נניח שהיינו עכשיו בפרק של "מראה שחורה", והמציאו איזושהי טכנולוגיה עתידנית שמאפשרת סיורי מציאות מדומה במוחות של בני אדם אחרים. בטח תהיה ביורוקרטיה ויהיו רשימת המתנה וטופסי סודיות, אבל בסוף תוכלו להיכנס לראש של מי שאתם רוצים - תראו איך הוא חושב ומה מפעיל אותו, תלמדו על ההשראות ועל הסטיות שלו, כיצד פועלות מחשבותיו, מה הוא מסתיר ומה הוא באמת חושב. בכל מקרה, מה שאני מנסה לומר זה שהייתי רוצה לחיות בתוך הראש של סיגל אבין.
בסוף השבוע הסתיימה הסדרה של אבין, "לאבד את אליס", שהיתה מופלאה כל כך שלא צריך עונה נוספת. כהרגלה, אבין עשתה את מה שהיא יודעת הכי טוב - לכתוב את עצמה, בערך. גיבורת הסיפור היא אליס (איילת זורר), יוצרת מוערכת שלקחה הפוגה מהתעשייה הנוצצת לטובת חיי משפחה בורגניים בפרברים.
מפגש ברכבת עם יוצרת צעירה, שכתבה תסריט אפל ויוצא דופן, מעיף לאליס את המוח וגורם לה לרצות להיכנס לראש של אותה בחורה, פאם פאטאל מהאגדות (ליהי קורנובסקי). היא מפרה את אליס יצירתית ומשחררת אותה, אך בו בזמן גם מאיימת על שלמות משפחתה ומסבכת לה את החיים. זהו קרב פסיכולוגי בין נשים עוצמתיות שחודרות אחת לראש של האחרת.
ואם היוצרת רואה את עצמה כמין אליס, הרי זה לגמרי משלים את התמונה. לכן סיגל אבין נחשבת לכישרון מבוזבז. ישראל קטנה עליה, והגיוני שכל הסדרות האחרונות שיצרה נמכרו לחו"ל ("האקס המיתולוגי", "בלתי הפיך", סדרת רשת על הטרדות מיניות, וכעת "אליס"). אי אפשר לכתוב על אבין בלי להזכיר כי היא חתומה גם על "טלנובלה בע"מ" מ-2005, שהיתה טלנובלה על טלנובלה כל כך מודעת לעצמה, עד שבעטה בכל חוקי הז'אנר ועיצבה מחדש את הדרמות היומיות בארץ. ואם "בלתי הפיך" עם עדי אשכנזי בתפקיד האמא מסמלת התבגרות ביצירה של אבין, "לאבד את אליס" היא כבר מאסטרפיס שהעיף לי את המוח.
סיום העונה המטלטל של פרק 8 לווה בשקט משונה. אליס התקדמה לסופה בלי באזז. היא חטפה קטילות מהמבקרים ותלונות מצופים שנטשו בפרקים המוקדמים. ישראלים חסרי סבלנות, זה ידוע, אך זאת לא הסיבה היחידה שקהל ישראלי לא הבין אותה. "אליס" היא מותחן מעושן, אפל, ארוטי, אמנותי ומאוד איטי. הסדרה נראית ופועלת כמו סרט אירופי, פילם נואר כזה עם לוקיישנים מטמטמים, צבעים גסים, עירום ואלימות, תובנות על החיים, עלילה מפותלת ותעלומה מפוזרת שמתכנסת לסיום מתגמל, שתופר מחדש את קווי העלילה בצורה מרשימה.
• להיטי קיץ 2020: מנותקים, נמאסתם
• השחקנית שרצתה לעזוב את "חברים"
• סיגל אבין: "כשהכל התחבר הייתה הקלה גדולה"
מכיוון שאין בסדרה סממנים ישראליים, זאת אומרת חוץ מהעברית, יש מצב שתמשוך יותר עניין וצופים כשתשודר בקרוב בפלטפורמה הבינלאומית של אפל TV ותתחרה בפסטיבל הסדרות של קאן. ולא התחלנו לדבר על הצילום הנפלא או על תצוגת המשחק המהפנטת של הקאסט - ובעיקר ליהי קורנובסקי האלוהית. "לאבד את אליס" היא סדרה שחייבים לראות. אבל לא סתם לראות, צריך להשקיע בה. לעמעם אורות, להדליק נרות, להיכנס לאווירה ולנסות להיכנס לראש של סיגל אבין.
"לאבד את אליס" (פרק הסיום), HOT3, חמישי 22:15
