אתונה, יוון, כל כך קרובה וכל כך יפה. אחד היעדים האהובים על הישראלים בלי קשר לקורונה, ונכון לעכשיו גם אחת המדינות היחידות שמאפשרות לנו הישראלים הגעה אליה, וגם זה ישתנה בקרוב. מרגע הנחיתה ביוון הכל נראה די מסודר בכל הנוגע להתנהלות בזמן הקורונה. כולם עם מסכות ואלכוג'ל בכל פינה, שומרים מרחק ומקפידים בחנויות, במוניות, במסעדות ובמסחר. הכל עובד ונראה שכולם התרגלו למצב ובהשלמה.
בימים כתיקונם, חודש אוקטובר מוגדר כ"סוף עונה" ביוון, אבל התייר הישראלי יקח עכשיו מה שיתנו לו וגם יתפשר על מזג האוויר אם יצטרך. למזלנו, מזג האוויר היה מושלם לטייל, להשתזף וכמובן לשבת במסעדות ובטברנות. בכל פינת רחוב באתונה שומעים עברית, זה תמיד היה ככה, גם בעונה וגם לא. עכשיו כל ישראלי פה הוא מלך, מי שמגיע ותורם לשיקום התיירות שנפגעה מתקבל פה בחום רב.
למרות שנראה שיוון בדרך להפוך ליעד אדום ועריה הגדולות, בהן אתונה, אף נכנסו לעוצר לילי וכנראה גם לסגר, כתבתי עבורכם רשימת המלצות למסעדות ולמוסדות הקולינריים האהובים עליי ברחבי העיר המדהימה הזו. מומלץ לקרוא, לשמור ואפילו לסמן במפות של גוגל, כי הקורונה לא תישאר לנצח, אבל ההמלצות שלי כן.
בכל פעם שאני מגיע ליוון ולאתונה בפרט, אחת לכמה חודשים, אני מתחיל את הטיול שלי במסעדת טאנאסיס Thanasis ברחוב mitropoleos 69. באזור ככר מונסטרקי. קבב בקר רך ועסיסי עשוי על גריל פחמים עם עגבניות צלויות ובצל טרי יושב על פיתה יוונית שסופגת את כל מיצי הקבב, יחד עם סלט יווני גבינת פטה לא שומנית, בצל, עגבניה מלפפון, ופלפל ירוק שלדעתי הוא חובה בטעם הסלט, תוספת של אורגנו יבש, צלפים, שמן זית וחומץ, מושלם בול לפתיח.
על השולחן נמצא גם סגנקי saganaki, גבינה מטוגנת בסגנון קשקבל, פלפלים חריפים קלויים, וציזיקי tzatziki סמיך שסודו הוא סחיטת המלפפון היטב, כך שיישאר פריך ולא נוזלי ביוגורט. בדרך כלל המלצרים מבוגרים וותיקים ומתגאים בעשרות שנות עבודתם במלצרות, אז שווה לזרום עם המלצותיהם.
View this post on Instagram
בדיוק ממול נמצאת מסעדת savvas בה תמצאו שלישיית שיפודי שווארמה מסתובבים ומגרים במיוחד. בתפריט: הגירוס היווני שתמיד בא לך לטעום גם אם אתה שבע. הטעמים מעט שונים מאצלנו, בישראל השווארמה יותר עסיסית וחתוכה דק דק. פה הפריסה עבה והתבלינים השולטים הם בעיקר פפריקה ואורגנו.
אחרי כל הדבר הזה הגיעה העת לקינוח. הליכה רגלית קצרה לרחוב edou 21 לטעום את הלוקומדס lukumades, הסופגנייה היוונית. ריח משכר בחוץ של קינמון וסוכר ובפנים מכונה שיורה לשמן הרותח בלילה של כדורים מדוייקים בגודל ביס. יש עשרה טעמים והקלאסי הוא קינמון ודבש, אך הפופולאריים הם דווקא הריבת חלב, קרם הוניל, הנוגט ועוד.
View this post on Instagram
בסמוך לשוק המרכזי נמצא את מסעדת שתי הדלתות "דיפורטו " Diporto 9 Sokratous 10552. בלי שלטים ומחתרתי, ירידה במדרגות תלולות למרתף בו שולחנות בודדים שרואים שסעדו עליהם אלפי אנשים. חביות יין ישנות הן הקישוט היחידי כאן וזה קצת דל ואפילו מאכזב לרגע, אך המקום קיבל המלצות מכאן ועד הודעה חדשה. ביקשתי תפריט באנגלית מהאיש המבוגר הבוחש בסירים והוא בכלל ענה ביוונית. לא הבנתי שום דבר אבל קיבלתי טפיחת "סמוך עליי" על השכם וזה הספיק.
לשולחן הגיע קנקן אמייל עם יין לבן שהתיישב על קוביית קרח שהוקפאה בתוך קופסת לבן ישנה. לחם אחיד של פעם, חם בסלסלה, פאבה - ממרח שעועית חם מקושט בבצל סגול וירוק, זיתי קלמנטה, לימון ושמן זית. קרם חריף סמיך וטעים מאוד. צלחת עם גרגירי חומוס ברוטב של מי החומוס ומלח המבושל עד רכות.
לכל אלו הצטרפו סרדינים טריים שנעשו על פלטה חשמלית מצחיקה, עשויים בול במידה ועם הרבה מיץ לימון מעל, סלט יווני ללא גבינה שיצקו בתוכו שמן זית משובח ותבשיל של תפוח אדמה וגזרים במרק ירקות אדום וסמיך. את אותו מבוגר יווני לא עניין שלא כל כך נשאר לי מקום והוא הגיש לי תבשיל עוף מפורק עם אורז לבן במרק לבן המבושל יחד המזכיר אוכל מנחם של סבתא. כן, גם פה היה קינוח, תפוח עץ מקולף ומתובל באבקת קינמון. האוכל כאן אולי לא יפיל אתכם, אבל החוויה אותנטית, מזכירה את "פעם" ובעיקר כיפית ומוזרה, כל זה במחיר של כעשרה יורו לאדם.
View this post on Instagram
מי שמבקר ביוון ולא חווה מוזיקה יוונית אותנטית ואמיתית מפספס בגדול. הגעתי לטברנה קלימטריה (Klimataria taverna), טברנה מקסימה בשונה מהמועדונים הגדולים שאני פחות מתחבר אליהם. כאן מנגנים מוזיקה בסגנון רמבטיקו וזבקיקו. הבלוז של היוונים, צ'לו, בוזוקי, מצילתיים וזמרים עם קולות של פעם המציפים בי זכרונות מהבית. לראות את ריקוד הסולו זבקיקו של הגברים מזכיר לי את אבי הרוקד באירועים משפחתיים, מרגש כל פעם מחדש.
בעלת המקום מריה, אישה שמחה עם לב גדול שמקבלת את כולם בחיוך ענק, היא בשלנית מדהימה בעלת יד טובה ותיבול מדויק. בכניסה למקום שלושה דודי בישול חשמליים גדולים היושבים על חצץ - מין סיר בישול איטי שעושה נפלאות לאוכל. תבשילים של כבש עוף חזיר ותפוחי אדמה המתבשלים שעות ומחכים לאורחים. מניסיון העבר, למדתי להתחיל מיד עם המנות הללו ולא להתמלא מהראשונות.
שלושה תבשילים הוגשו לשולחני. הכל רך, נימוח, מתפרק מהעצם, שמן במידה ושוחה בתבליני אורגנו ולימון. מומלץ במיוחד לשרוד את הראשונות ולהגיע למנות האלה. מריה המשיכה להגיש מה שהכינה להיום: סלט חצילים קלויים עם הרבה שום, מאפה תרד ובצל מתוק בתוך בצק פריך ושחום שמתובל עם קצח מעל, סלט יוני קלאסי שתובל בהרבה חומץ בן יין, צלפים ועלי צלפים מוחמצים שנתנו למנה קיק נוסף, כל זאת לצד צזיקי סמיך שמרגיש כמו גבינת שמנת. קיבלנו טעימה ממרק העז שהכינה ומתבשיל השבלולים אבל יש גבול לכל תעלול. המקום הזה, מבחינה תרבותית, קולינרית ואפילו מוזיקלית, הוא החלק המושלם של הטיול שלי.
כעת בואו נדבר על הטענה כי אתונה היא עיר נטולת סטייל. בהנחה ואתם נמצאים בעיר בתקופה שכל פעילות הפנאי הכוללות, בין היתר, חנויות אופנה, מסעדות, בתי קפה וברים, פתוחות כרגיל יחסית, הטענה הזו שגויה לחלוטין.
מדובר בעיר מדליקה, סקסית ומלאת שיק, תורמים לכך עשרות מקומות חדשים צעירים ובועטים, וכולי תקווה שהם ישרדו גם את גל הקורונה השני המתחולל שם כעת ויתאוששו מהר עם ירידת מספרי החולים שם.
רחוב בוקרסטיו (voukourestiou) בעיר הוא למעשה מדרחוב עם בתי קפה ומסעדות, מלא סטייל כמו בפריז. טיילו בו ושטפו את העיניים בעוברים ושבים וביושבי בתי הקפה שמנסים לברוח לרגע מהצרות. הגברים כולם עם חליפות וסיגרים, הנשים מדוגמות בנעלי עקב ותיקי מעצבים. שונה לגמרי מאזור הפלקה.
באזור זה, בשכונת קולונקי במעלה הרחוב קלמטה פפמניו, טיילו לאורכו ותביטו בבתים ובחנויות שממש מזכירות עיר איטלקית מלאת סטייל. חובה לעצור בבית קפה קטנטן וטעים במיוחד: Patriarchou Ioakim 45, Athina 106 76,
המלצה נוספת שלי היא "קווין בי" (Queen Bee Athens), לא מדובר פה בביונסה אלא בוויטרינת תצוגה עם קוראסוני ענק תפוחים ויפהפיים העשויים מעשרות שכבות של בצק דקיק ומתפצח. הזמינו אגז בנדיקט ואבוקדו עם ביצה עלומה בקוראסון, קפה מדויק ולקינוח מאפה קינמון וקוראסון שקדים ברמת פטיסרי צרפתית הכי גבוהה, שכמה שתהיו מלאים לא תרצו להפסיק לאכול.
.jpg)
בואו נדבר על השוק של אתונה (Central Municipal Athens Market). מדובר במוזיאון הכי טוב בעיר, בטח ובטח בכל מה שקשור לקולינריה. השוק מרווח ומסודר לפי אזורים, בשר, ירקות, דגים וכו', וכשיש כזאת, נורא כיף להסתובב בהמולה, להריח, לראות צבעים ופרודוקטים ולהבין את תורת האוכל המקומית של המקום. שבו מאחד מבתי הקפה שפזורים בשוק, הזמינו קפה שחור יוני שמבושל לאט לאט על פלטת חימום שמכוסה בחול, בקלוואה טובה ששוחה בסירופ סוכר מתוק, צפו בהמולת השוק, בשבילי זהו תענוג גדול.
שתי המלצות נוספות לקראת סיום. הראשונה היא מסעדת השף "נולאן", המומלצת על ידי מדריך מישלן. נמצא בה תפריט פיוז'ן המבוסס על המטבח היווני בשילוב המטבח האסיאתי, והכל בהתאם להיצע בשוק. לדוגמא, פטה וזוקיני בשילוב מיסו ועוד מנות שמדברות עם הקולינריה העכשווית - התפריט משתנה כל יום וחובה להזמין מקום.
View this post on Instagram
ההמלצה השנייה היא על דביר שסטל ואוריאל שיינמן, שניהם בעלי ניסיון קולינארי משמעותי כאן בישראל, שעזבו הכל בעקבות הקורונה ועברו לאתונה, בה הם עושים סיורים קולינאריים ברחבי העיר לצד ארוחות שף, הכל בעברית כמובן. ניתן ליצור איתם קשר באמצעות הוואטסאפ במספר 0502259805.
כל ההמלצות שלי בכתבה הזו הן קצה המזלג בעיר מלאת אוכל ושפע של מקומות קסומים, כרגע כל ענף הפנאי סגור ובקרוב גם מזג האוויר לא יהיה מזמין כל כך להגעה, אך ההמלצות הללו יהיו רלוונטיות גם לאביב והקיץ הבאים, וכולי תקווה שעד אז הנגיף והשלכותיו יהיו צרות העבר ונוכל לטייל ברחבי העיר בכיף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו