האב רצח את האם וילדיהם יהיו בפיקוח של פקידי הסעד

בית המשפט העליון דן בגורלם של קטינים יתומים שאביהם רצח את אמם ומרצה מאסר עולם. הורי האם המנוחה הגישו לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 22.10.09, שקיבל ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בעיר, שדן במשמורתם של שני קטינים, בת 15 וקטין כבן 12 וחצי שנים, להם מונה אפוטרופוס לדין. המשמורת שנויה במחלוקת ומצויה בהליכים משפטיים לאורך זמן רב.

המשיבים לבקשה הם הסבים מצד האב, והאב שהורשע בשנת 2001 ברצח האם ומרצה מאסר עולם. ערעורו של האב לבית המשפט העליון נדחה, והוא ממשיך להיאבק על חפותו ומבקש משפט חוזר.

אצל הסבים מצד האב או מצד האם?

לאחר מעצרו של האב בשנת 2000, החלו מאבקי משמורת. בראשונה שהו הקטינים אצל הסבים מצד האב. בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי קבעו בשנים 2004-2003 את המשמורת בידי הסבים מצד האם והקטינים חיו אצלם מספר שנים, עד לשנת 2008. לאורך השנים לוו ההחלטות השיפוטיות בהמלצות מומחים - פקידי סעד, עובדי רווחה ומומחים חיצוניים. בשנת 2008 עתרו הסבים מצד האב, להעביר את המשמורת לידיהם ובית משפט לענייני משפחה דחה את הבקשה, ואימץ את המלצת המומחים לרשום את הקטינים ללימודים בפנימייה תוך שמתח ביקורת על האב והוריו.

ביום 25.8.09 עזבו הקטינים את הפנימייה ומאז היו בבית הסבים הורי האב. בבית משפט המחוזי הוחלט, בדעת רוב של השופטים, להכריע על-פי רצונם של הקטינים, כפי שהובע בפני בית המשפט, והערעור של הסבים הורי האב התקבל ונקבע כי המשמורת תועבר אליהם, תוך קשר פתוח לסבים הורי האם.

בבקשת רשות הערעור לבית משפט העליון טענו הסבים הורי האם המנוחה, כי בית המשפט המחוזי שגה כשהכריע בניגוד לדעת המומחים לאורך השנים ונוכח האווירה בבית הסבים הורי האב הרוצח, העוינת את משפחת האם, וללא קביעת דרכי טיפול והשגחה ראויות - הורי האם המנוחה ביקשו להותיר את הכרעתו של בית המשפט לענייני משפחה על-כנה, ולחלופין להכריז על הקטינים כקטינים נזקקים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"כ-1960, תוך קביעת אפוטרופוס וכן הסדרי קשר וראייה עימם.

אפוטרופוס הקטינים לדין (שמונה ב-2008) הצטרף לעמדת הורי האם המנוחה ולדבריו, בית המשפט המחוזי לא התמודד עם עמדת המומחים לאורך השנים, ולא היה מקום לסטות ממנה. "אין חפיפה בין טובת הקטינים לרצונם האמיתי, שהוא תוצאה של הסתה".

היועמ"ש: לא 'לקרוע' את הילדים מהורי אביהם

הסבים הורי האב הרוצח, טענו כי יש להותיר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי על-כנו. לדבריהם, הקטינים ביקשו להיפגש עם הסבים הורי האם המנוחה, אך לא נענו, ובמשמורתם השתלבו הקטינים במסגרת חינוכית ובתנועת נוער, ומצבה של הקטינה שנזקקה לטיפול נפשי השתפר מאוד, והקטינים מעוניינים להישאר אצלם.

היועץ המשפטי לממשלה טען כי אין 'לקרוע' את הקטינים בכוח מבית משפחת אביהם ויש להשאיר את המצב על-כנו תוך פיקוח צמוד של פקיד סעד לחוק הנוער, שיוודא כי הקטינים מקבלים את הטיפול הנחוץ. היועץ המשפטי לממשלה צירף תסקיר של פקידת הסעד ובו המלצות לעירוב גורמי רווחה, נוכח היחסים הקשים בין המשפחות והיעדר אינטרס במשפחת האב לקשר של הקטינים עם משפחת האם המנוחה. הומלץ על הכרזה כקטינים נזקקים.

הסבים הורי האם המנוחה התלוננו על נתק של חצי שנה עם הקטינים ולטענתם, הדבר מוכיח שהחלטת בית המשפט המחוזי שלא לקבוע דרכי טיפול והשגחה, הייתה שגויה וכך גם כשלא מונה גורם שיפקח על קיום הסדרי הראייה.

יחס נאות והוגן כלפי הורי האם המנוחה

שופטי בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, יורם דנציגר וניל הנדל, שוחחו עם הקטינים בלא נוכחות הצדדים, הסבירו להם מהו הליך הנזקקות ושמעו את עמדתם. "התרשמנו מהתפתחותם ומכישוריהם. כשלעצמנו הסברנו, בין השאר, כי במציאות המורכבת הקיימת, על רכיב הקשר הטוב והאינטנסיבי עם המבקשים להישמר היטב ובבירור".

בית המשפט העליון פסק כי יש ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כאילו הוגש ערעור ולקבל חלקית את הערעור. "באופן בסיסי, סבורים אנו כי יש צדק בטענת המבקשים שהיה על בית המשפט המחוזי - בכל הכבוד - לקבוע מתווה מפורט ומפוקח יותר בנושאי הסדרי הראייה, הפיקוח והטיפול. נראית לנו לעניין זה עמדת היועץ המשפטי לממשלה ביסודה".

בית משפט העליון פסק כי עם הותרת המשמורת בידי הסבים הורי האב, יש ליצור הסדר ראוי של פיקוח וליווי על-ידי פקידי הסעד, על-מנת לוודא טיפול נחוץ לקטינים ולהבטיח שהיחס לסבים הורי האם המנוחה, יהיה נאות והוגן, וקשר הקטינים עימם יהיה טוב ואינטנסיבי. "לשם כך יש צורך בהנחיה ובליווי, גם במבט לעתיד. מובן כי גם על המבקשים לתרום חלקם".

הימנעו מהתבטאויות לפני הילדים

בית המשפט הדגיש כי הכרזת נזקקות אינה מתייחסת רק למחסור במזון, במדור או בבגד, אלא גם לשלומו הגופני או הנפשי של הקטין שעלול להיפגע. "במקרה דנא מובן כי אין המדובר בפגיעה פיסית בקטינים או כוונה חלילה לפגיעה נפשית מצד המשיבים, אלא במתחם החשוב של המערכת המשפחתית כולה והיחסים עם המבקשים. הכרזת הנזקקות מהוה כלי משפטי ליצירת אפשרויות לפיקוח והשגחה. נקיטה בצעד זה בכגון דא היא בחינת חריג, ולא היינו הולכים בדרך זו אילולא הנסיבות המיוחדות שמתוכן צמח התיק. נוכח כל אלה, יישארו הקטינים לעת הזאת במשמורת המשיבים, בכפוף להכרזת נזקקות לפי סעיף 2(6) לחוק הנוער, לעת הזאת לשנה. בהתאם לכך יהיו הקטינים בפיקוח והשגחה של פקידי סעד לפי סעיף 3(3) לחוק. פקידות הסעד יקבעו דרכי טיפול לקטינים לפי הצורך וכן הדרכה הורית למשיבים, לרבות שיחות והערכה פסיכיאטרית, בהתאם לצורך. שינוי במצב הקיים לגבי הקטינים לא ייעשה אלא באישור בית המשפט.

"הקטינים יבקרו אצל המבקשים בכל סוף שבוע שני; אילולא מרחק המגורים היינו קובעים גם ביקור בימות השבוע, אך חוששני שאין הדבר מעשי לעת הזאת. על כן יהיו שיחות טלפוניות לפחות פעמיים בשבוע בין הקטינים למבקשים. בחגים תהיה השהות לסירוגין: בפסח השנה יהיו הקטינים בחג הראשון וביומיים הראשונים של חול המועד אצל המבקשים, וביתרת החג אצל המשיבים, אף שבהסכמה ניתן לשנות זאת. כן ייקבע הסדר לסירוגין בהתאם בחגים הבאים".

בית המשפט העליון הפציר בצדדים, ובמיוחד בסבים הורי האב הרוצח ובאב, לעשות כל מאמץ להימנע מהתבטאויות כלפי הסבים הורי האם המנוחה באוזני הקטינים. נקבע כי התיק יהיה תחת בקרה שיפוטית של בית משפט העליון, שיבחן את התקדמותו ואת תסקירי פקידות הסעד. דיון המשך נקבע למחצית יולי 2010, בהשתתפות כל הנוגעים בדבר, לרבות האב והקטינים. "אנו מאחלים לקטינים כל טוב".