נסיכת המטבח: רותי רוסו ממציאה מחדש את הבישול הביתי

בתה של מי שנחשבה לאחת מכוהנות הבישול המקומי, הפכה בשנים האחרונות לכוח עולה במטבח הישראלי. כעת היא אורזת את המתכונים הביתיים שלה לספר ראשון. "מעדיפה לחיות על טוסטים מאשר טייק-אוויי"

זמן צפייה: 13:27

בשנים האחרונות הפכה רותי רוסו לכוח עולה בעולם המטבח הישראלי. הבת הקטנה של מי שנחשבה לאחת מכוהנות הבישול המקומי, העיתונאית נירה רוסו, היא היום מוסד קולינארי בפני עצמה. אחרי תוכניות בטלוויזיה, הרצאות ברחבי העולם, וטור מתכונים משותף עם האמא, היא סוף סוף אורזת את המתכונים הביתיים המנצחים שלה לספר ראשון.

כבר שנתיים וחצי שרותי ונירה רוקחות יחד את מדור האוכל במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" במתכון סודי שידוע רק לשתיהן. האחת כותבת, השנייה מתבלת, האחת מעירה, השנייה מתקנת. מי שעוקב אחרי רוסו בשנים האחרונות יודע שהיא לא מאמינה בקיצורי דרך. אחרי שחזרה מלימודיה בבית הספר הגבוה לבישול בניו יורק, היא החלה לכתוב ל"מעריב" ובהמשך הגישה תוכניות בישול לילדים, והרצתה למטבח הישראלי על כל במה אפשרית. את טבילת האש הגסטרונומית שלה עשתה אצל השף רפי כהן. רפי כהן אולי נתן את הדחיפה אבל ההשראה הייתה ונשארה, אמא נירה. מכוהנות הבישול הצנועות והמצחיקות שצמחו כאן.

רותי רוסו
רותי רוסו | צילום: חדשות 13

אבל ניחוחות הבישול הביתי הכו מחדש בבת רותי דווקא בניו יורק, בזמן שהייתה מתלמדת אצל השף האמריקני דיוויד ברק הרחק מהסינר של אימא ברמות השבים. "בניו יורק באמת התאהבתי באוכל והתאהבתי במסעדנות, אבל גם פתאום התגעגעתי לאוכל של אימא, של בית", סיפרה רותי. וכעת, המתכונים וחומרי הגלם הבלתי מתפשרים של רוסו מתכנסים עכשיו לספר בישול ראשון. "המסר הכי גדול שלי, אם אתה מכין לעצמך את האוכל ואתה לא עובר לחיות על טייק אוואי - מבחינתי ניצחת". השאלה מי באמת מכתיב את הטעם שלנו הניעה את רוסו לחקור את המרכיבים שמהן עשויות הדעות הקדומות שלנו כשאנחנו נכנסים לסופר או הולכים למסעדה.

ואם במקרה בלוטות הטעם מסרבות לציית לפקודות של עריצי המטבח - ישנו האייפון שיזכיר לנו איך צריכה להיראות המנה במסעדה שאנחנו הכי רוצים לאכול. "היום זה חורץ גורלות, המדיה החברתית. אם את רוצה להעביר את המסר שלך לכמה שיותר אנשים, אז כן, את צריכה לשחק לפי החוקים". ואם פספסתם עד עכשיו את המתכון המנצח של רוסו, אולי תסתפקו בהגדרה היצירתית שלה לאוכל מנחם. "אני רוצה שיפשלו, שהתיבול לא יהיה מושלם. זה אוכל של בית, זה אוכל עם כוונה - הוא לא מושלם. אני מעדיפה לחיות על טוסטים מאשר לחיות על טייק אווי. כי בתוך הטוסטים הכנסת גם איזושהי כוונה, נכנסת תשומת הלב שהבת שלי רצתה בתוך האוכל שלי".