בזמן שאנחנו מובטלים, מבודדים ומחכים לשמוע אם סגרו את הים והעבירו את המדוזות למקור המים היחיד שנשאר פתוח, המקוואות - כולנו ממתינים למה שיגאל אותנו מהסיוט הזה: החיסון. זה שבעזרת ביקור שנתי בקופת חולים יהפוך את הקורונה מאיום קיומי לאנקדוטה נוסטלגית, שנספר עליה לנכדים (ולא בצעקות מהחלון).
בינתיים, אנחנו נאלצים להסתפק בכל כמה ימים בדיווח בתקשורת על ״פריצת דרך בפיתוח חיסון לקורונה״, עד שמתברר שהוא יעיל לא על בני אדם אלא על עכברים, ולא נגד קורונה אלא נגד כאב אוזניים.
המדע השקיע בעשורים האחרונים מאמצים אדירים בפיתוח של טלפונים סלולריים, אינטרנט, לוויינים, כיפות ברזל, נטפליקס, פנגו ובוטוקס, אבל מתקשה מול וירוס שהגיע מעטלף ועובר באפצ׳י. בינתיים, הפתרון הכי מתקדם שהמין האנושי המפואר הצליח לפתח הוא חתיכת בד מצ׳וקמקת שקשורה לאוזניים בגומיות ומזכירה קצת את ההגנה של נחמן שי מפני טילים במלחמת המפרץ: שתו מים. הוא צדק, תמיד טוב לשתות מים כשמסביב נופלים טילים.
כשיהיה חיסון, מדינות העולם יתחרו ביניהן מי תשיג אותו קודם, בתחרות שתשים בכיס כל אולימפיאדה. כישראלים יש לנו אינטרס לנצל את הכישרונות הנהדרים שחיים בינינו כדי להגיע לקו הגמר ראשונים, לפתח את החיסון בעצמנו, ושכל העולם יעמוד אצלנו בתור (תוך שמירת מרחק).
לא מדובר באתגר דמיוני. הרי ראינו איך הילדים הגאונים של 8200, עם המשקפיים העגולים, פיתחו בתוך שבוע מכונות הנשמה מקופסאות שימורים, משאבת אופניים ותבניות ביצים, עם יד קשורה מאחור. אני בטוח שאם יושיבו את כל הגאונים האלה ביחד לפתח חיסון, נוכל לשחזר הצלחות כמו מובילאיי, ווייז, פאודה וגל גדות, וגם נעשה כזאת בוכטה, שלא נצטרך עוד לעבוד אף פעם.
אבל ייתכן שהישועה לא תגיע מההייטק, אלא דווקא מהצד השני. עם כל הכבוד, לצד היותנו ״סטארט־אפ ניישן״, אנחנו גם ״סבתא ניישן״ - מעצמה עולמית של תרופות סבתא. במשך אלפי שנים פיתחנו פורמולות פורצות דרך כמו מרק עוף נגד שפעת, תה עם דבש וג׳ינג׳ר נגד צינון, וגוגל מוגל נגד כאב גרון.
השבוע, במקרה או שלא, חברי גיא הפנה את תשומת ליבי לסרטון יוטיוב רב תפוצה של שני צעירים בשם תום ואור, המקריאים מתוך ספר רפואה מעשי אך לא קונבנציונלי שכתב מומחה אחד לקבלה. הסרטון (המאוד מומלץ לפחות כתרופה נגד דיכאון) סוקר חלק מהפתרונות שמציע הספר, שלידם תרופות הסבתא המוכרות נראות כמועמדות לפרס נובל לרפואה. להלן כמה ציטוטים ותרופות מהספר, לצד מספר הערות שלי (נסו לשמור על ראש פתוח ופה סגור):
• בעיות בכיס המרה: "יש להביא יונה מבבל... לא להאכילה במשך שלושה ימים רצופים, לאחר מכן יש לתת לה לאכול זרע של פשתן, לקחת את צואתה ולאכול אותה טבולה בדבש. זוהי תרופה בדוקה ומנוסה״.
לא ברור לי איך משיגים יונה מבבל, בעיקר בתקופה שבה אין טיסות סדירות של ״אייר מסופוטמיה״, אבל ייתכן שאפשר להסתפק ביונה משכונת בבלי.
לגבי הקטע של לשלשת בדבש, ברור לי שמדובר בשילוב קשה לאכילה, אבל אני בטוח שהכל יסתדר אם רק תחליפו את הדבש במייפל.
• אבעבועות: ״יש לקחת מוח וחוט שדרה של כבש ביחד עם צימוקים, לכתוש אותם יחד, לערבב עם חלמון ביצה ולמרוח את התערובת על האבעבועות. יש לאפות עוגייה, ובעודה חמה לשים עליה מעט דבש וזעפרן כתוש. לאחר מכן חורטים על העוגייה את המילה ריטא, ושמים אותה על האבעבועות״.
רק שימו לב שאתם לא רושמים על העוגייה "ריטא ורמי", שכן אז, מלבד האבעבועות, ייעלמו גם השערות שעל ראשכם.
• חירשות: ״כדי לרפא אדם חירש יש לקחת חלב של כלב, להרתיח אותו על האש, ואחר כך לטפטף לאוזן החירש. גם דם הזאב עם שמן אגוזים יועיל לחירשים אם יטפטפו ממנו אל תוך האוזניים, וכך גם ביצי נמלים״.
נשמע משכנע. השאלה מתי קופות החולים יכניסו לסל התרופות דם זאבים וביצי נמלים.
• גמילה מאלכוהול: "לכתוב בקערה את השמות עמיו״ן עמיו״ן טניו״ן טמיו״ן, לכתוב גם את שם האדם שאותו רוצים לגמול ואת שם אמו (עד כאן החלק היחסית קל לביצוע). לאחר מכן יש לקחת ריר מפי השור ולערבבו עם יין ולתת לאדם הנגמל לשתות. לאחר מכן יחדל מלשתות יין וישנא אותו״.
לא ברור אם זה יעיל, אבל אין ספק שאנשים ששתו יותר מדי אלכוהול הם היחידים שיסכימו לבלוע ריר של שור.
• עוד גמילה מאלכוהול: ״אפשר גם לקחת כבד של עורב שחור, לייבשו, לפורר אותו היטב ולתת לאדם לשתות זאת עם יין ללא ידיעתו״.
פה אני דווקא מזהה בעיה מסוג אחר. הרי ידוע שעורבים הם עם נקמן, וחבריו של העורב שכבדו נלקח ירדפו אותך עד סוף ימיך. לזה דווקא יש פתרון, והסופר מעדכן ש״אפשר גם לקחת זבל של ציפור דרור״.
• איך להימנע מלהשתכר: ״יש לאכול לפני שתיית היין ריאה של עז צלויה״.
אני אוהב את הכיוון, כי זה יכול לפתור את הצורך בנהג תורן שלא שתה, שיוחלף ב״אוכל ריאה של עז תורן״.
אם סיימת ערב של שתייה בבר עם חברים והגעת למחסום המשטרתי, תוכל להגיד לשוטר שבדיוק סיימת ריאה של עז - ולהמשיך בנסיעה שמח וטוב לב.
• פחדים של ילדים: ״יש לקחת עור של חמור ולתלות על הילד״.
נשמע מסובך לביצוע, אבל אם תיתן לילד לשחק באייפד באותו זמן, הוא בכלל לא ירגיש אם תלית עליו חמור או טיגנת זברה.
• אפילפסיה: מתברר שדווקא לזה יש מגוון פתרונות טבעיים.
1. ״לקחת מיץ מכיס המרה של דוב, להשרות במים חמים ולתת לחולה לשתות״.
2. "להקיז דם של עורב ולערבב בדבש דבורים טרי (בכמות של פי שבעה יותר מכמות הדם). אחר כך לקחת את קורקבן העורב, לטחון אותו ולערבבו היטב עם הדבש הדמי".
3. ״לקחת לב של חסידה, לבשלו במים ולתת לחולה לאכול, וגם לשתות את המים שבו בושל - ויבריא״.
אין ספק שמדובר בפתרונות הגיוניים וזמינים, בתנאי שאתה מוגלי מספר הג'ונגל.
• היריון: כדי להיכנס להיריון ממי שסובל מאימפוטנציה, האדם ״ישתין בפי צפרדע. אם לא ימצא צפרדע, ישתין בפה של דג חי ויחזירנו למים״.
ייתכן שמדובר בפתרון שירפאו מאימפוטנציה, אבל ספק אם אנחנו רוצים שמישהו שהיה מוכן לנסות את זה אכן יוכל להתרבות.
• כאבים ברגליים ובשוקיים: ״יש לערבב צואת כלבים ביוגורט, לשים בה מעט סוכר, לתת לאדם החולה כוס אחת ליום במשך שמונה ימים. חשוב שלא יידע השותה שיש בכוס צואת כלבים, שכן אחרת לא ישתה״.
השאלה: האם כדי להקל מותר להגיש לו צואת כלבים בטעמים או מוגזת עדין?
לא כל הרעיונות בספר ישימים, והמאמץ להשיג יונים, חסידות וכיס מרה של דובים עשוי להיות מאתגר, בעיקר למי שהגיע לגיל שבו צריך להסדיר אימפוטנציה. אבל אין ספק שמדובר בחשיבה מחוץ לקופסה או לבקבוקון. ניסיתי לחשוב כיצד האסכולה הרפואית של המומחה תוכל לפתור בעיות אקטואליות יותר. להלן כמה אפשרויות ממוחי הקודח:
• חיסון לקורונה: תלוש שערה מאפו של יורם לס, טבול אותה באלכוג׳ל וערבב באמצעות מטוש עם ציפורן של פנדה מעלי אקספרס. עמוד על כיסא שיש לו רק שלוש רגליים ואמור חמש פעמים מול המראה: ״אני לא אפידמיולוגי, אני א־סימפטומטי״. אם זה לא עובד, תעצבן רוטוויילר עם כלבת, ואז קורונה תהיה הצרה האחרונה שלך.
• פתרון לאוברדרפט: תוך כדי קריאת ההנחיות בנוגע לבדיקת זכאותך לקבלת מענק בפעימה השלישית, או לקבלת הלוואה בערבות מדינה בשנת 2030, יש לערבב שן זהב של רואה החשבון של רמי לוי ביחד עם חשבון חשמל שלא שילמת והודעה מההוצאה לפועל, ולהוסיף עובש של עגבנייה, שזה גם ככה הדבר היחיד שנשאר לך במקרר.
אם זה לא עובד, נסה למכור כליה דרך האינטרנט או צא לשדוד בנק.
yairn@israelhayom.co.il
