מאז שהבר שבבעלותה נסגר בעקבות משבר הקורונה, מחפשת שמש באדר (26), במקור מהגליל העליון ובשנים האחרונות תושבת תל אביב, עבודה. בגלל המצב היא חוששת לפתוח עוד עסק - ואפילו חזרה לצפון כדי לנסות שם את מזלה. בינתיים הצטרפה לפרויקט התעסוקה הייחודי שמפעילה רשות הטבע והגנים - והיא מרוצה. "העבודה הזו באה לי בול בזמן. זה כל מה שאני מאמינה בו", היא מספרת. "אני מקווה בשבילי ובשביל שאר העצמאים לחזור ולעמוד על הרגליים ולהתחיל מחדש. אני מקווה שבממשלה יבינו שאנחנו לא רק צעצועים, ואי אפשר רק להגביל מבלי לתת בתמורה".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
באדר היא רק אחת מתוך 500 מחוסרי עבודה שפוטרו או הוצאו לחל"ת שגייסה לאחרונה הרשות כחלק מפרויקט לאומי לעידוד התעסוקה ושמירת הטבע בישראל. במסגרת הפעילות, העובדים שנקלטו עוסקים בשימור אתרי מורשת בשיתוף רשות העתיקות, מטפלים במינים פולשים ובאחזקת שטחים פתוחים, ומתגברים את מאמצי הניקיון והאחזקה.
3 צפייה בגלריה
מובטלים גויסו רשות הטבע והגנים שמש באדר
מובטלים גויסו רשות הטבע והגנים שמש באדר
נאלצה לסגור את העסק. שמש באדר
(צילום: מוחי עיד רשות הטבע והגנים)
מבין המגויסים, יש כאלה שעבודתם החדשה קרובה לתחום עיסוקם הקודם. כך למשל, עידן גבע ממושב מסילת ציון, מורה דרך וארכיאולוג במקצועו. "לא עבדתי כבר חודשים מאז שהתיירים עזבו ואין טיולים של קבוצות בארץ", הוא מספר. "הצטרפתי לפרויקט דרך קבוצת מורי דרך, ואני שמח לעסוק בשימור אתרי המורשת של מדינת ישראל".
3 צפייה בגלריה
מחוסרי עבודה שגויסו לשמירה על אתרי טבע
מחוסרי עבודה שגויסו לשמירה על אתרי טבע
מנקים ועל הדרך מכירים את הארץ. מחוסרי העבודה בפעולה במסגרת הפרויקט
(צילום: קובי הלפגוט רשות הטבע והגנים)
עבור חלק ממשתתפי הפרויקט, העבודה בטבע מהווה הזדמנות לעתיד. "בגלל הסגר לא יכולתי לעבוד", מסבירה ענבר ניסים מירושלים, שעבדה כגרפיקאית בחנות הצילום המשפחתית. "במשך חצי שנה חיפשתי עבודה. אני מטיילת הרבה וחשובה לי השמירה על איכות הסביבה, אז ניסיתי לחפש עבודה ברשות. אחרי חצי שנה מצאתי את העבודה הזו. מעניין אותי הטיפול במינים פולשים. זה תחום חדש ומעניין שאני רוצה ללמוד. בשנה הבאה אני מתכננת ללמוד תואר במדעי איכות הסביבה ואני בטוחה שהעבודה הזו תתרום לי".
3 צפייה בגלריה
מחוסרי עבודה שגויסו לשמירה על אתרי טבע
מחוסרי עבודה שגויסו לשמירה על אתרי טבע
"מלכלכים את הידיים אבל מתחברים לטבע"
(צילום: קובי הלפגוט רשות הטבע והגנים)

עובדים ונהנים

גם אדוארד טויבר ממודיעין שמח שהצטרף לתוכנית. הוא התקבל לעבודה באל על לפני כחצי שנה - וזמן קצר לאחר מכן מצא את עצמו מחוסר עבודה. "התוכנית הזו כיפית. נכון מלכלכים את הידיים אבל מתחברים לטבע, האנשים טובים, מטיילים תוך כדי ומגיעים למקומות שלא הכרתי קודם", הוא אומר.
חיה כהן (63) מרמת השרון גויסה אף היא לפרויקט לאחר שפוטרה מעבודתה כפקידה בחודש יולי האחרון. "במשך 3 חודשים חיפשתי עבודה", היא מספרת. "מעולם לא דאגתי לעבודה בגלל הגיל. תמיד אמרתי שמי שרוצה לעבוד ימצא עבודה. ראיתי את המודעה של רשות הטבע והגנים, ומי שמכיר אותי המליץ לי להצטרף לפרויקט כי זו עבודה בטבע. אני מרוצה. מעז יצא מתוק".
מגויס נוסף הוא יוגב סאוואט (33), תושב טבריה ואב לילדה בת שלוש. הוא עצמאי ועובד כדי. ג'יי ובהפקת אירועים. "אני עובד בחברת הגברה לאמנים ובתחום האירועים", אומר סאוואט. "ישבתי בבית המון זמן. עבדתי גם במלון כאיש אחזקה עד שנשלחתי הביתה. תחום האירועים, התיירות והתרבות נפל. גם מפה וגם מפה יצאתי. העבודה החדשה הזו מעניינת והיא אתגר גדול. אני רוצה להכיר את הארץ שלנו, הטבע והחופים".

"שילוב מנצח"

מבחינת רשות הטבע והגנים, הסבה מקצועית של מפוטרי קורונה היא עסקה משתלמת. לדברי שאול גולדשטיין, מנכ"ל הרשות, "מדובר ביוזמה לאומית וערכית, בשילוב מנצח של פרויקטים יזומים לעידוד התעסוקה בקרב הבלתי מועסקים מחד ושמירת טבע ומורשת מאידך". לדבריו, "אלה שתי מטרות ומשימות לאומיות מדרגה ראשונה, במיוחד בימים אלה בצל הקורונה".
"אתרי המורשת הם נכסים לאומיים, תרבותיים ותיירותיים, שיש לשמרם על בסיס קבוע", אמר גולדשטיין. "תגבור הצוותים שעוסקים בכך, יאפשר להרחיב ולהעמיק את עבודות השימור והטיפוח ההכרחיות של השרידים הארכיאולוגיים המיוחדים שבהם. ביעור ושיקום הנזקים של המינים הפולשים, המסבים נזק של מאות מיליונים למדינה, לתשתיות כבישים וחשמל, לשרידים ארכיאולוגיים ולצומח מקומי אחר, הם גם משימות לאומיות שיש בהן תרומה אדירה למדינה בצמצום הנזקים".