סודאן: מתמיכה בטרור לנורמליזציה עם ישראל

ההודעה הצפויה על ההחלטה לנרמל את היחסים בין ישראל לסודאן, כפי שפורסם לראשונה ב"ישראל היום", ידעה דרך ארוכה ועשרות שנים של טלטלה ביחסים בין המדינות. המהלך מגיע לאחר משא ומתן ממושך באיחוד האמירויות בין נציגים של ארצות הברית והפדרציה הערבית לנציגי ממשלת המעבר בחרטום. 

מגעים אלה ידעו כמה מהמורות. באוגוסט האחרון, דובר משרד החוץ הסודאני חשף בטעות את דבר קיומם של מגעים אלה. חיידר בדווי אמר אז בראיון לרשת "סקיי ניוז ערביה" כי ארצו מצפה להסכם שלום עם ישראל, שיהיה מבוסס על האינטרס של חרטום "מבלי להקריב את הערכים הקבועים שלה". עוד ציין שאין שום סיבה להמשך העוינות בין סודאן וישראל ושאין להכחיש קיום של מגעים כאלה.

אלא שבעקבות כך, משרד החוץ עצמו הביע תדהמה על הדברים שאמר. בדווי מצידו טען כי אמר את הדברים על דעת עצמו ושקיבל את הרושם שאכן מתנהלים מגעים כאלה. ההכחשה לא סייעה לו ולפי דיווח ב"אל-ג'זירה" הוא פוטר מתפקידו.  

מהמורה אחרת הייתה הסתייגות של ראש הממשלה עבדאללה חמדוכ מן המהלך לפני הבחירות לנשיאות בארצות הברית. חמדוכ הביע התנגדות לשילוב בין הסרת מדינתו מרשימת תומכות הטרור לבין הנורמליזציה עם ישראל. ואולם, על פי גורם בכיר במועצה הריבונית שצוטט בכלי תקשורת ערביים, בימים האחרונים הסתמנה פשרה בצמרת השלטון. במסגרת הפשרה, ארצות הברית תודיע קודם על כוונתה להסיר את סודאן מרשימת המדינות תומכות הטרור ורק לאחר מכן תודיע חרטום על כוונתה לנרמל את היחסים עם ישראל.

ואכן, הנשיא טראמפ הודיע השבוע כי לאחר שיתקבל סכום פיצוי מסודאן שיועבר לטובת קורבנות הטרור, בכוונת וושינגטון להסיר אותה מהרשימה. הודעתו התקבלה בברכה בקרב ראש המועצה הריבונית עבד אל-פתח אל-בורהאן וראש הממשלה, שהדגישו מצידם כי העם הסודאני עצמו מעולם לא תמך בטרור וההחלטה תתרום להצטרפות המדינה לכלכלה העולמית.

סוגיה אחרת הייתה הרצון של סודאן בסיוע כלכלי בתמורה למהלך ההיסטורי. בראיון שהעניק שגריר סודאן בארה"ב, נור א-דין סאטי, לעיתון "א שרק אל-אווסט", הוא התייחס לסוגיית הנורמליזציה עם ישראל. "סיוע כלכלי עשוי לעודד אותנו לשקול כינון יחסים עם ישראל", טען סאטי, "אולם המצב הכלכלי, הפסיכולוגי, החברתי, הפוליטי וההיסטורי לא מאפשרים זאת כעת. הממשלה הנוכחית היא ממשלת מעבר, אבל אם נוסר מרשימת המדינות מממנות הטרור ונקבל סיוע כלכלי - נוכל להציג את האפשרות לעם".

היסטוריה של עוינות

בניגוד לאיחוד האמירויות ובחרין שמעולם לא נלחמו מול ישראל, הפעם המצב שונה בתכלית. סודאנים השתתפו במלחמת העצמאות עוד כשהארץ הייתה תחת חסותה של מצרים. גם במלחמת ששת הימים נשלחו כוחות נגד ישראל לאחר שהושגה עצמאות.

בנוסף, במהלך השנים נטען בכלי תקשורת זרים כי ישראל מאמנת מורדים בדרום המדינה. עם זאת, במהלך הפעילות להעלאת יהודי אתיופיה, ישראל ניהלה מגעים באמצעות המוסד עם השלטון בחרטום כדי להקל על מבצע העלייה. 

בשלהי שנות ה-80, הרודן עומר אל-בשיר שעלה לשלטון בהפיכה וקודם לכן נלחם במלחמת יום הכיפורים בצבא מצרים, הפך את המדינה לבסיס של טרור ונתן חסות לאוסמה בן לאדן. צעד זה אגב הוביל את ארצות הברית לצרף את סודאן לרשימת המדינות תומכות הטרור.

על פי דיווחים זרים, ישראל אף תקפה כמה פעמים במדינה. כך למשל, ב-2009 הושמדה שיירת משאיות עם אמצעי לחימה שנשלחו מאיראן לארגון הטרור חמאס. כמו כן הותקפו ספינת נשק איראנית ומפעל התחמושת ירמוכ.

באפריל 2019 הודח הרודן הסודני עומר אל-בשיר בתום 30 שנות שלטון. אל-בשיר ניהל מלחמת חורמה נגד המורדים בחבל דארפור המערבי ונגד המיעוט הנוצרי בדרום סודאן. בשיר הפך בשנת 2009 למנהיג המכהן הראשון שהואשם בבית המשפט הבינלאומי בהאג ברצח עם ובפשעים נגד האנושות.

בעקבות מחאות שהחלו להתגבר בשלהי 2018, הודח בשיר בהפיכה ואת השלטון תפסה מועצה צבאית מיוחדת. בעקבות זאת, הופעל לחץ מהאזרחים לקיים בחירות במדינה. לבסוף הוחלט על הקמת מועצה משותפת למנהיגי המחאה ולאנשי הצבא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו