מלחמות הסייבר מתנהלות בדרך כלל בחשאי. בעולם שאין בו חשיבות לגבולות או לגיאוגרפיה, האתגר העיקרי הוא לפעול ולגרום נזק בלי להותיר עקבות ובלי להסתכן בתגובה. כך נוהגים כל השחקנים על המגרש. המקצוענים שבהם מצליחים יותר, החובבנים - פחות.
ישראל, מקצוענית־על בתחום, פעלה לפי פרסומים בארצות הברית אתמול במנוגד לכללי הפורמט. היא לא רק תקפה, היא גם דאגה שכולם יידעו שהיא אחראית לתקיפה. זה לא קרה בגלל תקלה או התלהבות יתר, וגם לא כגחמה רגעית; ישראל עשתה זאת במתכוון, בהתרסה, אפילו בבוטות. זה קרה, כך נראה, אחרי דיונים והתייעצויות, כשגם הקבינט הביטחוני־מדיני - גוף שלא נספר בדרך כלל - הוכנס בסוד העניין ואישר אותו.
איראן שיגרה לוויין צבאי לחלל | איראן שיגרה לוויין צבאי לחלל
הפרסום ב"וושינגטון פוסט" על מתקפת הסייבר הישראלית על נמל שהיד רג'אי באיראן נועד להעביר מסר ברור לטהרן: דיר בלאכּ. המסר הזה, סביר להניח, מגיע לכל מי שצריך בקרב מקבלי ההחלטות באיראן, מחשש שהתקיפה עצמה ותוצאותיה הוסתרו מהם; שיידעו כי הפעולות שמבצעים שלוחיהם עלולות להסב לאיראן נזק כבד.
הפרסום הזה הוא שיאו של שרשרת אירועים שהחלה לאחר פרסום קודם של מתקפת סייבר איראנית על תשתיות המים בישראל.
האיראנים אמנם לא הצליחו להסב נזק ממשי, אבל הם חצו גבול מסוכן: המתקפה, יכול להיות שהייתה ניסיון להזרים כימיקלים למים, שכמוהו כמתקפה ביולוגית. יחד עם העובדה שמדובר בתשתית אזרחית קריטית, ניתן לראות בתקיפה כהכרזת מלחמה.
התגובה המיידית המיוחסת לישראל היתה מתקפה נגדית על תשתית אזרחית שחשובה לאיראן: נמל הסחורות החדיש ביותר במדינה ואחד משערי הכניסה והיציאה החשובים שלה.
במשך יומיים הושבתו בו תשתיות המחשבים, ונגרמו עיכובים קשים בתנועת אוניות ואנשים ובפריקה וטעינה של סחורות.
סביר שהאיראנים חשדו כי מדובר בפעילות ישראלית, אולם הפרסום היזום אתמול - שנלוו אליו גם תצלומי לוויין שנמסרו לעיתון - נועד אולי להפיג את העמימות. הקו האדום שביקשה ישראל לשרטט הוא שתשתיות אזרחיות הן מחוץ לתחום. אם איראן תנסה לפגוע בהן, ישראל תעשה זאת גם נגדה - וביתר עוצמה.
הבחירה ב"וושינגטון פוסט" כפלטפורמה להעברת המסר לא היתה מקרית. מדובר באחד העיתונים החשובים בעולם, בעל אמינות גבוהה, שזוכה לתהודה רבה.
הנמענת הראשית אמנם היתה טהרן, אבל היו לפרסום הזה נמעני משנה גם בוושינגטון: חשיפת העובדה שבתקיפה על ישראל השתמשה איראן בשרתי מחשב אמריקניים נועדה להשחיר את פניה של איראן בארה"ב כמי שמפירה כל חוק ונורמה - לרבות פגיעה בתשתיות אזרחיות שנמצאות לכאורה מחוץ לתחום - ולהצדיק את המשך המדיניות הקשוחה של הממשל נגדה.
עוד בנושא:
דיווח בארה"ב: ישראל עומדת מאחורי מתקפת הסייבר על הנמל באיראן
"תקיפת הסייבר הבהירה - גורם מערבי חזק הוציא לאיראן כרטיס אדום בוהק"
בעקבות ההפצצות: איראן הוציאה כוחות מסוריה
אבל האירוע הזה מחייב בחינה גם מכמה זוויות נוספות. ישראל צריכה לשאול את עצמה שאלות על רמת האבטחה של התשתיות הקריטיות שלה. תשתיות המים אמורות להיות מאובטחות ברמה גבוהה ביותר, תחת הנחיית השב"כ ומערך הסייבר הלאומי. ספק אם ניתן להעניק אבטחה הרמטית לכל תשתית (חשמל, מים, נפט, בתי חולים, בנקים ועוד), אבל זאת היתה קריאת השכמה שמחייבת לכל הפחות בחינה יסודית, בוודאי על רקע העובדה שאיראן גילתה בה יכולת מקצועית גבוהה מבעבר.
גם העובדה שאיראן בחרה לתקוף תשתית אזרחית מובהקת מחייבת בירור. האם מדובר בדפוס תגובה איראני חדש על רקע התקיפות הישראליות הנמשכות נגד פעילות כוח קודס בסוריה, או בנתיב אחר, נפרד, שמבקש לפתוח נגד ישראל חזית חדשה, שמנותקת מהחזיתות הפיזיות הקיימות.
ישראל ואיראן נלחמות ביניהן בסייבר כבר זמן ממושך; הפעילות הבולטת ביותר עד כה שיוחסה לישראל (יחד עם ארה"ב) היא השבתת מערך הצנטריפוגות להעשרת אורניום בראשית העשור הקודם. פרסומים שונים ייחסו לשתי המדינות שורה של מתקפות נוספות, אבל בסדרי גודל נמוכים בהרבה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו