בשבוע האחרון חשף אביגדור ליברמן את האמת - מדוע הוא בכלל ממשיך להתמודד לפרלמנט הישראלי, ובמיוחד מדוע הוא, ובעיקר רק הוא, הביא על המדינה שלוש מערכות בחירות, ובקרוב הוא גם מאוד הוא מייחל למערכה הבאה של הבחירות. ליברמן פשוט הכריז שיתמודד לראשות הממשלה. קשה להניח שהאיש הוא, חס ושלום, סנילי או כבד זיכרון, שהרי ידוע לכול שמאז בחירות 2001 נגנזה הבחירה הישירה לראש ממשלה. מנגד, במערכת הבחירות האחרונה - מועד ג', ירדה סיעתו של ליברמן במנדט אחד לעומת מועד ב' (משמונה מנדטים לשבעה בלבד) וקשה להאמין שבמועד ד' הדמיוני תקבל "ישראל בתנו" יותר מנדטים מהליכוד (אפילו ללא נתניהו בראשו...) או אפילו יותר מ"כחול לבן" או "יש עתיד". מסתמא שגם ליברמן יודע זאת. אבל הוא עיקש בדרכו להיות ראש ממשלה, והוא מקווה רק שבמועד ד' הוא יגדיל את כוחו במעט, נתניהו יהיה מחוץ למשחק הפוליטי והליכוד ירד מעט ואילו חלקי "כחול לבן" יתפוררו, ואז הוא יוכל אולי לבנות את "ממשלת האחדות" הפרטית שלו, כשיכפה מצב שהוא יהפוך לראש ממשלה גם אם מפלגתו לא תהיה הגדולה שבמפלגות.