ביידן וטראמפ // צילום: // טראמפ וביידן

קוראים את המפה: המדריך המלא לבחירות בארה"ב

שבועיים לבחירות בארה"ב - עושים סדר: המירוץ לנשיאות ארצות הברית נמצא בישורת האחרונה, ובעוד 14 ימים, ב-3 בנובמבר, ייפתחו הקלפיות ברחבי המדינה כדי לקבוע מי יהיה הנשיא הבא. לקראת הבחירות שיתקיימו בעוד שבועיים, הכנו את מילון המונחים המלא שיעזור לכם להבין את האירועים. 

צילום ארכיון: רויטרס

אלקטורים: בארה"ב אין בחירה ישירה של נשיא. למעשה, החוקה כלל אינה מקנה לאזרחים זכות בחירה של נשיא. מי שבוחרים את הנשיא הם נציגי המדינות, הנקראים אלקטורים. לכל מדינה יש מספר מסוים של אלקטורים לפי גודל האוכלוסייה שלה. יום הבחירות ה"אמיתי" הוא ב־14 בדצמבר, כאשר בכל מדינה הרשימה המנצחת מצביעה לנשיא. 

בית המשפט העליון: בית המשפט העליון בוושינגטון מורכב מ־9 שופטים שממונים לכל החיים. עם השנים, מינוי שופטים לעליון הפך להיות נושא מפלגתי לכל דבר ועניין, ולמעשה נשיאים רואים במינוי שופטים את גולת הכותרת של כהונתם, שתציב להם מורשת ארוכת טווח. 

ג'ו ביידן: המועמד של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות. אם ינצח, יהיה בעת השבעתו הנשיא המבוגר ביותר שנכנס לתפקידו, בגיל 78. ביידן נבחר לראשונה לסנאט בגיל 30 ונותר סנאטור עד שהפך לסגן נשיא בשנת 2009, בעקבות ניצחונו של ברק אובאמה. בנו של ביידן, האנטר, השתרבב לתודעה בעקבות פעילותו העסקית באוקראינה, והטענה שלמעשה היה בניגוד עניינים חמור וניצל את ייחוסו כדי לקדם את עסקיו. 

מפת האלקטורים
מפת האלקטורים

דמוקרטים: המפלגה הדמוקרטית נחשבת למפלגת השמאל הדומיננטית בארה"ב שמורכבת מ"בייס" של מיעוטים, בני המעמד הנמוך, וליברלים מהמעמד הבינוני־גבוה בפרברים. במפלגה יש חילוקי דעות קשים בין הצד הפרוגרסיבי שרואה במפלגה כלי להנחלת ערכים ליברליים וסוציאליסטיים, לבין המחנה שדוגל בגישה יותר מתונה, שרואה בגלובליזציה ובקפיטליזם חלק בלתי נפרד מהמהות האמריקנית. בשנים האחרונות, בעקבות איבוד משרות רבות במפעלים במערב התיכון האמריקני, וגם לאור התמקדותה של המפלגה בסוגיות כלליות כמו אקלים וערכים אוניברסליים, רבים שהיו חלק מהבייס שלה ערקו למפלגה הרפובליקנית. 

האריס קמאלה: המועמדת של המפלגה הדמוקרטית לתפקיד סגן נשיא. אם תנצח תהיה סגנית הנשיא הראשונה בהיסטוריה של האומה, וגם האדם השחור הראשון בתפקיד הזה (וגם האדם הראשון ממוצא הודי). האריס היא סנאטורית מטעם מדינת קליפורניה וגם היתה התובעת הכללית במדינה.

וושינגטון: הבירה האמריקנית, על שם ג'ורג' וושינגטון, אבי האומה. תושבי וושינגטון מיוצגים בבית הנבחרים על ידי משקיפים שאין להם זכות הצבעה, מה שלא פעם גורר מורת רוח רבה בקרבם על כך שאין להם למעשה השפעה פוליטית כלל.

ביידן באירוע "דרייב־אין" בצפון קרוליינה // צילום: אי.אף.פי
ביידן באירוע "דרייב־אין" בצפון קרוליינה // צילום: אי.אף.פי

זכות הצבעה: ההצבעה בבחירות האמריקניות היא סוגיה כאובה במיוחד עבור האומה. עם אימוץ החוקה האמריקנית, רק גברים לבנים בעלי רכוש יכלו להצביע. בסופו של דבר גם שחורים (גברים) קיבלו זכות רשמית להצביע בכל המדינות בעקבות שינוי החוקה אחרי מלחמת האזרחים האמריקנית, אך בפועל, המדינות השונות בדרום הטילו הגבלות שמנעו מרבים מהשחורים להצביע, עד שחוקקו חוקי זכויות האזרח. רק בעקבות אישור התיקון ה־19 בשנת 1920 בחוקה האמריקנית ישנו איסור אפליה על רקע מגדרי מצד הממשל הפדרלי או המדינתי.

חמור: החיה מוכרת כסמלה של המפלגה הדמוקרטית. החיבור בין המפלגה לחיה הזאת נוצר כמעט במקרה. הכל התחיל כאשר אנדרו ג'קסון, הדמוקרט הפופוליסט, קיבל בתקשורת את כינוי הגנאי "חמור", אך הוא אימץ את התיאור הזה בחום בקמפיין שלו. אחר כך, מיצובה של החיה כנציגה של המפלגה קיבלה משנה תוקף כאשר מאייר קריקטורות מפורסם בשם תומאס נאסט השתמש בה כדי לתאר את הדמוקרטים בקריקטורות שלו בתקשורת. 

טראמפ דונלד: המועמד של המפלגה הרפובליקנית לנשיאות. טראמפ נכנס לפוליטיקה האמריקנית בסערה בשנת 2015, אחרי שנים שבהן היה דמות מוכרת בעולם הבידור ואיל נדל"ן. ניצחונו בשנת 2016 היכה את כל המומחים בתדהמה בעקבות הצלחתו להפוך את המודלים המוכרים על פיהם. הצלחתו נבעה מכך שיצר מעין תנועה פוליטית חדשה שהלהיבה מצביעים מהימין "הנשכח" וגם הצליחה לגרום למספיק מצביעים דמוקרטים ועצמאיים לתת לו צ'אנס. 

טראמפ בעצרת בנבדה // צילום: אי.אף.פי
טראמפ בעצרת בנבדה // צילום: אי.אף.פי

יהדות ארה"ב: אף שהם מונים פחות מ־2 אחוזים מהאוכלוסייה, היהודים בארה"ב מצביעים באופן חסר פרופורציות יחסית לגודלם. ריכוזם הגדול בפלורידה עשוי להכריע איזו רשימת אלקטורים תייצג את המדינה, וייתכן שבכך יקבעו גם את זהות המנצח. 

כלכלה: באופן היסטורי, מצבה של הכלכלה הוא אינדיקציה טובה לסיכוייה של מפלגה לנצח בבחירות. אך השנה, בשל משבר הקורונה, נראה כי דווקא המצב הכלכלי הקשה של האמריקנים לא צפוי לפגוע בנשיא המכהן. 

לא מפלגתיים: מועמד שאינו מזוהה עם שום מפלגה כמעט חסר סיכוי להיבחר לקונגרס או לנשיאות. עם זאת, הבוחרים הבלתי מפלגתיים הם אלו שבדרך כלל מכריעים את גורל הבחירות. כך למשל בשנת 2016, הבלתי מפלגתיים החליטו לתת את קולם לטראמפ ובכך הבטיחו לו את הניצחון. 

מגילת הזכויות: עשרת התיקונים הראשונים של החוקה האמריקנית, שמוכרים ביחד כמגילת הזכויות, הם אולי החלק הכי חשוב במסמך המכונן הזה ולמעשה היו התנאי של חלק מהמדינות לאימוץ החוקה. התיקונים האלו מקנים למדינות חופש נרחב להתקיים כישויות עצמאיות תחת מגבלות הפדרציה, ובעיקר מקנות לאזרחים זכויות נרחבות.

 

נבצרות: החוקה האמריקנית מאפשרת, במסגרת התיקון ה־25, להכריז על נבצרות הנשיא במקרה של מוות או חוסר יכולת לכהן מסיבה אחרת. 

סגול: הצבע של המדינות שיכולות להכריע את הבחירות, משום שאין לשום מועמד יתרון מובהק (הצבע נוצר משילוב של אדום - הצבע הרפובליקני, וכחול - הצבע הדמוקרטי). המדינות הסגולות השנה כוללות את פלורידה, פנסילבניה, מישיגן, ויסקונסין, אוהיו, איווה, נבדה ואריזונה. כרגע ביידן מוביל ברוב המדינות האלו. 

ערי מקלט: בעקבות ההחלטה של הנשיא טראמפ לקדם מדיניות נוקשה נגד מהגרים, ראשי ערים המזוהים עם המפלגה הדמוקרטית החליטו להגדיר את הערים שלהם כ"ערי מקלט" עבור מהגרים, והורו לרשויות שבסמכותם לא לשתף פעולה עם הרשויות הפדראליות.

פיל: כפי שהחמור מייצג את המפלגה הדמוקרטית, הפיל מייצג את המפלגה הרפובליקנית. כפי שהחמור הפך כמעט במקרה להיות הסמל של הדמוקרטים לאחר שהיה סמל להשמצתם, כך גם הפיל הפך להיות הסמל של הרפובליקנים בעקבות החלטתו של המאייר המפורסם תומאס נאסט להשתמש בפיל בקריקטורות שלו. 

ציוצים: טוויטר הפכה להיות זירת הקמפיין החדשה. למעשה בשנת 2016, חלק הארי של הקמפיין של טראמפ היה דרך הציוצים שלו, ומאז הוא שינה לגמרי את הדרך שבה הנשיא מתקשר עם בוחריו - ועם מתנגדיו.

קונגרס: מורכב משני בתים, בית הנבחרים והסנאט. בית הנבחרים הוא הבית התחתון של ומורכב מ־435 צירים שנבחרים לכהונה של שנתיים. לכל מדינה מספר מסוים של צירים שנקבע על פי גודל אוכלוסייתה. הסנאט מורכב משני סנאטורים לכל מדינה, ללא קשר לגודל אוכלוסייתה. 

השימוע של קוני בארט בסנאט // צילום: איי.פי
השימוע של קוני בארט בסנאט // צילום: איי.פי

רפובליקנים: המפלגה הרפובליקנית מייצגת היום את הימין האמריקני. הרפובליקנים מצד אחד מייצגים את הימין הכלכלי־העסקי, ומצד שני גם את השמרנים החברתיים, שמעוניינים בשימור זכותן של המדינות לקבוע את החוקים השונים בענייני הפלות וזכויות אחרות. בשנים האחרונות המפלגה הרפובליקנית תחת טראמפ הפכה להיות מזוהה גם עם מצביעים לבנים מהמעמד הבינוני מהצווארון הכחול. 

שחורים: הציבור השחור בארה"ב מונה כ־%13 מהאוכלוסייה. סוגיית היחסים בין השחורים ללבנים היא בין הסוגיות הכאובות ביותר של האומה. כבר מראשיתה של האומה, השחורים היו תחת אפליה, ולמעשה הוגדרו על פי החוקה כשלוש חמישיות של אדם לצורכי ספירת אוכלוסייה. גם אחרי ביטול העבדות, עדיין היו נתונים תחת משטר מפלה בחלק מהמדינות, עד שהממשל הפדראלי, כולל בית המשפט העליון, נאלצו להתערב. 

תקשורת: מאז ימי הרדיו ולאחר מכן בטלוויזיה, בדרך כלל מועמדים הצליחו לנצח בבחירות לנשיאות כאשר התמידו במסר קליט ו"עובר מסך". טראמפ משכיל לנצל את היותו איש תקשורת כדי להפוך את נשיאותו לקמפיין מתמשך, ומקפיד למצב את עצמו עם הצהרות קליטות ואף פרובוקטיביות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו