השיר החדש של ירמי קפלן, "אחזיר אותך בזמן", שהוא כתב ביחד עם אדם זיו, מדבר על האלימות המילולית ברשת ועל הבריונות כלפי אנשים. "אין כאן רוך או צדק/ אצבע על מקלדת/ אשם/ רק לא יודעים במה".
"השיר הזה בא לחזק נפשות, לרומם רוח, לתת גב, כי נמאס מצורת השיח שמתנהלת כאן", אומר קפלן שחגג בספטמבר יומולדת 59. "אף אחד לא באמת מקשיב לשני, לא מתעניין מה יש לשני לומר. אנשים צורחים את עמדותיהם ותוקפים את הצד השני בכל הכוח. אין דיאלוג ואין סובלנות, אין הקשבה. אין את הרגע של לפקוח עיניים ולהסתכל בעיניו של האחר, לראות מה שכואב לו באמת. הרשת הפכה למקום הכי מקטב שיש לנו בחיים".
אתה נוכח ברשתות החברתיות?
"אני לא בפייסבוק ולא באינסטגרם. יש לי מנהלים שמטפלים בזה. לפעמים אני נגרר לכתוב פוסטים כשמבקשים ממני, אבל אני מעדיף לךא להיות שם. בפעמים הבודדות שבהן נכנסתי לרשתות החברתיות הרגשתי שאיבדתי שעות מהחיים. הרשתות החברתיות שולטות בנו יותר משאנחנו שולטים בהן. אנחנו כל הזמן משוחחים בקהילות עם אנשים שמסכימים מראש עם דעתנו, וכל מי שלא מסכים איתנו - צריך שיקרה לו משהו רע. מכל קהילה יוצאים ביבים של רוע לכל מיני כיוונים".
קפלן רגיש מאוד לבריונות ולשיימינג, כי הוא חווה את זה על בשרו כשהיה ילד. "הייתי הכי נמוך בשכבה, ולא פעם הופעלה נגדי בריונות מילולית ופיזית. חוויתי בגלל זה לא מעט דיכאונות בהתבגרות שלי. בצבא גבהתי 11 סנטימטרים. סיימתי תיכון בגובה 1.63 מ', ובגיל 17 נראיתי כמו ילד בן 13. למרות שהייתי פופולרי, הייתי מתופף ושחקן כדורגל, ספגתי גם הצקות ובריונות, שיימינג על זה שהייתי קטן".
אז השיר הזה הוא בעצם תיקון על השיימינג שחווית?
"כל החיים שלי זה סוג של תיקון. בכל העשייה שלי יש רצון לתקן, בכל האלבומים שעשיתי. זו משימת החיים שלי. אני מעוניין לתת יד לכל מי שאני שר לו. החוט האנושי שתופר אותנו יחד הוא החמלה, ואת זה אנחנו מאבדים בימים אלה".
השיר הזה יהיה חלק מאלבום חדש?
"העניין של אלבום הרבה פחות רלוונטי היום מבחינה כלכלית. כשאני מרגיש שהשיר בשל - אני משחרר אותו".
איך אתה עובר את תקופת הקורונה?
"הקורונה קטעה לי סדרת הופעות גדולה, אז התחלתי עם הופעות אינטימות. אני, הגיטרה, התופים והגיטריטס שלי. היו לי הופעות סגורות עד סוף נובמבר, ואז הכל בוטל בסגר השני. עכשיו מתחילים להתארגן מהתחלה. אני מרגיש שאנשים שלא יודעים מה זה 'שוטף פלוס 90' קובעים עלינו מבלי להבין את האולכלוסייה הזאת. לא מצליחים לקבל את ההחלטות הנכונות. הסגרים הם לא הצלחה. ההצלחה היא לצאת מהסגר נכון, היינו אמורים להיות ניו זילנד".
אתה מצליח להיות אופטימי?
"אני מתקשה להיות אופטימי, אבל השיר החדש בא מאופטימיות. כשאני שר אותו לעצמי - אני חש את האופטימיות, אבל כשאני פותח טלוויזיה ורדיו - אני מבין מול מה אנחנו עומדים. כדי לצאת מהקורונה חייבים לשתף פעולה אחד עם השני, לראות אחד את השני כשווים וכבני אדם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו