רוב סכסוכי הגירושין מתמקדים בחלוקת הרכוש בין בני הזוג. פעמים רבות צד אחד מרגיש כי אין לו די מידע על הרכוש המשותף והדבר פוגע בו. מה אפשר לעשות כדי להשיג מידע שחסר לאחד מבני הזוג? מתברר שהתשובה מורכבת.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
בית משפט לענייני משפחה קיבל לאחרונה בקשה של גבר שביקש לפסול נספחים רבים מתצהיר עדותה הראשית של אשתו לשעבר, שעימה הוא מנהל הליך משפטי על חלוקת הרכוש הרב ביניהם. הסיבה: הנספחים הושגו תוך כדי פגיעה בפרטיותו. לטענתו, החומר נגנב מתיבת הדואר האלקטרוני שלו, שנפרצה על ידי חוקר פרטי ששכרה האישה. בשבוע שעבר התיר בית המשפט לפרסם את ההחלטה.
בני הזוג האמידים נפרדו לפני כמה שנים ומנהלים הליכים משפטיים בביהמ"ש. האישה טענה שהבעל מידר אותה במשך השנים מכל המידע הנוגע לרכוש שצברו, שאותו אמדה ב־100 מיליון דולר. השאלה שעמדה בפני ביהמ"ש הייתה האם יש להורות על הוצאת נספחים מתצהיר עדותה הראשית של האישה, שלטענת הגבר הושגו תוך כדי פריצה לתיבת הדואר האלקטרוני שלו.
האישה טענה כי כל ענייני הרכוש נוהלו על ידי בן הזוג לפני הקרע שנוצר ביחסיהם, והיא שרויה ב"עיוורון מוחלט בכל הנוגע לחלקה ברכוש המשותף". מנגד, עתר האיש בבקשה למחוק את תצהיר האישה, ולחלופין ביקש להורות על מחיקת נספחים שהושגו לטענתו שלא כדין. הגבר טען כי התצהיר מבוסס על מסמכים שהוגשו תוך כדי פגיעה בפרטיותו בעקבות פריצה שלא כדין לתיבת הדוא"ל שלו. האישה דחתה את הטענה על פריצה למייל וטענה כי המידע והמסמכים שצורפו התקבלו באמצעות צו מוסכם שנתן בית המשפט.
2 צפייה בגלריה
שימוש בחומר שהושג תוך כדי הפרת הזכות לפרטיות עשוי לפגוע בטוהר ההליך השיפוטי
(צילום: Shutterstock)
שופט ביהמ"ש לענייני משפחה יהורם שקד קבע כי "כשאני שוקל את טענותיו של האיש, גרסתו וראיותיו לפריצת תיבת הדוא"ל שלו, מול טענותיה, גרסתה וראיותיה, אני מוצא להעדיף במובהק את טענתו, ולקבוע כי האיש הוכיח כי המסמכים הושגו תוך פגיעה בפרטיותו".
במקרה זה, הזכות או האינטרס שהפגיעה בפרטיות הגבר נועדה להגשים היא זכות האישה לקיים "הליך משפטי צודק" - אינטרס אישי שאפשר לראותו גם כאינטרס ציבורי. בהקשר הזה נקבע באחת מפסיקות בג"ץ כי "חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות עשוי לקדם את חשיפת האמת, ולכן קיים אינטרס ציבורי חשוב להתיר את השימוש בו כראיה במשפט". עוד נקבע כי "שלילת האפשרות להציג ראיות רלוונטיות לחשיפת האמון עלולה לפגוע בזכותו של בעל דין למשפט הוגן. עם זאת, הליך הוגן הוא גם הליך הנזקק לחומרים שהושגו כדין. ובאמון הציבור בבתי המשפט". לפיכך, נקבע כי כשעל ביהמ"ש לקיים איזון בין הגינות ההליך לפגיעה בפרטיות, על ביהמ"ש להביא בחשבון שיקולים כמו חומרת ההפרה וערכו הראייתי של החומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות.
השופט שקד קבע במקרה זה כי "חומרת ההפרה שבפניי אינה מצויה בצידה הימני החמור של הסקאלה, אבל באותה נשימה אין לומר כי היא מצויה בצידה השמאלי. מחד, אין מדובר בהאזנת סתר שביצעה האישה כלפי האיש, בפריצת מכשירו הנייד ושיטוט בין חומרים אישיים' שחומרתם משמעותית ביותר, ומנגד, אין המדובר במעשה של מה בכך, שכן לא מדובר ב'יירוט' של דוא"ל בודד, אם כי העתקת חומרים לא מעטים. להטיית המטוטלת לצד הימני ניתן למנות את מספרן הרב של התכתובות שהוצאו מתיבת הדוא"ל של האיש, ואילו להטייתה לצד שמאל ניתן להזכיר כי האיש מחויב היה למסור לאישה את מלוא המסמכים שעניינם רכושם של הצדדים, ובעיקר לא לשכוח כי האיש הסכים כי האישה תוכל לפנות לכל אדם וגוף בארץ ובעולם, לבקש ולקבל כל מידע על רכושו והחזקותיו".
לבסוף קבע השופט כי "בשלב זה, בשים לב לנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה, כשמחד עוצמת ההפרה אינה על הרף הגבוה, וכשלא ניתן להעריך את חשיבותם של המסמכים להליך המשפטי, אני בוחר שלא להתיר את צירופם של המסמכים, עם דגש חזק על צמד המילים 'בשלב זה'".
עו"ד רועי סידי ממשרד סידי עורכי דין, שייצג את הבעל עם עו"ד ברק טל ממשרד יגאל ארנון ושות', מסר בתגובה: "מדובר בהחלטה תקדימית ודרמטית, שבה מאשר ביהמ"ש כי לצדדים זכויות חוקתיות לפרטיות, שמהן אי־אפשר להתעלם. ביהמ"ש משקף את העובדה כי גם בין בעל לאישה לא הכל מותר".
עוה"ד שמואל מורן, יהודית מייזלס ונועה אלרואי, המייצגים את האישה: "מצער מאוד שאדם, במקרה זה גבר, מסתיר את הרכוש שצבר עם אשתו כ־20 שנה ועושה הכל כדי להמשיך ולהסתירו מפניה כדי לא לחלוק איתה את הרכוש שנצבר יחד. כעת הוא ממשיך לנסות ולמנוע ממנה להציג את המסמכים שמצאה בדרכים חוקיות, שכאמור נוגע לרכוש משפחתי ולא לפרטיות שלו".
