משבר? הצחקתם את מסי

משבר הוא אירוע חריג, לא מתוכנן, בעל פוטנציאל השפעה שלילי על השם הטוב או על מהימנות הארגון, שעלול לסכן את עצם קיומו של הארגון או לפגוע בו פגיעה קשה.          

מה בין זה לבין העונה שעוברת על ברצלונה? כלום, מלבד הצורך של גופי תקשורת מסוימים לנפח או לייצר כותרות בכדי להצדיק את עצם קיומם. נכון, רכישתו של זלאטן בעייתית, ונכון, בארסה השנה מבריקה ונוצצת פחות מזו של העונה שעברה, אבל כל דבר מחוויר ביחס לשלמות.

ולמען האמת, גם העונה שעברה לא הייתה מושלמת. היא נפתחה בתיקו מול נומנסיה, למי שזוכר, לא נמושה קטנה יותר מאלמריה, שמולה מעדה בארסה בשבוע שעבר. ואחרי ה-2:6 על ריאל מדריד, בין משחקי הכדורגל הכבירים שניפק המין האנושי, לא ניצחה הקבוצה ארבעה משחקי ליגה רצופים. איש לא דיבר אז על משבר.

את הקבוצה של גווארדיולה יש לשפוט במונחים אחרים, רחבים יותר מאלו השמורים לרוב הקבוצות, החורגים מיכולת מסוימת בתקופה נתונה. זאת משום שלבארסה הנוכחית יש פוטנציאל אמיתי להיזכר כשושלת מהסוג שטרם ידענו בעידן הכדורגל המודרני (מושג שחוק, שאפשר להמיר אותו ב-עידן הכסף הגדול של ליגת האלופות).

גווארדיולה. העונה הקודמת מעידה על היותו מאמן גדול (GettyImages)

שושלות מזוהות עם מספר מרכיבי יסוד: מאמן גדול - וגווארדיולה הוא בהחלט כזה (ע"ע הישגיו בעונתו הראשונה); כוכב על גאוני - מסי; כמה כוכבי משנה, גאוניים לא פחות לעיתים - אינייסטה, צ'אבי; איזה גרזן או שניים - פויול (שווה שניים), וכמובן הישגים יוצאי דופן. בארסה של רייקארד ורונאלדיניו אינה שושלת. מצער, אך 2 אליפויות ו-1 צ'מפיונס בארבע עונות הן מאזן לא מספק.

מסי. כל שושלת צריכה כוכב על גאוני (רויטרס)

לבארסה הנוכחית יש בהחלט סיכוי להתעלות על הקבוצה ההיא. מה שיקבע את מקומה בדברי ימי הכדורגל הוא מספר הגביעים שיתווספו בזמנה לארון הגביעים בקאמפ נואו, ולא יכולת מסוימת בנקודת ציון נתונה. באותו אופן, אנו זוכרים שג'ורדן, פיפן ופיל גקסון לקחו 6 אליפויות עם שיקגו בשנות ה-90, ושוכחים שהם התדרדרו מ-70 ניצחונות בעונת 95/6 ל-62 "בלבד" באליפות האחרונה. כך, כל מי שעקב אחרי הלייקרס של שאקובי זוכר את הדומיננטיות המפלצתית שלהם במשך שלוש עונות, אך לא מתעקב על העובדה שהם ירקו דם, ונזקקו להרבה מזל, כדי לשרוד סדרות פלייאוף מול סקרמנטו.

בכדורגל קשה למצוא שושלות מהסוג הזה, בגלל הדיסוננס שבין הליגות המקומיות למפעלים הבינלאומיים. קבוצה יכולה לשלוט באופן מוחלט בליגה שלה, אך לא לקחת תואר אירופי או להיפך. ריאל מדריד, למשל, לקחה 3 פעמים את ליגת האלופות בין 97/8 ל-01/02, אבל רק אליפות מקומית אחת. לחילופין, מנצ'סטר יונייטד שלטה בליגה האנגלית ללא עוררין, עם 4 אליפויות ב-5 עונות בין 92/3 ל-96/7, אך לא זכתה בתואר הגדול מכולם. 

מייקל ג´ורדן. כן, אפילו הוא לא היה מושלם (רויטרס)

העידן הנוכחי של בארסה התחיל בעונה שעברה, עם הגעתו של גווארדיולה (אמת, זו במובנים רבים זו חלוקה שרירותית), וכבר יש לה בכיס אליפות וגביע ספרדיים, וליגת אלופות. בינתיים המכונה ה"חורקת" ממשיכה לנוע אל עבר האליפות וליגת האלופות. גם אם היא לא תיקח את אחד מהם, יהיה לה את העונה הבאה לתקן את הרושם. כל עוד גווארדיולה מאמן אותה, ומסי, אינייסטה, צ'אבי, פויול, ואלדס ועוד, מעטרים את שורותיה, היא בהכרח אחת משלוש הקבוצות הגדולות בעולם.

לברצלונה הנוכחית יש כבר אליפות וצ`מפיונס בכיס (רויטרס)

כמובן, שאם היא תפסיד ביום רביעי לשטוטגרט ותודח מליגת האלופות כבר עכשיו, זה יהיה כישלון רק קצת פחות קולוסאלי מזה של האימפריה הגלאקטית ממדריד. מילא הפסד בגמר, או בחצי הגמר, אבל כתם מהסוג הזה שושלות לא סובלות. במקרה כזה ניתן ואף רצוי (למי שיש זמן), להדפיס את הטור הזה, לקחת את הדף ולקפוץ לשוק הכרמל, מוטב לדוכן של דורפמן, להזמין דג מלוח או הרינג, ולבקש ממנו לעטוף אותם בו. לאכול, ולהשליך לפח.\
הכתוב הינו טור דעה