כחמישית מן התלמידים בישראל מתגוררים במשקי בית שלא מחזיקים מחשבים ול-27% מהם אין חיבור לאיטרנט. כך עולה מסקירה שפרסם (יום א', 28.6.20) אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר בנושא פערים חברתיים כלכליים ומגזריים במידת המוכנות להוראה מרחוק במערכת החינוך.

מהניתוח עולה כי לחלק לא מבוטל מהתלמידים אין את הכלים המתאימים ללמידה מרחוק: כ-20% מהתלמידים בישראל מתגוררים במשקי בית ללא מחשב ול-27% אין בבית חיבור לאינטרנט. בעוד שלכל תלמיד מהעשירון העליון יש בממוצע שני מחשבים; רק לרבע מהתלמידים בעשירון התחתון יש מחשב אחד במשק הבית. כלומר, קיים פער של פי 10 בין העשירון העליון לתחתון בכמות המחשבים לתלמיד.

הממצאים מלמדים על פערים ניכרים במוכנות ללמידה מרחוק בין יהודים לא-חרדים לערבים וחרדים המגיעים לעשרות אחוזים; דבר המעמיד בשאלה את יעילות ההוראה במתכונת זו בקרב קהלים אלה. כך, 6% ו-8% מהתלמידים היהודים הלא חרדים מתגוררים במשקי בית ללא מחשב ומנוי לאינטרנט בהתאמה. זאת בהשוואה ל-26% ו-38% בקרב תלמידים ערבים ו-42% ו-72% בקרב תלמידים חרדים (בהתאמה, בשני המקרים).

באוצר טענו כי בשל החשיבות רבה שיש לשיפור הישגי התלמידים המגיעים מהאוכלוסיות הערבית והחרדית לכלכלה ולחברה הישראלית בטווח הקצר והארוך, קיים חשש שהיעדר התנאים המספקים ללימוד מרחוק יוביל לכך שמעבר להוראה מרחוק במצב הקיים עלול להגדיל עוד יותר את הפערים הקיימים בהישגים במערכת החינוך, בייחוד בהתייחס לאוכלוסיות הערבית והחרדית.

"אם יש רצון או אילוץ לעבור למודל של הוראה מרחוק יש מקום להקמה של מערך תמיכה סדור אשר נותן מענה לצרכי הלמידה מרחוק בעת חירום. עד להקמת מערך זה, יש לשקול להפעיל את המערכת באמצעות למידה מרחוק במתכונת חירום ובאופן חלקי בלבד, כך שחלק ניכר מהשעות יושלמו באופן פרונטלי בשגרה שלאחר מכן, זאת על-מנת למנוע הגדלה של הפערים הגדולים גם כך במערכת החינוך", ציינו בסקירת האוצר.