|
צורך אקוטי בפתרונות מים לעיר [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
ועדת השרים לפנים ושירותים אישרה אתמול (א', 21.12.08) תוכנית למערכת מים חמישית לירושלים. כך נמסר (יום ב', 22.12.08) ממשרד הפנים.
מערכת המים החמישית לירושלים צפויה לספק את צרכי המים הגדלים והולכים של העיר ירושלים ושל ישובי ההר הסמוכים לה עד לשנת 2065.
על-פי תחזיות של רשות המים, ללא שינוי במצב הקיים, בין השנים 2014-2012 צפויות הפסקות מים בירושלים ובסביבתה, ולפיכך יש צורך במפעל מים נוסף. לאור הדחיפות, נערכה מקורות לתחילת ביצוע המערכת מיד עם אישורה של התוכנית על-ידי הממשלה.
לעיר ירושלים אין כמעט מקורות מים מקומיים, ולכן, מתקופת המנדט ועד היום, הוקמו ארבע מערכות לאספקת מים מהשפלה מזרחה. הקו הראשון, שהוקם על-ידי הבריטים, סיפק לעיר מים ממקורות הירקון. לאחר מלחמת העצמאות היה צורך דחוף בהגדלת אספקת המים לעיר, והונח בתחילת שנות החמישים הקו השני - קו מים בקוטר 24 אינץ', מאזור חולדה לירושלים. בשנת 1979 הוסף הקו השלישי, בעל קוטר 36 אינץ'. ב-1994 נחנך הקו הרביעי, בקוטר 50-42 אינץ', כגיבוי למערכות הקיימות.
בעקבות גל העלייה של שנות ה-90, ההתפתחות המואצת של העיר ירושלים, וכן בשל הרעה באיכות ובכמות המים שניתן להפיק מקידוחים פעילים, עובדות המערכות הקיימות בתפוקה מרבית כבר מספר שנים. עקב כך, אין הספק רזרבי מספיק ונפגעת רמת האמינות של אספקת המים.
התוכנית תיצור גמישות תפעולית באספקת המים ותאפשר צמצום שאיבת המים מקידוחים באזור ההר, וכן תביא לחיסכון באנרגיה ולשיפור באמינות אספקת המים לצרכנים, באמצעות יצירת הפרדה של אזורי לחץ בהר.
מערכת המים החמישית מורכבת משלושה קטעים: הקטע המערבי, מתחנת השאיבה הקיימת בחולדה ועד תחנת השאיבה הקיימת בכיסלון ובו צינור בקוטר של כ-2 מטרים; קו רוחב מחבר בין קו המים השני העובר מחולדה ועד כסלון לקו המים הרביעי העובר לאורך כביש מס' 1, לאורך תוואי כביש 38 בין אשתאול לשער הגיא ובו צינור בקוטר של כ-1.3 מטרים וקטע מזרחי שיתוכנן מכיסלון ועד סכר בית זית במנהרה בקוטר של כ-2.5 מטרים ויושלם בשלב מאוחר יותר.
המערכת שאושרה כוללת גם בריכות מים, תחנות שאיבה ותחנת משנה לאספקת חשמל, הדרושות להפעלת המערכת, וכן הפרדת אזורי לחץ בהר בתוואי שבין אבו גוש, הר אדר ומבשרת ציון.
העקרונות שהנחו את הכנת התוכנית היו: פגיעה מינימלית בנוף הפתוח (התוכנית כוללת נספח נופי מפורט שיהווה חלק מהיתר הבנייה ויכלול את אופן השיקום הנופי וסימון של מירב האלמנטים הסמוכים לקו עליהם יש לשמור בעת ביצוע העבודות; שילוב תשתיות על-ידי היצמדות לקווי תשתית ודרכים, ובחינת היבטי הביצוע כבר בשלב התכנון.