שיתוף הפעולה עם ישראל - מנוע חזק לכלכלת ירדן

המנהל רמי קורדי שלח תנועת הצדעה חגיגית לעובדים שלו בזמן שהפעמון במפעל צלצל, מסמן את סיומו של יום ייצור אלף האימוניות במהירות שיא. עבור קורדי והעובדים במפעל הטקסטיל "Century Standard", אחד מכמה יצרנים של בגדים עבור מותגי אופנה נחשבים כמו קלווין קליין, ויקטוריי'ז סיקרט, נייק וריבוק, השיא החדש הוא מקור לגאווה.

• בדרך: צה"ל יחויב חלקית לרכוש מדים כחול-לבן
  
• יצרן טקסטיל ישראלי: "H&M תגמור אותי"
  
• "להסיר ההתנגדות לחוק להצלת ענף הטקסטיל"
  

אבל נוסף על כך, זהו גם סימן להצלחה של שיתוף הפעולה הכלכלי שהחל עם חתימת הסכם השלום בין ירדן לישראל. המפעל הוא אחד מעשרות מפעלים שהוקמו באזורי התעשייה המיועדים לכך בירדן והוכרזו כאזורי "סחר חופשי". כך שחברות, להן שותפים גם ישראלים יכולות לייצא מוצרים פטורים ממכס לארצות הברית. אזורי התעשייה הללו ( QIZs - Qualifying Industrial Zones) הפכו למנוע הצמיחה החזק ביותר של הכלכלה הירדנית.

"השלום עם ישראל השתלם", אומר קורדי, "הוא הפך אותנו לכל כך עסוקים באספקת בגדים לאמריקנים שאנחנו מתקשים לעמוד בשטף ההזמנות". אבל יותר מעשר שנים אחרי שנוצרו אזורי התעשייה הללו, ירדן נאבקת כדי שהציבור כולו ירגיש את היתרונות הכלכליים.

אזורי התעשייה יצרו 36 אלף מקומות עבודה חדשים, אבל 75% מהעובדים הם אסיאתים, רובם מסרי-לנקה, הודו, בנגלדש וסין, בעיקר בגלל שהירדנים חסרים את הנסיון הנדרש אומר עבדאללה ג'האמני, מנהל אזור התעשייה בעיר הצפונית אירביד. מתוך 109 החברות וחברות קבלני המשנה שנפתחו ב-13 אזורי התעשייה החופשיים ברחבי המדינה, 80% מהן נמצאות בבעלות לא ירדנית, אלא בבעלות של משקיעים ערבים ואסיאתיים שמשתמשים באזורי התעשייה הללו כדי לחדור לשווקים האמריקניים.

באופוזיציה מתנגדים

"ביקשנו מהממשלה הירדנית לסגור אותם, בגלל שהם לא מספקים לחם וחמאה למשפחות ירדניות", אומר ג'מיל אבו-באקר, דובר של תנועת האחים המוסלמים, קבוצת האופוזיציה הגדולה בירדן.

למרות זאת, פקידי הממשלה טוענים כי החברות באזורי התעשייה, במיוחד מפעלי הטקסטיל, מספקים עבודה ל-9,000 ירדנים עד כה, מספר משמעותי בהתחשב בעובדה שרבים חסרים את הכישורים המקצועיים לסוג העבודה הזו. אלפים נוספים עוברים הכשרה ויתפסו את מקומם של עובדים אסיאתיים, אומר אליאס פאראג', יועץ בוועד המנהל של מרכז ההשקעות הירדני.

פאראחן עיפראם, יו"ר התאחדות יצואני הטקסטיל הירדנים, אומר כי אזורי התעשייה הקפיצו את עתודות המטבע של המדינה בעקבות הייצוא. "כמו כן, עובדים ובעלי מפעלים גם מוציאים כסף בירדן, על שירותים, שכר דירה, תשתיות, תחבורה, הובלה ושירותי מכס, דבר שמיטיב עם מגזרים כלכליים רבים", הוא מסביר.

הפצת ההון היא חשובה, מאחר וארה"ב והתומכים האחרים של התכנית סבסדו את ההטבות הכלכליות כדי לנסות ולתמרץ מדינות ערביות נוספות ללכת בדרכה של ירדן ולחתום על הסכמי שלום עם ישראל. מצרים היא המדינה הערבית הנוספת היחידה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל.

הייצוא עובר דרך חיפה

אזורי הסחר החופשי החלו להתפתח רק שנתיים אחרי חתימת הסכם השלום ההיסטורי עם ישראל בשנת 1994. הקונגרס האמריקני תמך ביצירת אזורי התעשייה במדינה כדי לקדם יציבות במזרח התיכון דרך שילוב כלכלי. ההסכם יועד להקל על הקשיים הכלכליים שאיתם התמודדה ירדן, שבחלקם נבעו באותו הזמן, מחובות של 7.3 מיליארד דולר במטבע זר ואבטלה משתוללת.

באזורי התעשייה, זוכים מפעלים המייצרים מוצרים שמכילים לפחות 8% מרכיבים מישראל ו-35% מרכיבים מירדן, למעמד של "פטור ממס" בארה"ב. היצואנים באזורי התעשייה הכפילו את הכנסותיהם מ-15 מיליון דולר בשנת 1997 לשיא של 1.5 מיליארד דולר בשנת 2006. סך הכל, כ-20% מהתמ"ג של ירדן.

במהלך העשור האחרון, ישראל, שבעבר הייתה יצואנית טקסטיל משמעותית לארה"ב, סייעה לשכנתה הערבית לפתח יכולות וגישה גדולות יותר לתעשיית הטקסטיל. עשרה מפעלים ישראלים פתחו מרכזי ייצור באזורי התעשייה. היצוא מהמפעלים עובר דרך נמל חיפה כדי להפחית בהוצאות ההובלה הימית מירדן, לה יש גישה רק לים האדום.

ההסכם החדש יגביר את התנופה

ההכשרות הישראליות סייעו גם הן לתעשיית הלבוש להתבסס. יצרנים סינים, ערבים ואסיאתים נוספים, שהיו להוטים לייצא לשוק הצרכני הגדול בעולם, הקימו גם הם מפעלים בירדן והזרימו השקעות במיליוני דולרים לכלכלה המקומית.

"יש לי 20% יותר הזמנות מאשר ב-2007, מה שאומר שאני בתפוסת הזמנות מלאה עד אוקטובר", אומר אריק טאנג, מנהל פרויקט יזמי משותף למשקיעים מהונג-קונג והודו שהמפעל שלהם מוקם באחד מאזורי התעשייה. כעת מקווים הירדנים לעוד תנופה לכלכלה בעקבות הסכם הסחר החופשי החדש שנחתם עם ארה"ב ונכנס לתוקף ב-1 לינואר השנה. ההסכם מסיר את המיסים מכל המוצרים שמיוצרים בירדן, גם אלה שמיוצרים מחוץ לאזורי התעשייה המוכרזים. למרות זאת, לאזורי התעשייה עדיין יש יתרון של תשתיות וסיוע ביורוקרטי למפעלים.

אזורי התעשייה היו גם רווחיים לישראל, והעלו את ההכנסות שלה מייצוא לירדן פי 2.5, מ-66 מיליון דולר בשנת 2001, לכמעט 160 מיליון דולר בשנה שעברה, אפילו בזמן התגברות המתיחות הפוליטית בגלל הקונפליקט הישראלי-פלסטיני.

ירדן גם חותמת על הסכמי סחר דומים עם קנדה וטורקיה, אומר עיפראם, יו"ר התאחדות יצואני הטקסטיל הירדנים, ומסביר כי ההסכמים המתוכננים ל-2011 עם טורקיה יכניסו את המוצרים הירדניים לשוק הרווחי והמגוון של אירופה.

"זהו סיפור הצלחה, שמדינות ערביות נוספות צריכות ללמוד ממנו", אומר גבי בר, מנהל דסק מזרח תיכון במינהל סחר חוץ בתמ"ת המשמש כיו"ר משותף לועדה המנהלת של אזורי התעשייה הללו.