מה קורה לאדם שננעל ברכב סגור בקיץ הישראלי? הבוקר (שני) נערך ב"חדשות הבוקר" ניסוי בשידור חי, בהשתתפות החזאית סיגל גפני, פרמדיק מד"א ואיש עמותת "ידידים". גפני חוברה למכשירי מדידה ובקרה רפואיים ונכנסה לרכב כבוי למשך 40 דקות. הניסוי החל בשעה שמונה בבוקר עם 30 מעלות חום שנמדדו בחוץ, וטמפרטורת ההתחלה ברכב התקרבה ל-40 מעלות.
שניות ספורות לאחר הכניסה לרכב
טמפרטורה: 38 מעלות עם 37% לחות.
סיגל: "חם ולח מאוד והשעה עוד לא שמונה בבוקר. בחרנו באוטו עם צבע ניטרלי יחסית כך שלא יעצים את התחממות, והטמפרטורות עוד רגע נוגעות ב-40 מעלות".
דוראל ארזואן, פרמדיק מד"א: "כרגע לחץ הדם הוא 130/80. נמשיך במדדים כדי לראות לאן זה מתקדם".
10 דקות לתוך הניסוי
טמפרטורה: 38.3 מעלות עם 45% לחות. התחושה: 47 מעלות.
סיגל: "אחוזי הלחות עולים במהירות. חם כאן מאוד, קשה לנשום ואני מרגישה את תהליך איבוד הנוזלים. אין כאן הדרגתיות, מדקה לדקה אני מרגישה שקשה יותר לשהות ברכב. עכשיו כבר 46 אחוזי לחות והטמפרטורה עלתה ל-39. עוד רגע זה ירגיש כמו 50 מעלות והשעה רק שמונה בבוקר".
דוראל ארזואן, פרמדיק מד"א: "המדדים כבר מציגים שינויים. הדופק של סיגל עלה: התחלנו עם 100 ועלינו ל-115. ברגע שהדופק יעלה ל-130-140 ולחץ הדם ימשיך לרדת, ואם היא תדווח על כאב ראש וסחרחורת, נאלץ להפסיק את הניסוי".
11 דקות לתוך הניסוי
טמפרטורה: 38.4 מעלות עם 47% לחות.
ישראל אלמסי, מנכ"ל עמותת "ידידים" לסיוע בדרכים, מדווח על ילד שננעל ברכב בכפר תבור. "מדי יום אנחנו מחלצים בין חמישה לשמונה ילדים. רק ב-2019 רשמנו יותר מ-1,600 מקרים. אתמול בתשע בערב דווח על אמא באשקלון ששכחה ברכב את שני הילדים שלה, בן שנה וחצי ובן שלושה חודשים. אחרי 45 דקות היא נזכרה וזה נגמר בשלום".
20 דקות לתוך הניסוי
טמפרטורה: 38.9 מעלות עם 58% לחות. התחושה: 52 מעלות. ילדים יכולים לשרוד רק רבע שעה במצב הזה, ומבוגרים חסינים יותר עם 40 עד 45 דקות.
סיגל: "אני עוד איכשהו יכולה לזוז ולהתנועע כי אני לא חגורה בחגורת בטיחות. אני לא רוצה לדמיין איך זהמ רגיש כשאי אפשר לזוז. אני בטוחה שאפשר לראות כמה אני מזיעה, וזה הולך ומתגבר. קשה לנשום והתחושה הולכת ונעשית כבדה מרגע לרגע. זה לא משנה אם פותחים חלון או חריץ. אין שום הבדל בשלב הזה. אני מרגישה מוגנת מאוד. צוות ההפקה המסור נמצא כאן לצד מד"א ואגודת ידידים".
37 דקות לתוך הניסוי: מחלצים את סיגל
טמפרטורה: 40 מעלות עם 67% אחוזי לחות. התחושה: 68 מעלות. אנשי עמותת "ידידים" פורצים את הרכב באמצעות הרחבת החלונות והכנסת מוט לשחרור הנעילה המרכזית.
סיגל: "איבדתי המון נוזלים. זה מרגיש כמעט כמו 70 מעלות. הזעתי כל כך שהמדבקות ירדו ונאלצתי להחליף אותן פעמיים. ההבדל בין פנים הרכב לחוץ הוא בלתי נתפס. מקרים של שכחה קורים, אבל גם אם אומרים 'נשאיר לרגע את הילד באוטו', המצב הופך לבלתי נסבל תוך דקות ספורות. ההתייבשות היא מהירה. מי שנכנס לרכב לא שתה לפני כן, הוא לא מוכן לגל החום הקיצוני. ילד קשור לא יכול לזוז, וגם הסטרס מעלה את כל המדדים".
דוראל, פרמדיק מד"א: "מספר הנשימות הלך ועלה. הדופק התחיל עם 100 והגיע בשיא ל-125. הזיעה ניכרת מאוד וניתקה את כל המדדים. הטמפרטורה מאוד גבוהה, אבל זה לא משתווה לסבל שילד חווה ולנזק שיכול להיגרם לו. עבור ילדים זה מעבר לסבל, זה נזק".
מה עושים כשמזהים אירוע כזה חוץ מלהתקשר ל"ידידים"?
ישראל, מנכ"ל ידידים: "אם רואים שהילד מחוסר הכרה, יש ללכת לחלון הגדול והרחוק ולשבור אותו בצורה זהירה כדי לא לגרום נזק לילד. אם הילד כן מגיב יש לשמור על קשר עין ולהזעיק במקביל את 'ידידים', שמעבירים את המידע גם לגורמי ההצלה. רק הבוקר קיבלנו שתי קריאות, מכפר תבור ופרדסיה".