העליון מרחיב את סמכות בית המשפט למשפחה

תביעות נזיקין על עבירות מין ואלימות במשפחה יידונו בבית המשפט למשפחה ולא בבתי משפט השלום או המחוזי. כך קובעת לראשונה (יום ג', 11.2.20) שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר.

הערכאות הדיונית כבר קבעו כולן שתביעות כאלו יידונו בבית המשפט למשפחה, אך כאמור זוהי הפעם הראשונה בה בית המשפט העליון קובע זאת כהלכה. השאלה המרכזית, אומרת וילנר, היא האם מדובר ב"תובענה אזרחית... שעילתה סכסוך בתוך המשפחה". זאת, משום שאין זה קל לקבוע שעבירות מין הן "סכסוך". המשמעות הפשוטה של מילה זו היא עימות בין שני צדדים, ולא ניתן לומר שאלימות מינית היא "סכסוך".

ואולם, ממשיכה וילנר, היצמדות דווקנית למשמעותה של המילה "סכסוך" תוציא מבית המשפט למשפחה תביעות נזיקין רבות, שכן בדרך כלל - מדובר בתביעות הבאות בעקבות עוולה שבוצעה בצורה חד-צדדית. בנוסף לכך, יש לקבוע כללים פשוטים וקלים ליישום - ולכן יש להחיל את המילה "סכסוך" גם על תביעות נזיקין. עוד היא אומרת כי אלימות מינית במשפחה נכנסת תחת ההגדרה לפיה "הסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרות העילה" - שכן מדובר בעבירות המבוצעות תוך ניצול הקשר המשפחתי.

וילנר מוסיפה, כי יש להביא בחשבון גם את מומחיותו של בית המשפט למשפחה - שהיא רלוונטית "לשם בירורן של תובענות נזיקיות בגין פגיעות מיניות במשפחה, שכרוך ברגישות ייחודית הנובעת ממערכת היחסים המשפחתית". בית המשפט למשפחה גם יוכל לסייע במקרים, הנדירים למדי, בהם הקורבן יבקש לקיים קישור עם הפוגע. הגמישות הדיונית האפשרית בבית משפט זה, תומכת גם היא באותה מסקנה - בשל הקושי הטמון בבירור תביעות על מעשים שהתרחשו בחדרי חדרים.

וילנר אף מרחיבה את היריעה וקובעת, כי פסיקתה רלוונטית באותה המידה גם בנוגע לתביעות נזיקין בגין אלימות במשפחה - פיזית או נפשית - וכי יש להחיל את אותן קביעות, בשינויים המחויבים, אף על תביעות מסוגים אלה. השופטת ענת ברון הסכימה עם וילנר.

השופט דוד מינץ מעיר, כי לדעתו - אין כל קושי ביישום המילה "סכסוך" על עבירות מין במשפחה. מונח זה "כולל בחובו עימותים מסוגים שונים ומגוונים, בין אם המקור לסכסוך הוא בפגיעה חד-צדדית של אדם אחד באחר, ובין אם תרמו שני הצדדים להיווצרותו".

ביהמ"ש העליון דחה את ערעורה של מי שטוענת שהותקפה מינית בידי אביה, על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לפיה עליה להגיש את התביעה לבית המשפט למשפחה. את התובעת-המערערת ייצגה עו"ד רוני אלוני-סדובניק, את האב ייצג עו"ד אבי עמבר, ואת היועץ המשפטי לממשלה - עוה"ד רות גורדין ונעמי זמרת.