למרות שלסקר משלוחי מזון זה סך הכל כיף, אני חייב להודות שהייתה בי איזשהי שמחה על כך שאי שם לפני חודש וחצי, תדירות הכתבות במדור "המשלוח היומי" ירדה מכתבה ביום לכתבה בשבוע, כי היה בזה דבר טוב, של חזרת המסעדות, החזרה לחיים. אז הכיף הזה נגמר, נראה שאנחנו שוב חוזרים להתבסס על משלוחים, ומזל שנשארו מספיק מקומות שעדיין לא טעמנו.
עם שני סניפיה הראשונים בקריית שדה התעופה וברמת השרון, צברה לה "פיצה פורטו" שם של מקום איטלקי מכובד עם אוכל טוב ומפתיע, בחודשים האחרונים הצטרף אליה גם הטייטל "המסעדה של מאור מחתונה ממבט ראשון" (מאור פינקלשטיין, השף של הסניף ברמה"ש) והמסעדה זכתה ללא מעט זמן מסך. עם זאת, אנחנו כאן כדי לחגוג ולבדוק את הסניף החדש והטרי שנפתח ברחוב סירקין בגבעתיים.
בזמן שחיכיתי למשלוח הגעתי לשתי תובנות מוזרות שקשורות אליו, סוג של. הראשונה, איזה כיף זה שמשלוח אוכל מקדים, והוא הקדים בחצי שעה. אין דבר יותר טוב בעולם מהפתעות לא צפויות, כל עוד הן טובות וקשורות לאוכל כמובן. השנייה, האם יכול להיות למסעדה שם לא מספיק טוב?
אני רגע לפני קבלת משלוח ממסעדה איטלקית, לא פיצרייה, אני עומד לקבל המון פסטות, בצקים, ארנצ'יני ומלא מנות אטרקטיביות שמגרות אותי עוד לפני שטעמתי, רק מקריאת התפריט, אבל הדבר הראשון שעולה לי בראש כשאני שומע פיצה פורטו זה פיצרייה שכונתית שהולכים אליה לאכול פיצה ולשתות ברד בכדורגל של אחרי הבית ספר. ואין שום דבר רע, מן הסתם, בללכת לאכול פיצה ולשתות ברד בפיצרייה אחרי בית ספר, יש לי שלושים קילו מהילדות שהיו יכולים להעיד על זה אם לא היו נעלמים, אבל השאלה אם זה משרת את המטרה של הבעלים, ועל זה אני כבר לא יכול לענות, זו רק פסקת תובנות ואנחנו צריכים לעבור כבר לפסקה של האוכל.
אז בגדול, לא מדובר בסתם פיצרייה, אלא במקום שמגיש פסטות ובצקים בעבודת יד לצד פיצות הנאפות בטאבון ולא מעט מנות נוספות מהמטבח האיטלקי, מסוג המקומות שאפילו אנשים בעייתיים באוכל ימצאו מה להזמין בו, כולל ילדים. על כל הדבר הזה מנצח השף רן פולק, בוגר R2M, ויש גם קונדיטוריה, ומלא יינות וקוקטיילים, טראגי, בקושי סגרו את המסעדות ואני כבר מתגעגע.
יש מסעדות שאתגר הקורונה לא הותיר להן ברירה אלא לעבור למשלוחים, למרות שממש לא רצו, ואצלן האתגר גדול יותר כשמדובר בהתאמת תפריט למשלוח. כאן המצב הוא לא כזה, כי אוכל איטלקי, רובו ככולו, מותאם למשלוח, ותודה לאל על זה.
פתחנו עם ארנצ'יני ברוטב עגבניות, שמעט חששתי לגורלו במשלוח, אבל הוא היה טעים. בחלק הבריאותי יחסית, סלטים, לקחתי את הקבוע שלי, שפה נקרא סלט פרסקה וכולל בעיקר עגבניות שרי, גבינת פטה, בזיליקום, נענע אורגנו ושאר ירוקים, לצד קרוטונים, בצל ובמקור גם זיתים עליהם ויתרתי באלגנטיות.
לבדיקת בצק הפיצה עליו קיבלתי לא מעט המלצות בחרתי בפיצה קרצ'ופי העשויה מרוטב עגבניות, תערובת גבינות ארטישוק ורוקט, ואכן מדובר בבצק מעולה, מהיותר טובים שאכלתי בזמן האחרון, ואכלתי המון בצק בזמן האחרון.
בגזרת הספגטי גם כן הלכנו על מנות הבייסיק, עניין של חשק. תחילה עם ספגטי אליו אוליו (שמן זית, שום קונפי, פטרוזיליה, יין לבן, פרמז'ן, חמאה, צ'ילי, ארטישוק ופירורי לחם קלויים) שאמנם קשה ליפול בה, אבל הייתה מאוד טעימה. בנוסף גם ספגטי קרבונרה (עגבניות מיובשות, בצל סגול, בייקון טלה, שמנת על בסיס של פלפל, פטרוזיליה ובזיליקום עם חלמון מעל). אני לא יותר מדי מגוון כשזה קשור לאוכל איטלקי וגם קרבונרה היא מנה שאני מקפיד לקחת בכל מקום, וזו הייתה בהחלט אחת מהטובות שאכלתי לאחרונה, אולי השילוב של שלל המרכיבים, אולי הבייקון טלה שהיה פריך וקראנצ'י, ואולי זה משהו שנוצר בזמן שהכל היה סגור בקופסאות הפלסטיק, מי יודע, העיקר שהיה טעים.
מחירי המנות, אגב, בכל הקטגוריות, די ממוצעים ביחס למסעדות איטלקיות במשלוח, אפילו מעט נמוכות יותר. ובכללי המשלוח הזה משדר מסר של "אם אתה חושב שאהבת את המשלוח חכה מה יקרה לך כשתבוא למסעדה", ואני תמיד בעד איומים כאלה. נתראה.
פיצה פורטו
סירקין 11, גבעתיים
סוקולוב 93 , רמת השרון
גולן 2, איירפורט סיטי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו