|
|
[צילום: מרים אלסטר, פלאש 90]
|
|
|
|
|
"מילן קונדרה אמר כי "טוב אנושי של ממש, על רוח החופש הטהורה המגולמת בו, יכול לבוא על ביטויו רק בשעה שהוא מכוון אל המנושלים מכוח. מבחנו המוסרי של המין האנושי, המבחן הקודם לכל המבחנים, ומסתתר הרחק מן העין, הוא מנהגו של האדם במי שנתונים לחסדו: בעלי החיים. בזירה הזאת, נחל המין האנושי מפלה גמורה כל כך, שכל המפלות האחרות אינן אלא נגזרותיה", כך פתחה יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ מיקי חיימוביץ', את הדיון (יום ב', 3.8.20) על מניעת סחר בכלבים והרבעתם.
עוד אמרה חיימוביץ': "הדיון היום יאיר נושא שלא הרבה מכירים, אבל זוהי תופעה נרחבת שיש לה השלכות רבות ובעיקר מסתירה מאחוריה סבל רב וצער בעלי חיים".
הד"ר ליאת מורגן, רופאה וטרינרית: "כ-400,000 כלבים רשומים בישראל, ועל-פי הערכות רק כמחציתם ב'בעלות אחראית', כלומר מחוסנים. כ-45,000 כלבים חדשים נרשמים מדי שנה. בכל שנה 10,000-7,000 כלבים נמסרים לעמותות, כשהבעלים חותמים על ויתור. החוק בישראל אוסר נטישה של כלב, אך מסירה לעמותה תוך חתימה על ויתור אינה נחשבת לנטישה". חיימוביץ': "אני רואה בוויתור הזה נטישה. אנשים שלוקחים כלב צריכים להבין שהם לוקחים כלב לכל חייו, לא נוטשים כלב כמו שלא נוטשים ילדים".
טל גלבוע, יועצת ראש הממשלה לזכויות בעלי חיים: "היום אין שום תבחין. אני בקשר עם ד"ר מארק אברהם מבריטניה, המדינה הראשונה שחוקקה חוק בנושא, לפיו חייבים לקנות כלב מהמרביע עצמו או מעמותות. הבעיה גם עם עמותות - אין שום פיקוח, כל אדם יכול להחליט שהוא עמותה. אני עומדת בקשר עם ד"ר מארק על חוק שיותאם לישראל".
ד"ר בוריס יעקובסון, מנהל המכון הוטרינרי, משרד החקלאות: "ב-2017 הוגשה תוכנית בשיתוף אגודת הסטודנטים, למשפחות אומנות והכשרת נוער לכלביות עירוניות. אחת ההצעות היא מס על הרבעה". יו"ר הוועדה: "הבעיה היא שהמעקב וולונטרי. כל זמן שאתה בונה על זה שהם ייכנסו לאינטרנט לרשום את הכלב, לא כולם יעשו את זה".
ד"ר יעקובסון: "כלב לא רשום, שאין לו שבב - תשלם. יהיה קנס מינהלי עם הוצאה לפועל, לא בית משפט. יש כלב, צריך שבב. אין שבב - תשלם". יו"ר הוועדה חיימוביץ': "למה אתם לא מקדמים חוק?" יעקובסון: "זה לא הגיע למימוש. ב-2013 עשינו עבודה שהסדירה הסגרי בית בנושא כלבת. גם זה לא קרה עד היום. לא רוצה להאשים את המחוקקים".
רואי קליגר, מנהל יחידת הפיצו"ח, משרד החקלאות: "ב-2018 טופלו ביחידה 780 תלונות, שליש מזה אתרי גידול. 167 תיקי חקירה משפטיים נפתחו, ו0295 ביקורות. 530 תלונות ב-2019 טופלו, 95 תיקי חקירה. ב-2020 עד סוף יוני 338 תלונות טופלו, 115 תיקי חקירה נפתחו. 310 ביקורות בוצעו. בחודש יולי האחרון בלבד טופלו 11 אירועים שבהם היו מעורבים 84 כלבים".
ד"ר אבי צרפתי, יו"ר איגוד הווטרינרים ברשויות המקומיות: "כלבים לא נולדים בגיל 3 חודשים. יש הרבעה וילודה. פה יש לקונה מגיל 0 עד 3 חודשים. אין כלי למנוע רבייה, למעט של כלבים מסוכנים. רישום הרביה לא מבוקר. אם הוועדה תקדם היטל הרבעה על המרביעים, אם תהיה לנו אפשרות מבחינת רישוי עסקים, זה יקל על ההסדרה".
אודליה דגני אסולין, משרד החקלאות: "חוק רישוי עסקים כלל בעבר פריט של גידול בעלי חיים ומכירתם. היום החוק כולל רק הצגת בעלי חיים. משרד הפנים מקדם תיקון שמבהיר: 'הצגתם, לרבות לשם מכירה'. חיימוביץ': "אנחנו מוטרדים פחות מהחנויות שהן עסקים רשמיים. הבעיה היא מתחת לרדאר". דגני אסולין: "לפעמים החנות מנהלת אתר אינטרנט ומפרסמים גורים למכירה".
ד"ר חיליק מרום, יו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים: "הדרך היחידה היא שינוי חקיקה. להגדיר בחוק צורת הרבעה מותרת ואסורה ולהגדיר גם מי הוא הגוף האוכף".
יו"ר הוועדה סיכמה: "חוסר מידע על ההיקפים, חוסר אכיפה של רשות המיסים בשוק שמתנהל כעסק מסחרי לכל דבר ועניין, אכיפה של הרבעות כלבים שאסורים על-פי חוק, וצער בעלי חיים של הכלבים המורבעים והנמכרים, כל אלה מחייבים פתרון, בראש ובראשונה יכולת מעקב אחר הכלבים בכל עת. לפיכך, יש צורך בשינוי חקיקה ראשית ומשנית, שיפור האכיפה, לרבות מתן סמכויות אכיפה לכלל הגורמים הרלוונטיים וקנסות מנהליים, וכן ניטור שוטף, לצורך הסקת מסקנות מבוססות נתונים וטיפול בהתאם.
הוועדה תבדוק הגשת הצעת חוק פרטית כדי לקדם את הצעות החוק הממשלתיות שלא הבשילו משום מה. הוועדה מבקשת מרשות המיסים לבחון את האפשרות לפתוח סיווג מס להרבעה וסחר של כלבים ולדווח בכתב לוועדה על תוצאות הבדיקה תוך חודש. הוועדה מבקשת מההתאחדות הישראלית לכלבנות להעביר לה בתוך חודש נתונים בדבר מספר המגדלים המורשים הקיימים, מספר הגורים הנמכרים בשנה, פעולות האכיפה הנעשות לבדיקת המגדלים, ומספרי שבבים של הכלבים שנמכרו בשלוש השנים האחרונות".
