נתניהו משוחח בטלפון (ארכיון) | צילום: קובי בן גדעון/לע"מ

קיצור תולדות השלום: מהחלטה 242 ועד הקיץ ההיסטורי של 2020

החלטת האו"ם שבנתה את "הסוגיה הפלשתינית" • הסכם קמפ דייויד • הפסגה הכושלת במדריד • הסכמי אוסלו • השלום עם ירדן • אינספור הפעמים בהם הפלשתינים סירבו • עד לחודש אחד בו נקבעה הנוסחה: "שלום תמורת שלום" • עושים היסטוריה

החלטות איחוד האמירויות ובחריין לנרמל את היחסים עם ישראל, חותמת חודש של שני הסכמי שלום לאחר עשרות שנים בהן מדינות ערב לא הצליחו להתגבר על חוסר האמון והאיבה – שברובה הגיעה אליהם מהפלשתינים. אז מה היה לנו, מ-1967 ועד יום שלישי הקרוב, 15 לספטמבר 2020, בו צפויים להיחתם הסכמים עם איחוד האמירויות ועם בחריין? בסוכנות רויטרס עושים סדר בהיסטוריה.



1967 החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 242

לאחר מלחמת ששת הימים, קוראת ל"נסיגת כוחות מזוינים ישראלים משטחים שנכבשו בסכסוך האחרון, בתמורה לכך שכל המדינות באזור יכבדו זו את ריבונותה של זו". ההחלטה מהווה בסיס ליוזמות שלום רבות, אך הניסוח הלא מדויק שלה - האם הכוונה לכל השטחים או רק לחלקם? – גרר מחלוקות בנות עשרות שנים. 

1978 - הסכם קמפ דייוויד 

מנחם בגין הישראלי ואנואר סאדאת המצרי מסכימים מסכימים על יוזמת הסכם שלום במסגרתה ישראל תיסוג בשלבים מסיני.

1979 - הסכם שלום ישראלי-מצרי 

הסכם השלום ראשון בין ישראל למדינה ערבית מתווה תוכנית לנסיגה ישראלית מוחלטת מסיני תוך שלוש שנים. בשנת 1981 נרצח סאדאת על ידי מהפכנים איסלאמיסטים שהתנגדו להסכם.

הסכם ראשון עם מדינה ערבית. בגין, קרטר וסדאת // צילום: AP
הסכם ראשון עם מדינה ערבית. בגין, קרטר וסדאת // צילום: AP


1991 - פסגת מדריד 

נציגי ישראל והארגון ואש"ף משתתפים בכנס שלום בספרד. לא הושגו הסכמות אך הושגו הבנות למגעים ישירים. 

1994 - הסכם ישראל-ירדן 

ירדן הופכת למדינה הערבית השנייה שחותמת על חוזה שלום עם ישראל, למרות האווירה הפרו-פלשתינית בירדן.

1993-1995 - הסכמי אוסלו 

ישראל ואש"ף מקיימים שיחות חשאיות בנורבגיה המביאות להסכמי שלום ביניים הקוראים להקמת ממשל עצמי זמני פלשתיני, הקמת מועצה נבחרת בגדה המערבית ובעזה לחמש שנים, נסיגות כוחות ישראליים ומשא ומתן על הסדר קבע.

2000 - פסגת קמפ דיוויד 

נשיא ארה"ב ביל קלינטון מכנס את מנהיג הפלסטינים יאסר ערפאת וראש ממשלת ישראל אהוד ברק בקמפ דייוויד. הם לא מצליחים להסכים. מתחולל התקוממות פלסטינית נוספת. 

חוססין מלך ירדן, קלינטון ורבין ז"ל בחתימת ההסכם עם ירדן // צילום: AFP
חוססין מלך ירדן, קלינטון ורבין ז"ל בחתימת ההסכם עם ירדן // צילום: AFP


2002-2003 – "מפת הדרכים"

ג'ורג' בוש הופך לנשיא ארה"ב הראשון שקורא להקמת מדינה פלשתינית שתחיה לצד ישראל "בשלום ובביטחון". 

2002 – התוכנית הסעודית

ערב הסעודית מציגה תוכנית שלום שנהגתה על ידי הליגה הערבית. התוכנית קוראת לנסיגה ישראלית מלאה מיהודה ושומרון והקמת מדינה פלשתינית בתמורה ליחסים עם מדינות ערב. בתווך, ארצות הברית, האיחוד האירופי, האו"ם ורוסיה מציגות מפות דרכים משלהן לפתרון קבע המבוסס על שתי מדינות. 

2007 - פסגת אנפוליס 

אבו מאזן וראש ממשלת ישראל דאז אהוד אולמרט לא מצליחים להגיע לסיכום בפסגה בארה"ב. מאוחר יותר יאמר אולמרט שהם היו קרובים לעסקה, אך האירועים ברצועה טרפדו אותו. 

2009 - נאום בר-אילן

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אומר כי הוא יהיה מוכן להסכם שלום הכולל הקמת מדינה פלסטינית מפורזת. הוא קובע תנאי נוסף: הכרה פלשתינית בישראל כ"מדינת העם היהודי". 

2013-2014 – יוזמת קרי

שיחות השלום בוושינגטון קורסות, ושר החוץ האמריקני ג'ון קרי משדל ישראלים ופלשתינים לחדש את השיחות.

יוני 2019 – "תוכנית המאה"

הנשיא טראמפ הודיע על השלב הראשוני של תוכנית השלום שלו, שהושקה בבחריין על ידי חתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר. הוא נוקט בגישה של "כלכלה תחילה", וקורא לייסד לקרן השקעות של 50 מיליארד דולר כדי לחזק את הכלכלות הערביות והפלשתינית. הפלשתינים דוחים את התוכנית. 

ראש המל"ל, מאיר בן שבת, באבו דאבי // צילום: AFP
ראש המל"ל, מאיר בן שבת, באבו דאבי // צילום: AFP


ינואר 2020 – תוכנית טראמפ

הנשיא טראמפ חושף את תוכנית המזרח התיכון המלאה שלו בוושינגטון, לצד נתניהו. היא מציעה הכרה אמריקאית בריבונות ישראל בגדה המערבית, ומחייבת את הפלשתינים להפסיק את האלימות בתמורה למדינה עצמאית. הפלשתינים דוחים את התוכנית, כמו גם חלקים נרחבים בימין הישראלי. 

13 באוגוסט 2020 – הסכם מפתיע עם האמירויות

טראמפ מכריז בהפתעה גמורה על הסכם לנורמליזציה של היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות. גורמים באמיריות טוענים כי העסקה שמה קץ לשאיפות הסיפוח של ישראל, אולם רה"מ נתניהו אומר שמדובר רק בהקפאה זמנית.

11 בספטמבר 2020 – הסכם עם בחריין 

בחריין סיכמה על נורמליזציה של היחסים עם ישראל, ואמרה שהיא "תגביר את היציבות, הביטחון והשגשוג באזור", בהצהרה משותפת עם ישראל וארצות הברית.

  טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו