עשרות הקצינים שעמדו על רחבת המסדרים בבה"ד 1 אתמול (רביעי) הם אולי חדשים, אולם הם סוחבים על גבם מורשת קרב והיסטוריה ארוכת שנים. לאורך עשרות שנות קיומה של מדינת ישראל עמדו על רחבת המסדרים קצינים שהובילו חיילים לקרב ונפלו, חינכו לוחמים שהקריבו את חייהם למען מדינת ישראל.
רגע אחרי סיום קורס הקצינים, סיפרו ארבעה מהסג"מים החדשים על מקורות ההשראה – על המשפט של לוחם או קצין שנפל ושהם שגזרו ושמרו, שיוביל אותם הלאה וישנה במעט את חייהם, יהפוך אותם לקצינים טובים יותר.
סגן משנה צוריאל בנטולילה היה בעודף משקל של 30 קילו כשהתגייס באוגוסט 18 לחיל השריון. בזכות ההכשרה הוא הצליח להגיע לכושר פיזי ובריאותי. הוא מספר כי האתגר המנטלי הוא זה שבנה אותו כלוחם.
"אני שומר את הציטוט של רב סרן אלירז פרץ ז"ל", הוא מספר. פרץ, קצין בחטיבת גולני, נפל ברצועת עזה במרץ 2010. אמו, מרים פרץ, הפכה עם השנים לדמות מופת ולהוכחה כי אפשר להמשיך הלאה ולהיות אדם טוב לאחר ששכלה שניים מבניה בקרב. סג"ם בנטולילה מספר כי לציטוט משמעות רבה בשבילו. "המשמעות עבורי היא שמהמקום של שליחות אני נותן את כל כולי, את המאה אחוז. לא מוכן לוותר גם אם זה בא על חשבוני האישי".
"צריך לתת הכל", כותב אלירז פרץ ז"ל. "אם אתה אוהב אז אתה אוהב עד הסוף, אם אתה חבר אז אתה חבר עד הסוף, ואם אתה בצבא בקרבי אז אתה עד הסוף שם ואתה נותן את הכל, וגם אם כל אלו באים על חשבונך האישי. זה מה שנקרא במילים גבוהות: מסירות נפש! וזה בא לומר שאתה נותן מהגוף שלך, מהכוח שלך, מהכסף שלך, מהלב שלך למען מישהו או משהו אחר שהוא לא אתה! והמיוחד ביותר זה שאתה לא עושה את זה מידי פעם, אלה כל הזמן הזמן מידי יום ביומו, דקה דקה".
סגן משנה מתן פלח, קצין במערך הגנת הגבולות, לקח משפט שכתב בעבר לוחם יחידת דובדבן סמ"ר רונן לוברסקי ז"ל. את המשפט "כמה נתת מעצמך השבוע" כתב רונן במחברתו במהלך ההכשרה והוא נהג להסתכל עליה בכל סוף שבוע. "המשפט שמור אצלי בחוגר כדי שבכל פעם שאני אסתכל עליו ייצא לי לחשוב עם עצמי כמה באמת נתתי מעצמי השבוע ואיפה יכולתי לשפר ולהשתפר", הוא מסביר.
"רונן ז"ל נהרג בעת פעילות מבצעית ונתן את החיים שלו למען המדינה והצוות. המשפט הזה יכול לגעת בכל אדם לא משנה אם הוא אזרח או מלש״ב או לוחם או קצין או משוחרר - המשפט נותן לך לחשוב קצת על כמה נתת מעצמך כדי להשתפר וכמה נתת מעצמך למען הציבור והסובבים אותך", מוסיף סג"ם פלח.
"המשפט הזה יפגוש אותי בעתיד בהסתכלות על הצוות שלי, כקצין קרבי יש מאחורייך כ-30 לוחמים שסומכים עלייך, והמטרה שלי היא לעשות את כל שביכולתי לטובת הצוות. אני מאוד מאמין בביקורת עצמית ואני חושב שהמשפט הזה גורם לך לעשות לעצמך מבחן אישי לשיפור עצמי בלתי פוסק".
סג"ם יובל חאזי מחטיבת כפיר בחר לשמור אצלו מכתב בשם "קודם כל אדם", שכתב רב סרן נדב מילוא ז"ל. רס"ן מילוא היה מפקד פלוגה ביחידת חה"ן צנחנים. הוא נפל ב-1997 בהיתקלות עם מחבלים עשרה ימים לפני שפלוגתו הייתה אמורה לרדת מהקו בלבנון, שלושה חודשים לפני חתונתו.
"לפני סיום תפקיד שלו ב-1995 כתב נדב את המכתב, פונה לחייליו ומסביר כי זוהי חובתנו להגן על המדינה. בסוף הטקסט הוא ציין שהוא יודע שהוא נכשל פעמים רבות אך תמיד התגאה על המאמץ ועל ההקרבה למען המדינה", מסביר סג"ם חאזי.
"משפט שאני מתחבר אליו במיוחד מהמכתב הוא 'במדינה אחרת במקום אחר כול זה היה בלתי אפשרי ההמשך הישיר לבית הספר הוא לאוניברסיטה או מקום עבודה אך לא כאן ולא במציאות של ימנו'. בתור קצין, אקריא את המכתב לכל חיילי, ואני בטוח שיעורר בהם השראה כפי שמעורר בי".
באוגוסט 2019 התגייס סגן משנה מתן קבסה לחיל ההנדסה הקרבית, וביום רביעי האחרון הוא עמד על רחבת המסדרים בבה"ד 1. הוא בחר את המשפט "בקצה השמים ובסוף המדבר יש מקום רחוק מלא פרחי בר", לזכרו של סג"ם בר רהב, שנפל במבצע צוק איתן כשהיה במהלך ההשלמה החילית של חיל ההנדסה.
"על בר לראשונה שמעתי במהלך הטירונות שם עשינו מסע לזכרו. השנה, במהלך הקורס לקראת יום הזיכרון אחותו של בר, רון ,שמשרתת כמדריכת חבלה בגדוד הפיקוד סיפרה לנו את סיפור חייו של בר שהיה מצטיין והצטרפנו לאזכרה של בר שהשנה נערכה ב'זום'. בנוסף, במהלך הקורס יש לנו בוחן מקצועי על שמו של בר ז״ל שמסמל באופן מובהק את היחס שלו למקצוע .
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו