מנהלים יודעים שיש לשים בצד כסף ליום סגריר, אבל המבול של הקורונה גרם לכך שהמזומן נשטף במהירות ושעסקים רבים יצטרכו מטרייה גדולה אפילו מזו שהמדינה יכולה להעניק. ארה"ב, בריטניה, צרפת, איטליה וספרד כבר הכריזו על תוכניות בהיקף כולל של טריליוני דולרים והחילוץ הגדול ביותר בהיסטוריה לובש צורה, מתאר אקונומיסט.

כמה ענפים מבקשים בגלוי סיוע ישיר, ובראשם התעופה שהכנסותיה צפויות לצנוח השנה ב-252 מיליארד דולר שהם 44%. אומנם 2 מיליון טיסות בוטלו, אבל 45%-35% מההוצאות הן קבועות ולכן הביטולים אינם מוליכים במישרין לחיסכון. אליטליה כבר הולאמה שוב, דובאי הצילה את אמירייטס, וסינגפור איירליינס גייסה הון בגיבוי ממשלתי. חברות התעופה האמריקניות יקבלו מהממשל 50 מיליארד דולר בהלוואות ומענקים, שיאפשר להן לשלם שכר במשך חצי שנה – הרבה יותר מכל מגזר אחר. בתמורה הן הסכימו לקצץ בשכר המנהלים ולהימנע מחלוקת דיבידנדים עד שלהי 2021; ייתכן שכמה מהן ייאלצו להעניק לממשלה מניות או אופציות להמרה.

הענף היחיד בארה"ב הזכאי לתמיכה ייעודית במסגרת תוכנית הסיוע הענקית הוא "חברות חיוניות לביטחון הלאומי" – מה שנשמע כמו כינוי לחברת בואינג. אבל אקונומיסט צופה, כי חברות נוספות ידרשו הכרה דומה. יצרניות הנפט, שנפגעו ממלחמת המחירים בין סעודיה לרוסיה, כבר מנסות.

במדינות אחרות מנסים יצרני רכב להעלות טענה דומה. כמו חברות התעופה, מדובר בשמות המוכרים בכל בית והמעסיקים מיליוני עובדים. הביקוש למכוניות צפוי לצנוח השנה בשישית ולא להתאושש במהירות. פולקסוואגן טוענת שהיא מפסידה 2 מיליארד דולר בשבוע. כמו רנו וחברות אחרות, היא הוציאה את עובדיה לחל"ת במימון המדינה. לחברות הרכב יש בדרך כלל מזומן לארבעה-עשרה שבועות, אולי כפליים אם יש להן קו אשראי טוב במיוחד; זה כנראה לא יספיק למשבר הקורונה.

מגזר הפיננסים הוא המועמד הבולט האחר לקבלת סיוע. כך למשל, עדיין לא ברורה מידת החשיפה של ענף הביטוח לנזקי הקורונה; החברות האמריקניות טוענות שהפוליסות אינן מכסות מגיפות, ומזהירות מפני הפסד חודשי של 400 מיליארד דולר אם יאולצו לשלם. הבנקים נראים יציבים יותר, הודות לאסדרה המחמירה שהוטלה עליהם לאחר המשבר הפיננסי; לשם שינוי, הם עשויים להיות חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה.

הסיוע לבנקים ולעסקים נוספים עשוי לבוא בצורה של הקלה באסדרה, כמו למשל הסרה של חלק מתקנות איכות הסביבה בארה"ב, והקלות בתחום ההון בארה"ב ובאירופה. חברות תעופה אירופיות ממשיכות להחזיק בהקצאות הפעילות ("סלוטים") למרות שאינן מנצלות אותן.

חלק ניכר מהסיוע הממשלתי יוענק לעסקים קטנים: פיצריות, חדרי כושר, חנויות פרחים ודומיהם ניצבים בפני חודשים של אובדן הכנסות. רוב הציבור תומך במתן סיוע המונע פיטורים או כזה המופנה ישירות לעובדים. בפועל, מדגיש אקונומיסט, תוכניות שהוצגו כ"סיוע לחנות של אבא ואמא" עוזרות גם לחברות הגדולות. אדידס הגרמנית ניסתה להחיל את השעיית דמי השכירות על חלק מהחנויות שלה. רשתות המלונות האמריקניות קיבלו היתר להתייחס לכל מלון כעסק עצמאי – וכך הללו נכנסים למסגרת הסיוע לעסקים בעלי פחות מ-500 עובדים.

החברות החזקות יותר מעדיפות סיוע מן המגזר הפרטי. חברות אמריקניות ואירופיות שמצבן יציב, גייסו בחודש שעבר 316 מיליארד דולר, לרוב בריבית סבירה. חברות שפרסמו תשקיפי מדף מצליחות גם הן לשים את ידיהן על מזומנים. למשל: חברת הספנות קרניבל, בשליטת מיקי אריסון, גייסה 4 מיליארד דולר באיגרות חוב למרות שמניותיה קרסו ב-83%. השווקים גובים מחיר גבוה תמורת הסיוע, אך כל עוד ניתן לגייס בהם כספים – ייתכן שניתן יהיה לחסוך בכספו של משלם המיסים, והממשלות לא ייאלצו להסביר מדוע הן מסייעות לחברות גדולות ובלתי אהודות.