אמה של צופיה רודל בת ה-8 מישוב פדואל נפטרה בחג פורים, במקביל להחמרת ההנחיות בשל התפשטות הקורונה. בצל התקופה הקשה, צופיה הקטנה ומשפחתה לא נותרו לבד: המורה בתיה שרעבי לקחה אותה תחת חסותה, הכניסה אותה לביתה וסייעה לה לצלוח את המשבר. הבוקר הגיעו צופיה, אביה חיים והמורה בתיה וסיפרו ל"חדשות הבוקר" עם ניב רסקין (קשת 12) על התהליך המרגש שעברו יחד.
"אמא נפטרה בתענית אסתר. הקורונה כבר הייתה באוויר אבל לא היו עדיין הגבלות", סיפר האב, חיים רודל. "בשבעה התחילו להטיל יותר הגבלות, וכשקמנו בסוף השבעה כבר נאסרו התקהלויות של יותר מעשרה אנשים. אמא נפטרה ובתור משפחה הרגשנו שכל העולם קורס. בשבעה היינו זקוקים לעזרה אבל העולם היה משותק והיינו קצת לבד. אמנם יש משפחה ויש קהילה שלמה בפדואל, קהילה מאוד חמה, אבל לשמחתי המורה בתיה הייתה ממוקדת ועזרה לצופיה.
"צופיה השתתפה בזום לאורך כל התקופה, אבל המורה בתיה ממש הייתה שם. במהלך השבעה, כשהבית היה עמוס במבקרים ובמנחמים, צופיה הייתה אצל המורה בתיה. בתיה דאגה לה שעות. כמובן שלא הכל נפל עליה, היא דאגה לתורנויות וקראה לחברות של צופיה, כמובן כשעוד היה מותר להיפגש. כשנעשה יותר לחוץ, צופיה נשארה אצלה".
צופיה, איך זה הרגיש?
"זה ממש הרגיש כמו אמא שנייה, היא ממש עזרה לי וכל דבר שהייתי צריכה היא הייתה שם כדי לעזור".
מה הדבר שהכי ריגש אותך?
"אבא אמר שאני אתאפר ואתלבש יפה כדי שיצלם אותי ליד הפרחים לכבוד יום ההולדת, ובתיה חיכתה שם עם בלונים ועוגה ומתנות מהחברות שלי".
מה אמרת לה? מה את מרגישה כלפיה?
"היא ממש מורה טובה, ואין מורה טובה יותר ממנה".
"זה באמת מאוד מרגש, ואני חושבת שבמיוחד בתקופה הזו אנחנו צריכים ללמוד את הכרת הטוב", העידה בתיה. "אני בטוחה שאני לא יחידת סגולה ויש עוד הרבה אנשי חינוך שדואגים וחושבים על כל אחד מהתלמידים. בדיוק בשבוע שעבר הייתה לי שיחה עם אחת המורות בבית הספר והיא סיפרה לי על שיר של שולי רנד על המאבק בין הרגש לשכל, והתלבשתי איתה. היא אמרה לי שבמקרה הזה פשוט פועלים עם הלב. אם היית הולך עם השכל, היית אומר שיש לה משפחה ויש קהילה בפדואל".
איך התנהלת בין הדאגה למשפחה הפרטית שלך לבין ה"אימוץ" הזה של צופיה?
"מבחינת בעלי דביר זו בכלל לא הייתה שאלה. מהרגע שקראו לי בקריאת המגילה, הוא שמר על ששת הילדים שלנו. גם למחרת, כשאמרתי לו שצופיה מצטרפת לסעודת פורים ושאני הולכת איתה לחלק משלוחי מנות, זה היה ברור שזה מה שעושים. היא כבר חלק מהמשפחה. גם הילדים הקטנים שלי רוצים לשחק איתה".
האב חיים: "בערב פסח היה היום ה-30. עשינו גילוי מצבה, היינו עסוקים עם זה עד ערב פסח. להכניס ערב פסח כשאי אפשר לעשות קניות זה לא פשוט. אני בטוח שזה קרה בהמון בתים בישראל, לא הלכנו לקנות בגדים חדשים כמו בכל שנה, כל הדברים הרגילים לא קרו. בין כל הבלגן הזה שבו אני לומד לתפעל את הבית שלי לבד, המורה בתיה הגיעה בערב פסח עם מתנה ועם שתי שמלות ושרשרת לכבוד החג. אין לי מושג מאין היא הביאה אותן. צופיה כל כך התרגשה שיש לה שמלה ותכשיט לחג, ואז הבנתי שחוץ ממצות יש עוד דברים שצריך לדאוג להם".
צופיה, איך הרגשת באותו הרגע?
"הרגשתי ממש מאושרת. גם הייתי קצת היחידה שיש לה בגדים חדשים לחג".
בתיה מסכמת: "הדבר הזה נבע מכך שלכולנו יש אמא, וגם אני בתור אמא מתעסקת עם הילדים שלי בבגדים החדשים לחג. שאלתי את עצמי איך אני יכולה לתת לה קצת אווירת חג. צופיה היא גברת קטנה והיא אוהבת מאוד תכשיטים וקישוטים".