סרט טורקי: אין נס בתא מס' 7

בשעה שבתי הקולנוע סגורים עד להודעה חדשה וכל הסרטים החדשים שאמורים היו לצאת לאקרנים נדחים למועד בלתי ידוע, חובבי הקולנוע החלו להמליך את המלכים שלהם בעצמם. קחו את "נס בתא מספר 7", לדוגמה. בימים כתיקונם סביר להניח שכלל לא הייתם שומעים על המלודרמה הטורקית הקטנה והצנועה הזאת (שהפכה ללהיט ענק בנטפליקס). אבל אלה אינם ימים כתיקונם.

 

אז למה הסרט הזה, שכלל לא נרכש להפצה מסחרית בארץ, הצליח כל כך? באמת שלא חסרות סיבות. אנשים אוהבים להתרגש ולבכות, ו"נס בתא מספר 7" הוא סרט שמאלצי וסנטימנטלי שמספק אינסוף הזדמנויות לעשות את שניהם. בנוסף, אנשים גם אוהבים ילדות קטנות וחמודות, וסיפורים אוניברסליים על אודות צדק עם סוף טוב. ובואו לא נשכח שדרמות בית סוהר נהנות מפופולריות רבה (ע"ע המעמד המיתולוגי של "חומות של תקווה").

 

בתוך כך, חשוב גם להדגיש ש"נס בתא מספר 7" הוא רימייק של אחד הסרטים הדרום קוריאניים הכי מצליחים בהיסטוריה. כך שהנוסחה שלו כבר נבדקה, ונמצא שהיא יעילה ואפקטיבית.

 

כמובן שכל הסיבות האלה לא היו שוות הרבה אם הסרט עצמו לא היה מבוצע באופן מקצועי וסוחף. במובן הזה, באמת שקשה לבוא בטענות לבמאי מהמט אדה אוזטקין, שאינו בוחל באמצעים ושסוחט כל סיטואציה מופרכת שנקרית בדרכו עד לטיפת הרגש האחרונה. חוסר הבושה המוחלט שמנחה את אוזטקין יוצר כר פורה למניפולציות אמוציונליות, וכל צוות השחקנים הכישרוני שלו נענה לאתגר בלב שלם ובנפש חפצה.

 

עלילת הסרט – עבור שלושת האנשים שטרם צפו בו – עוסקת בממו (אראס בולוט אינמלי), רועה צאן מוגבל בנפשו עם מוח בגודל של אפונה, שמגדל את בתו הצעירה אובה, בכפר טורקי קטן וציורי. לאחר שבתו של איש צבא בכיר נופלת למותה, ממו נעצר ומואשם בפשע הנורא, למרות שלא עשה דבר.

בכלא ממו סופג מכות, בעיטות והתעללויות מכל הסוגים. אלא שאז, רגע לפני שהוא הופך למלאך, מתרחש "נס". באורח פלא, גיבורנו הישועי מצליח לכבוש את לבם של כל הרוצחים והאנסים האכזריים שחולקים איתו את התא. ואחרי שאלה מתוודעים לבתו המקסימה (שמוברחת אל תוך התא כדי לבלות מעט זמן עם אביה), כולם משתכנעים בחפותו באופן סופי ומתגייסים כדי להציל אותו מחבל התלייה.

"נס בתא מספר 7" מזכיר סרטים רבים, אך בסופו של דבר, הוא בעיקר נראה כמו טלנובלה מושקעת וחסרת מעצורים שמשלבת בין "קוראים לי סם" (שבו שון פן גילם גבר מוגבל נפשית שמגדל את בתו החמודה) לבין "גרין מייל" (שבו טום הנקס גילם שומר באגף הנדונים למוות). אם זה נשמע לכם טעים, שיהיה לכם לבריאות.

 

אני, מצדי, הגעתי אל כותרות הסיום במצב של תשישות רגשית מתקדמת. השטיק התמים/חמוד של מהמט ("לינגו! לינגו!") חוזר על עצמו וממצה את עצמו הרבה לפני סופו של הסרט, ובשלב מסוים גם התחלתי להיאנח בכל פעם שהתסריט השתמש באובה הקטנה כאילו שהיא אביזר שכל תכליתו לגרום לאנשים להתחיל להתייפח כמו תינוקות. תקראו לי ציני, תקראו לי חסר לב. אבל "נס בתא מספר 7" הוא סרט סוחט דמעות שבעיקר הותיר אותי סחוט.

 

• "מאז היציאה מהבית אני מקבל איומים על חיי"

• "מקווה שלנצח": אסיף אלקיים ומעיין אדם חזרו

• האמנים הגדולים בעולם במשדר חסר תקדים

• עם כפפות ומסכות: יאנה וציון עשו ברית לבנם

• מיוחד: הופעות, הצגות והפעלות לימי הקורונה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו