שתף קטע נבחר

מדינה בחובות: איך לקחת הלוואה חוץ בנקאית בימי קורונה?

הצעדים הקריטיים לפני ההחלטה לקחת הלוואה, תקרת הריבית והאותיות הקטנות - חוק האשראי ההוגן הסדיר את שוק ההלוואות החוץ בנקאיות, שצוברות תאוצה בעידן הקורונה. כך תוודאו שאתם עושים זאת נכון. מדריך

 

 

משבר הקורונה הפוקד את העולם כולו, הוא ללא ספק אחד מן התקופות המאתגרות לכלל הציבור. תקופה זו מאופיינת בעולם העסקי כתקופה בה עסקים רבים חווים מחנק אשראי שלא ידעו כמותו. מחנק אשראי הזה פוגע במאות אלפי מובטלים ואלפי עסקים שאיבדו את הכנסותיהם ביום בהיר אחד. לכן, אנשים ועסקים רבים שניסו ליטול אשראים מהמערכת הבנקאית - נדחו, בין אם משום שלא קיבלו אישור להלוואה בערבות מדינה ובין אם משום שדווקא בימים קשים אלה ביקש הבנק לבטל או להקטין מסגרת האשראי שלהם. חלק מאלה נאלצו לפנות לשוק החוץ בנקאי על מנת לקבל אשראי.

 

ההוצאה לפועל ב-2019: היכן יש הרבה חייבים

דרישה: ערבות מדינה גם לחברות שמציעות הלוואות בין עמיתים ועסקים

מי יטפל במשבר הנדל"ן?

 

כך קרה לג', שעד לפני כחודשיים ניהל מספרה שכונתית קטנה באזור המרכז, ובכל חודש "נלחם" על מנת להצליח לייצר הכנסות שיספיקו לכיסוי כל הוצאותיו ולכלכלת אישתו וילדיו. בעקבות הוראות משרד הבריאות נאלץ ג' לסגור את מספרתו ומאז חודש מרץ נותר ללא כל מקור הכנסה.

 

אילוסטרציה: הלוואה (צילום: shutterstock)
שוק ההלוואות החוץ בנקאי פורח בזמן משבר הקורונה(צילום: shutterstock)

  

עו"ד גלעד נרקיס, המתמחה בהתמודדות מול המערכת הבנקאית מציין כי ג' הגיע אליו לאחר שהבנק סירב לבקשתו לקבלת הלוואה או להגדלת מסגרת האשראי שלו, שיאפשרו לו לצלוח את המשבר החמור אליו נקלע בחלוף חודשיים בהם נותר רק עם הוצאות וללא כל הכנסות. עו"ד נרקיס הסביר: "הוא פנה אלינו על מנת להתייעץ אם כדאי לו לפנות בבקשות לגופים חוץ בנקאיים (אשר הוגדרו בפיו כ'שוק אפור') לקבלת הלוואות. זאת כדי שאלו יסייעו לו לצלוח את המשבר החמור שפוקד אותו ולסגור את הפער שנוצר בתזרים הכנסותיו. בעבר נהגו לכנות את תחום האשראי החוץ בנקאי כ'שוק אפור' והנטייה הייתה לחשוש ולהירתע מנטילת הלוואות מגורמים שאינם הבנקים.

 

"כיום, לאחר שנחקק 'חוק אשראי הוגן' (שמהווה תיקון לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות), הוסדר שוק זה והפך לאלטרנטיבה מפוקחת לשוק האשראי הבנקאי. החוק נועד לקבוע הוראות ברורות בכל הקשור לקבלת הלוואות מסוגים שונים, ולהרחיב את ההגנה על הלווים", מצייו עו"ד נרקיס.

 

לדבריו של עו"ד נרקיס: "כניסתו של התיקון לחוק לתוקף מהווה מהפכה של ממש בכל הנוגע להלוואות, לריביות ובעיקר למותר והאסור בתחום כה רגיש ושכיח זה, הנוגע כמעט לכל בית אב. מטרות התיקון הן רבות. בין השאר היה רצון לתת לחוק 'שיניים' לגבי מי שמפר אותו וכן היה גם רצון של המחוקק לעגן חובות גילוי רחבות ביותר, כדי שהלווה ידע טוב יותר לאיזה סוג של התחייבות הוא נכנס כשהוא נוטל הלוואה".

 

עורך דין גלעד נרקיס (צילום: רונן יעקובי)
עו"ד גלעד נרקיס. "מהפכה של ממש בכל הנוגע להלוואות"(צילום: רונן יעקובי)
 

 

על מי חל החוק?

החוק חל על כל מי שנותן הלוואה, או במילים אחרות - החוק בא להסדיר את כל שוק ההלוואות, בין אם ההלוואה ניתנה על ידי בנק ובין אם ניתנה על ידי גוף חוץ-בנקאי (שאינו בנק). חברות אשראי, חברות ביטוח, הלוואות חברתיות ובנקים, כולם כאחד כפופים להוראות החוק. המשמעות העיקרית היא כי כל העוסקים בתחום, יהיו מחויבים לתקרות של ריביות מקסימום, לחובות גילוי נרחבות ולסנקציות פליליות על הפרת נורמות שקבע המחוקק. "החוק מגדיר גם ניכיון שיקים כהלוואה לכל דבר ועניין, ובעצם אימץ את הפסיקה שקבעה כך במקרים רבים", מציין עו"ד נרקיס.

 

האם קיימת תקרת ריבית ומהי?

לפי החוק אכן קיימת תקרת ריבית. סעיף מרכזי בחוק הוא קביעת ריבית מקסימלית בהלוואה. הגובה המותר לריבית הלוואה עומד על ריבית בנק ישראל + 15%. על הלוואה קצרת מועד שיש להחזירה תוך מקסימום שלושה חודשים, החוק מאפשר ריבית הלוואה של ריבית בנק ישראל + 20%.

 

מה לגבי ריבית הפיגורים?

ריבית פיגורים היא מצב בו הלווה לא מצליח לעמוד בהוראות ההסכם ונאלץ לשאת בריבית שנגבית עבור הפיגורים בתשלומים. החוק מסדיר מצב זה וקובע מגבלה גם לשיעור ריבית הפיגורים שמותר לגבות מן הלווים כך שתוגבל למכפלה של הריבית המרבית המותרת ב-1.2, בחישוב שנתי. כלומר, בהתחשב בריבית בנק ישראל כיום, מקסימום הריבית האפשרי הוא סיכום ריבית בנק ישראל (כיום 0.1%) + 15% ומכפלתו של סיכום זה ב-1.2%. מכאן, כיום עומדת ריבית הפיגורים על 18.12% בלבד.

 

 

טיפים להלוואות ()
 

 

האם הסכם ההלוואה חייב להיות בכתב?

חוזה הלוואה חייב להיערך בכתב וכן ישנה חובה על המלווה לתת ללווה עותק של חוזה ההלוואה לפני החתימה ולאפשר לו זמן סביר לעיין בו. לדברי עו"ד נרקיס, גם לאחר כריתת החוזה, על המלווה לתת עותק של מה שנחתם ללווה. מעבר לכך, התיקון לחוק מחייב כעת להוסיף גם את שם הערב להלוואה (במידה ויש כזה) והן את מספרי הזהות של כל הערבים.

 

בנוסף, יש לציין את שיעור העלות המרבית של האשראי (כמה במקסימום ההלוואה אמורה לעלות - כולל הכל) והן את שיעור ריבית הפיגורים המירבית. כמו כן, יש לפרט על הזכות לפירעון מוקדם של ההלוואה ומהם התנאים במקרה כזה.

 

מתי יוכל המלווה להגיש תביעה או להעמיד ההלוואה לפירעון מיידי?

אם הייתה הפרה יסודית של חוזה ההלוואה או במקרה וקיים חשש ממשי שההסכם יופר, או אם הסיכון לאי-פירעון הלוואה גדל בשיעור ניכר, זכאי המלווה להקדים את מועד הפירעון של ההלוואה, כולה או חלקה. החוק מגדיר פרוצדורה ברורה מאוד לעניין זה. בין היתר, יש לתת התראה עם דרכים למנוע את הקדמת הפירעון ומתן אפשרות ללווה לחזור לשלם את ההלוואה כסדרה, לפחות 21 ימי עסקים לפני מהלך דרמטי שכזה.

 

מהן הבטוחות האפשריות לקבלת הלוואה?

כעקרון הבנק או כל מלווה אחר רשאים לדרוש כל בטוחה לפני שיקול דעתם, לדוגמא בית מגורים, נכס נדל"ן מסחרי, נכס בבעלות צד ג' (לדוגמא קרוב משפחה), פיקדון כספי נזיל וכדומה.

 

אולם חשוב לציין כי כאשר מדובר בבית מגורים ולמעשה כל נכס, בוודאי השייך לצד שלישי, על המלווה להסביר לבעל הנכס את המשמעויות שיש להלוואה ולאפשרות שהלווה לא יעמוד בהתחייבויותיו. על ההסבר להיות לבעל הנכס. כל ההוראות של הדין חלות גם על הלוואות מסוג זה.

 

אילוסטרציה  (צילום: shutterstock)
הבנק או כל מלווה אחר רשאים לדרוש כל בטוחה לפני שיקול דעתם(צילום: shutterstock)
  

  

מה עלינו לעשות במידה ואנו מתעניינים בהלוואה?

לדברי עו"ד גלעד נרקיס, יש מספר צעדים שעלינו להקפיד עליהם לפני נטילת הלוואה:

 

1. לוודא כי למלווה יש רישיון תקף למתן אשראי. חשוב לוודא ששם המלווה הרשום בהסכם תואם לשם המופיע ברישיון.

 

2. לקבל את הסכם ההלוואה ולעיין בו.

 

3. לקבל לוח סילוקין ולוודא מהם ההחזרים ומהו הסכום הכולל שאנו נדרשים להחזיר. חשוב מאוד לשאול ולקבל אסמכתא לגבי הריבית האפקטיבית (הריבית האמיתית) שנידרש לשלם.

 

4. לקבל מועדים ברורים של החזר ההלוואה - יש סוגים שונים של הלוואות (הלוואות בולט, הלוואות בהם משולמת הריבית + קרן מסויימת וכדומה), וחשוב לדעת בדיוק מהי ההלוואה הרשומה בהסכם

.

5. לברר אודות המלווה. חיפוש באינטרנט יכול להועיל. אפשר גם לשאול את המלווה על הניסיון שיש לו בתחום, לברר מקום מושבו ולקיים פגישה במשרדו (כיום נוכח משבר הקורונה הדבר מורכב מעט אבל אפשר לכל הפחות לוודא כי אכן יש לו משרד פעיל ומסודר).

 

6. להתייעץ עם רו"ח של העסק ולבקש עצתו לעניין הריבית.

 

7. במידה וממשכנים נכס מקרקעין (בית מגורים לדוגמא) חשוב מאוד לוודא כי אכן בעלי הנכס מודעים לתנאי ההלוואה (למקרה שהם משעבדים הנכס לטובת אחר). מאחר וההשלכות יכולות להיות קשות ביותר במקרה של אי עמידה בהסכם, מומלץ לקבל ייעוץ מקצועי ומכל מקום - לוודא שביכולתכם לעמוד בהחזרי ההלוואה במועדים ובתנאים שנקבעו.

 

מה קורה אם לא הצלחנו לעמוד בהסכם ההלוואה וננקטו נגדנו הליכי הוצאה לפעול?

עו"ד נרקיס מסביר: "יש לעיין בהסכם ולהבין היטב מהי הריבית אשר נדרשנו לשלם והאם היא עומדת בתנאי החוק. יש לבקש את כל סט ההסכמים אשר נחתם לרבות כל מסמך אשר הוצג ונמסר למלווה. חשוב לא להזניח הטיפול ולא להתפתות להסדרים 'זמניים'.

 

"לעיתים רבות המלווים פותחים תיקי הוצאה לפועל ו'מרדימים' את הלווים בהבטחות שונות במטרה שיחלוף הזמן ולא תוגשנה התנגדויות מטעם החייבים ובינתיים ימונה עורך הדין המייצג את המלווה ככונס נכסים או לחלופין כי יחלוף המועד להגשת התנגדויות לבית המשפט. למועדים ולהתנהלות מול בית המשפט קיימת משמעות קריטית דווקא במצבים אלה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
שוק ההלוואות החוץ בנקאי פורח בימי המשבר
צילום: Shutterstock
מומלצים