בית המכירות הפומביות במינכן, הרמן היסטוריקה, שספג ביקורת בינלאומית חסרת תקדים רק לפניי שנה כאשר קיים מרתון מכירות פומביות של חפצים אישיים של אדולף היטלר ובכירי המפלגה הנאצית, מוכר שוב חפצים של היטלר.
כזכור, החפצים שהוצעו למכירה ב"הרמן היסטוריקה" בנובמבר 2019 נרכשו ונתרמו ליד ושם ע"י איש העסקים הלבנוני עבדללה שתילה. כעת הודיע "הרמן היסטוריקה" כי הוא מעמיד למכירה שורת "מזכרות נאציות" נוספות הכוללות בין היתר כתבים אישיים של היטלר עצמו.
הצעד השנוי במחלוקת של בית המכירות מגיע פחות מחודש מאז שראש הסוכנות לביטחון פנים של גרמניה הזהיר כי האנטישמיות במדינה נמצאת במגמת עלייה מדאיגה ביותר.
יו"ר איגוד הארגונים היהודיםבאירופה, ה-EJA, הרב מנחם מרגולין - שהוביל בשנה שעברה את הקריאות לביטול המכירה הפומבית, ציין כי מדובר בחוסר אחריות ורגישות עצומים שנותנת לגיטימציה לתרבות הגוברת של חובבי היטלר. "זה צעד מתריס שמנוגד לכל עקרון של הגינות ואנושיות של אותו בית מכירות פומביות, שרק לפני שנה ספג ביקורות גדולות מכל רחבי העולם על מכירה דומה ולמרות זאת קברניטיו החליטו לעשות זאת שוב", אמר מרגולין.
מרגולין הוסיף: "אמנם בשנה שעברה קרה לנו נס בדמותו של מר עבדאללה שתילה שמנע את הפצתם של חפצי הנאצים שעמדו למכירה, אך איננו יכולים להסתמך על ניסים. אנו כמובן מבינים שמגפת הקורונה עומדת (בצדק) בראש מעייניהם של הממשלות והפרלמנטים ברחבי אירופה, אך איננו יכולים לאפשר לנגיף האנטישמיות להתפשט ללא בקרה. אנו מבקשים מממשלת גרמניה לבטל את המכירה הפומבית המתועבת הזו, ואנו קוראים לכל מי שמגדיר את עצמו אדם מוסרי לא להשתתף בכל דרך שהיא במכירה הפומבית הזו על מנת להעביר את המסר כי שמדובר בשוק לא לגיטימי".
אספנים רבים בעולם מגלים עניין במזכרות נאציות של בכירי הרייך השלישי, בהם אדולף היטלר, והם נמכרים במחירים גבוהים. במכירה הקודמת של "הרמן היסטוריקה" נמכרו, בין השאר, מגבעת של היטלר ב-50 אלף אירו, עותק נדיר של "מיין קאמפף" ב-130 אלף אירו, מעיל של אווה בראון ב-6,000 אירו, ומלחייה של היטלר ב-1,100 אירו.
ב-2017 נמכר הטלפון האישי של אדולף היטלר במכירה פומבית תמורת סך של 243 אלף דולר (כ-900 אלף שקל), בבית מכירות פומביות בארצות הברית.
בעולם האספנות עם זאת אומרים כי אספנים מעוניינים לרכוש פריטם של היטלר בגלל החשיבות ההיסטורית שלהם, לא מתוך הערצה לאיש, וכי חלק גדול מהאספנים הם יהודים, שאוספים את הפריטים כדי לנצור את מורשת השואה. כך למשל פיטר ארנטל, ניצול שואה בלגי שרכש עשרות אלפי פריטי תעמולה אנטישמית.
