות במחקר הרפואי.
הפרופסור דניאל שפשלוביץ' הוא סגן מנהל מחלקת קורונה בבית החולים איכילוב, שעוסק בחקר חיסונים ופרסם מחקרים מרכזיים בתחום. בדבר התפתחויות האחרונות במרוץ לחיסון נגד קורונה, שפשלוביץ' הסביר כי "הרוסים וגם המכון הביולוגי בנס ציונה עובדים בשיטה המקובלת לייצור חיסונים. פייזר ומודרנה השתמשו בשיטה חדישה שמדברים עליה הרבה זמן. השיטה נקראת MRNA וכעת היא הפכה לביצועית".
רוצים סמארטפון חדש במתנה? הקליקו לכתבה הסודית של דינמיקה (מהנייד בלבד)
לדבריו, "בעבר, חיסונים בדרך כלל היו בנויים על הזרקה של נגיף מת לגוף או על הזרקה של נגיף מוחלש. באופן הזה, הגוף לומד את הנגיף ויודע איך להגיב אל הנגיף החזק או החי. זו השיטה העתיקה, המקובלת.
"בתוך השיטה הזו יש עוד פרקטיקה, שבה משתמשים הרוסים וגם המכון הביולוגי, שהיא לקחת חלק מווירוס הקורונה ולהשתיל אותו בווירוס לא מזיק. כך הגוף נלחם בווירוס הלא מזיק הזה ולומד על הדרך את צורת הזיהוי והלחימה בקורונה. מדובר בתהליך איטי כי צריך לייצר וירוס מוחלש כזה. לכן בעבר לקח זמן רב כדי לייצר חיסונים".
אז איך הרוסים כבר הפיצו את "ספוטניק 5"?
"הרוסים פשוט דילגו על כל שלבי הבטיחות שנדרשים במערב. הכללים שהמערב הולך על פיהם עשרות בשנים ושמי שמוביל את הבדיקה שלהם הוא ה-FDA האמריקני, קובעים תהליך ארוך של בקרות ובדיקות של החיסון. כלומר זה לא מספיק שיש לך וירוס מוחלש או קטעים של הווירוס ששמת בווירוס אחר. אתה בודק לעומק את ההשפעות של זה על הגוף, אתה רואה לאורך זמן האם יש לזה נזקים, מה תופעות הלוואי ורק אחרי תהליך מוסדר כזה שלוקח זמן רב מאוד, מאשרים את החיסון", מבהיר החוקר.
לדבריו, "הרוסים יצרו חיסון עם וירוס שיש לו מאפייני קורונה, אבל הוא מוחלש יותר ובכלל לא בדקו האם זה חיסון שמועיל, האם הוא פוגע באדם, מה בכלל תופעות הלוואי שלו. הרוסים דילגו על כל זה והתחילו לחסן".
פרופ' שפשלוביץ' הבהיר כי "אם הייתה משתוללת בעולם מגפה גדולה שהורגת הרבה אנשים אז המהלך הרוסי היה מובן. יש לך אפשרות לחסן ואתה ישר רץ קדימה. אלא שלגבי הקורונה המצב בכלל לא כזה חמור ולכן אני אישית לא הייתי לוקח את החיסון הרוסי, אלא מחכה לחיסונים של חברות מערביות, שבודקות את עצמן ועוברות בקרה מחמירה מאוד".
ביחס להחלטה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבחון בכל זאת את הרכישה של החיסון הרוסי, פרופ' שפשלוביץ ציין שהוא לא יודע מה הבסיס להחלטה הזו ומה יודע רה"מ ביחס לחיסון מעבר לעולם המדעי.
"שמעתי את ההכרזה ואני לא יודע על בסיס מה היא התקבלה. חשוב להגיד שייתכן שהחיסון הרוסי טוב, אני לא אומר שלא, אבל למערב אין פשוט שום מידע עליו. לא פורסמו מחקרים, לא פורסמו תוצאות, הרוסים שומרים את כל המידע לעצמם ולכן קשה לדעת על מה מבסס ראש הממשלה את האפשרות של קניית החיסון הרוסי. ייתכן שהמודיעין יודע משהו אבל מבחינה מדעית אין שום מידע בתחום בכלל".
הטכנולוגיה החדשה של פייזר ומודרנה
ביחס לחיסונים של החברות פייזר ומודרנה, פרופ' שפשלוביץ אמר כי "מה שעושים כאן זה שלא מזריקים וירוס מוחלש לגוף בכלל, אלא לוקחים את ה-MRNA". הוא הסביר כי מדובר ב"שליח של הווירוס שנכנס לתא ומייצר עבור הווירוס חלבונים או הוראות עבור התא לייצר עותקים נוספים של הווירוס הזה. כלומר לוקחים כאן מקטע של הווירוס שהגוף יכול להילחם בו בקלות".
תיעוד: שרשרת ייצור החיסון // צילום: פייזר
"אחרי שהגוף בעצמו ייצר חלבונים לווירוס, הוא לומד לזהות את הנגיף ולהרוג אותו", הוסיף שפשלוביץ, "כלומר אם בשיטה הישנה הכניסו לגוף וירוס חלש או מומת וזה לקח זמן לפתח, כאן מכניסים מקטע עצמאי שאינו הווירוס אלא 'שליח' שמייצר משהו עבור הווירוס. את הגורם הזה הגוף מייצר ולומד לזהות כבעיה. מדובר כמובן בשיטה חדשה שמדברים עליה שנים רבות מאוד כשיטה בטוחה מאוד להילחם במחלות ועכשיו הפעילו אותה. מדובר כמובן בשיטה חדשה לחלוטין".
למה יש הבדל ברמת הקירור בין החברות?
"כיון שמשתמשים כאן בעצם בחומר ביולוגי חלקי, קרי לא משהו חי אלא חומר ביולוגי מפורק, חומר כזה נוטה להתפרק בטמפרטורת החדר. לכן צריך לעטוף אותו ולשמור אותו בעטיפה מיוחדת ובקירור. כאן מסתבר שיש הבדל בין העטיפה שפייזר הכינה ל-MRNA שלה ובין העטיפה שמודרנה יצרה. כמובן שגם מינוס 20 מעלות זה ממש קר, אבל זה תהליך שניתן יותר להתמודד איתו מבחינת תפוצה ברחבי העולם. מכשירי קירור של מינוס 70 מעלות, הם משהו יותר קשה לתפעול ומצריך היערכות לוגיסטית יותר כבדה".
ועדת שרים תקבע את סדר העדיפויות לחיסון
בכל הנוגע להגעת החיסון לארץ ולהפצתו לכלל האוכלוסייה, פנינו לפרופ' רונית קלדרון מרגלית מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית כדי להבין איך התהליך יעבוד. לדברי פרופ' קלדרון, יש תהליך סדור במשרד הבריאות, אך היא הופתעה מהקמת ועדת השרים.
"יש שני גופים במשרד הבריאות שמעריכים את יעילות החיסון מול תופעות הלוואי שלו, וכך גם את הקבוצות באוכלוסייה שהוא בוודאות בטוח עבורן. אחר כך הם מחליטים על סדר החיסון. אסביר זאת כך, החיסון של פייזר לא בהכרח נעשה על אנשים מבוגרים או כאלו שעלולים לחלות באופן קשה בקורונה. אין לנו כל כך נתונים כאלו כרגע מהחברה. לכן יהיה צריך לשקול קודם מה טווח הגילים ואילו סוג של אנשים בכלל החיסון הזה בטוח עבורם.
"מנגד, חברת מודרנה כן פרסמה שהיא בדקה את החיסון על נסיינים מבוגרים מאוד ועל אנשים שעלולים לחלות קשה במחלה. לכן כאן יש טווח יותר גדול של אנשים שאפשר לחסן אותם. כמו ה-FDA, שקובע כללים של בטיחות לחיסון בארצות הברית, גם בארץ יש לנו ועדות שבוחנות את הסכנות מול התועלת של החיסון על סמך מידע. כאן יש ועדה מסודרת שקובעת בדרך כלל בעצמה סדרי עדיפויות".
ד"ר קלדרון מרגלית הוסיפה כי "כך זה היה עד היום. הפעם אני שומעת שהקימו ועדת שרים ואני לא יודעת למה זה נצרך, אבל כעיקרון נראה שלפחות בארצות הברית החליטו שקודם הצוותים הרפואיים יתחסנו ואז אנשים שהם בסיכון, אבל שהנגיף לא יפגע בהם. שזו נקודה מאוד חשובה".
ראש הממשלה דיבר על החיסון הרוסי. האם יש לגביו מידע חדש?
"אישית אני לא יודעת על מידע כזה. אבל צריך לדעת שיש בארץ מחלקה שמעריכה חיסונים מהעולם ומקבלת כל הזמן מידע. אני גם יודעת שהרוסים לא רק מחסנים אלא במקביל לחיסון עצמו ואחריו, הם מצויים בשלב בדיקה 3. כלומר הם בוחנים בדיעבד עד כמה החיסון שלהם יעיל ועד כמה יש לו תופעות לוואי.
"לכן ייתכן שיש מידע חדש שעוד לא פורסם על יעילות החיסון הרוסי או על התכונות שלו. אני מניחה שבסופו של דבר המערב יוכל לקבוע את הטיב של החיסון הזה ושגורמים במערב ואולי בישראל, יידעו להגיד אם הוא טוב או לא והאם ראוי להשתמש בו. אני מניחה שבחלוף הזמן נדע יותר וייתכן שכבר יודעים משהו. לכן ראש הממשלה השאיר את האופציה הזו פתוחה".
למה פייזר ומודרנה כבר פיתחו חיסון ואילו אסטרה-זניקה מאוקספורד מפגרת אחריהן?
"התשובה לכך, פרדוקסלית, נובעת מהעוצמה של התפרצות מגפת הקורונה בארצות הברית מול ההתפרצות בבריטניה. איך בודקים חיסון? בודקים אותו ביחס לאנשים חולים, בודקים האם החיסון מגן או לא. עכשיו בארצות הברית יש כזו התפרצות ענקית של המגפה, שיש כר פורה ונרחב יותר לבדוק עליו את יעילות החיסון מול קבוצת ביקורת. לכן גם מודרנה ופייזר יכלו לבחון את קבוצת הביקורת שלהן אל מול קבוצת המתחסנים ברמה של 90 בני אדם או 95 בני אדם שחלו או לא.
"כדי לאשר חיסון - הוא צריך להיבדק על קבוצה של 160 אנשים שקיבלו את החיסון מול 160 שלא קיבלו ולראות שהוא מונע את ההדבקה. לכן גם פייזר וגם מודרנה פרסמו עד כה תוצאות ביניים בלבד".
הפרופסור הסבירה כי "בבריטניה יש פחות חולים ולכן קבוצת החוקרים של אוקספורד ואסטרה-זניקה פועלת לאט יותר. לא בגלל שהיא פחות טובה, אלא פשוט יש פחות מועמדים לקבוצת מתחסנים וביקורת שניתן להשוות האם הם חלו או לא. אבל במצב ההתפרצות בבריטניה, שהיא גם יחסית די גבוה, אני מניחה שגם אסטרה-זניקה תפרסם תוצאות בקרוב. בסך הכול זו גם חברה שיש לה ניסיון רב בתחום".
בסיכום דבריה, אמרה פרופ' קלדרון כי "אנשים לא מבינים את גודל ההישג בכלל. מגפה עולמית משתוללת ואנו מוצאים לה תרופה וחיסון תוך שנה אחת בלבד. זה ממש חלום, בעולם פעם בכלל אי אפשר היה לדמיין מצב כזה. אז אולי ייקח עוד זמן עד שהחיסון יגיע לארץ, אבל ביחס לעבר, העולם המדעי פשוט יצר כאן תקדים מדהים ממש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו