משרד הבריאות: 2,693 חלו; מתוכם 46 במצב קשה

"היה זה הטוב בזמנים, היה זה הרע בזמנים; היה זה עידן החוכמה, היה זה עידן הטיפשות; היה זה תור האמונה, היה זה תור הספקנות; היו אלו ימים של אור, היו אלו ימים אפלים; היה זה חורפו של ייאוש... הכל היה אפשרי, דבר לא היה אפשרי". כך פתח צ'רלס דיקנס את ספרו "בין שתי ערים". דומני שתאור זה מתאים למצב בו אנו מצויים: אי-ודאות מצמררת והבנות שונות ומנוגדות לחלוטין של המציאות, בעיקר במישור הפוליטי. והכל בתוך מלחמה שלא הכרנו כמותה, שלא התכוננו לקראתה (כמו בכל העולם) שבה האויב אינו נראה, אך ידוע שהוא נמצא בכל מקום, אפילו עליך. ובמסגרת זאת, הרי התובנות שלי לגבי 4 נושאים:

פורד משאילה את יכולות היצור שלה ואת המומחיות ההנדסית שבבעלותה, בכדי להגביר יצור של ציוד רפואי בשעת חרום עבור חולים, עובדי מערכת הבריאות וכוחות העזר וההצלה, הנאבקים בוירוס הקורונה.

שירות הביטחון הכללי מוסר (יום ה', 26.3.20) כי הצליח לאתר למעלה מ-500 תושבי ישראל שחלו בקורונה ונדרשו לבידוד אותרו בעקבות הפעולות הטכנולוגיות של שב"כ. הללו אכן נמצאו לאחר בדיקת השב"כ כחולים מאובחנים במחלת הקורונה.

הבורסות בניו-יורק רשמו יום נוסף של עליות שערים חדות (יום ה', 26.3.20), לקראת האישור הסופי של תוכנית הסיוע הענקית ולמרות הזינוק חסר התקדים במספר הנרשמים כמובטלים.

מדוע כה מעט גרמנים מתים מקורונה? באיטליה מגיע שיעור התמותה ל-9.5% מכלל המאובחנים; בצרפת הוא 4.3%; בגרמניה – רק 0.4%. התשובה המרכזית היא, כותב וושינגטון פוסט, שגרמניה פעלה במהירות בימים הראשונים של המגיפה כדי לאתר, לבדוק ולבודד את החולים. כך הייתה לה תמונה טובה יותר על ממדיה והיא יכלה להתארגן לטיפול בה.