אדלשטיין בוועדת החוקה: "סגר זה הכדור האחרון בקנה"

חברת התעופה וירג'ין אטלנטיק, בשליטתו של המיליארד ריצ'רד ברנסון, נכנסה להליכי חדלות פרעון בבית המשפט המחוזי במנהטן. החברה, שמרכזה בבריטניה, מבקשת (4.8.20) מבית המשפט להגן על נכסיה שבארה"ב מפני נושיה – במטרה לאפשר לה לממש הסדר נושים שיאפשר לה לצלוח את משבר הקורונה. ברנסון מחזיק ב-51% ממניות החברה, והיתרה בידי חברת התעופה האמריקנית דלתא.

כאשר דבי קרבס קיבלה בחודש מארס את החשבון על ביקור בחדר מיון בניו-ג'רזי, היא הבחינה מיד שמשהו חסר: בדיקת קורונה. קרבס – עורכת דין בתחום הביטוח – תהתה האם הרופא שיקר כאשר אמר לה שביצע את הבדיקה, או שהתוצאות נעלמו; אבל היא הרי קיבלה אותן. המשמעות הייתה רבה: בדיקת קורונה תביא לכך שחברת הביטוח שלה תכסה את כל הביקור; בלי בדיקה זו – עליה לשלם בעצמה 1,980 דולר. בית החולים טען שהיא לא עברה בדיקת קורונה וטענותיה נפלו על אוזניים ערלות.

ענף התעופה הוא אחד הנפגעים בצורה הקשה ביותר מן הקורונה, וכעת מתחילים בו לחשוב מה הלאה. ההשלכות הן רחבות: חברות התעופה יזמינו פחות מטוסים, הצניחה במספר הנוסעים פוגעת בשדות התעופה ובעסקים הפועלים בהם, חברות בענף כבר פיטרו אלפי עובדים. השאלה המרכזית – אומר אקונומיסט – היא כמה זמן תימשך ההתאוששות ועד כמה היא תהיה מקיפה.

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה (יום ג', 4.8.20) לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק ממשלתית שתחייב מעסיקים בענפי התעשיה, הבינוי והחקלאות לספק מגורים הולמים וביטוח רפואי לפועלים פלשתינים שנאלצים ללון בישראל עקב משבר הקורונה. כמו-כן נקבע כי העובדים יועסקו וילונו בקפסולות של עד 9 אנשים. החוק קובע את התנאים הנ"ל כהוראת שעה ל-3 חודשים עם אפשרות להארכה עד תום תקופת תוקפו של "חוק הקורונה הגדול".

הפרופיל התקשורתי הגבוה שמקבלת המחאה נגד ראש הממשלה נתניהו, בהינתן העובדה שהיקפן הכולל של ההפגנות, מרשימות ככל שתהיינה, אינו נרחב, גם אם הוא כמו-מובן מאליו, הרי שהוא מציף שורה תחתונה בעייתית, הזדהות מלאה עם המסר הטמון בה. האהדה הראשונית מצד המדיה הישראלית כלפי המחאה, שאבה את צידוקיה מהמשבר הכלכלי והחברתי שהיה תולדה של מגיפת הקורונה, והטמיעה את המסר כי אנו עדים להתפרצות ספונטנית של זעם וכאב, ובמקביל העצימה את הרושם כי נחשפו מחדלים מערכתיים בטיפול בנגיף באופן שלא בלם את התפרצות הגל השני של המגפיה.