זו הייתה אחת מתאונות האימונים הקשות ביותר שהתרחשו באותה התקופה, ובנס לא הסתיימה בהרוגים. בפברואר 2003 הדגים סמל מחלקה בגולני בפני חיילים בחדר סגור ברמת הגולן כיצד להפעיל מטול אר.פי.ג'י, כשכחלק מההדגמה התקין טיל ולחץ על ההדק. 24 לוחמים נפצעו מרשף המטול ואחרים מהפגז עצמו. בצה"ל לא חסכו בביקורת על הסמל וכינו את תאונת הנשק "טמטום".
"ישבתי ממש בחזית, בשורה הקדמית מול הטיל, יחד עם שישה חיילים נוספים", נזכר עמוס נג'ר. הוא נפגע באורח קל על פי גורמי הרפואה. "נפגעתי מרסיסים והיה לי קרע בעור התוף. הכירו במשרד הביטחון בירידה בשמיעה ובפוסט טראומה". אולם שתי המילים האחרונות הם אלו שהובילו לסיוט ארוך שנים מצדו, בניסיון נואש לקבל ממשרד הביטחון הכרה נוספת בנכותו, בניסיון לקבל את הטיפול הראוי לו.
.jpeg)
17 שנים עברו מאז אותו מקרה, ועמוס נג'ר עדיין נלחם מול משרד הביטחון, בסיוע של עו"ד אלי סבן, בניסיון לקבל הכרה מלאה כהלום קרב וכלוקה בפוסט טראומה, בינתיים ללא הועיל. ב-2006, שלוש שנים לאחר תאונת האימונים, החליטו במשרד הביטחון להעניק לו 23 אחוזי נכות בלבד. הסיבה, טענו, הייתה שהיו לו בעיות נפשיות טרם הגיוס. הטענות מצדו, שהוא התגייס בפרופיל 97 ושפוסט הטראומה התרחש בעקבות תאונת האימונים הקשה, נפלו על אוזניים ערלות.
ההכרה החלקית מונעת מנג'ר לקבל סיוע מוגבר ממשרד הביטחון, כמעט כאילו הוא חצי נכה. כאשר ביקש ממשרד הביטחון לסייע לו למצוא עבודה, התשובה הייתה שהוא נכה משוקם מכיוון שעברו יותר מחמש שנים מתאונת האימונים. כעת הוא החליט לצאת למאבק, עם חוות דעת שהאירוע גרם לו 50 אחוזי נכות, ושאין שום קשר בין פוסט הטראומה למצבו טרם הגיוס. 17 שנים לאחר האירוע הוא גם חושף את תמונות הזוועה שמלוות אותו עד היום.
.jpeg)
"זה הזוי. בגלל שהיה לי תיק פלילי כזה או אחר לפני הגיוס טענו ששליש מהפגיעה הנפשית הייתה לפני הצבא", קובל נג'ר. הוא מציין כי למרות שהוא כביכול מוגדר כמשוקם, בפועל מצבו קשה ובשל הפוסט טראומה הוא מתקשה להחזיק עבודה. "עבדתי במשך תקופה מסויימת, וכשפיטרו אותי משרד הביטחון סירב לעזור לי. לא משנה איך ניסחתי את הבקשות, הם פשוט לא זזים מעמדתם".
לדבריו, למרות שפציעתו מוגדרת נפשית, הוא משוכנע כי יש לו גם פגיעה פיזית פנימית שנגרמה כתוצאה מהפיצוץ העז בתוך החדר. "יש לי כאבים בראש לאורך שנים. בהתחלה זה היה קריטי, היו לי צפצופים בראש, בעיניים. נורא קל היה להם להגדיר הכל תחת ההגדרה פוסט טראומה, אבל אין מצב שאין נזק פנימי. למרות שמדובר היה באירוע מתוקשר, ניסו להעלים את הפגיעה שלי. אין סיכוי שעמד שני מטרים מירי של אר.פי.ג'י יוצא בלי פגיעה. בשמונה החודשים האחרונים הוא לא עובד בשל הפוסט טראומה, ומנסה להתניע מחדש את הניסיון לקבל הכרה ממשרד הביטחון. הוא שוקל להגיש תביעה לבית המשפט על מנת לגרום למשהו לזוז.
לפני מספר חודשים קיבל נג'ר שתי תזכורות מזעזעות לתאונת האימונים. הראשונה – תמונות שקיבל מחבר ששירת עמו ושבהם נראים הרגעים לאחר הפיצוץ. השניה – תאונת האימונים שהתרחשה לאחרונה בצאלים. ביוני האחרון נפצע סגן אלוף אביחי מור-יוסף בצאלים באורח קשה כשחצה קו ירי ללא תיאום עם הכוח שירה מתוך המבנים. מור יוסף היה מפקד הפלוגה של נג'ר בעת שהתרחשה תאונת האימונים ששינתה את חייו. "יש לי כעס על מה שהיה אז. על התנהלות המפקדים", הוא אומר בדיעבד על האירועים שהובילו לשיגור הטיל בתוך החדר. יצויין כי באותו הזמן לא נמצא מור-יוסף אשם במה שהתרחש.
"מדובר בלוחם שחווה אירוע קשה ומורכב, פציעתו הנפשית מלווה אותו שנים רבות ומן הראוי שהמדינה שגייסה אותו לחטיבת גולני, תעניק לו טיפול ראוי כדי שיוכל להשתלב בחיים האזרחיים", אמר עורך הדין אלי סבן שמלווה את עמוס נג'ר בתביעתו נגד משרד הביטחון.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "עמוס נג'ר הוכר בשנת 2006 כנכה צה"ל בגין פוסט טראומה וועדה רפואית קבעה לו 23% נכות. לאחרונה נבדק נג'ר על ידי ועדה רפואית עליונה, שהתכנסה בינואר 2020 לבחינת חוזרת והשאירה את דרגת נכותו על כנה. במידה ומר נג'ר סבור כי חלה החמרה במצבו, הוא מוזמן לפנות לועדה רפואית , אשר תבחן מחדש את מצבו. משרד הביטחון מאחל למר נג'ר בריאות ורפואה שלמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו