דף יד
1. דיני הקריאה. 2. טעימה. 3. דרשות הפסוקים. 4. פרשת ויאמר. 5. ק"ש ותפילין. 6. מים.
א. הפסק במגילה והלל 1. בעי אי שרי להפסיק ק''ו מק''ש דאורייתא, או דאסור משום פרסומי ניסא. 2. להלכה, בימים שהיחיד גומר את ההלל מותר להפסיק רק בין פרק לפרק, ובימים שאינו גומר מפסיק אף באמצע הפרק.
ב. דיני טעימה 1. א''צ ברכה. 2. השרוי בתענית מותר לטעום רביעית.
ג. המח' בדרשות הפסוקים 1. כי במה נחשב הוא, הנותן שלום לחבירו לפני שמתפלל עשאו במה, וכן במה חשבתו לזה ולא לה', וזה במשכים לפתחו. 2. צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו, אסור לעשות חפציו לפני שיתפלל, ואחר התפילה ה' עושה חפציו. 3. שבע ילין בל יפקד רע, הלן שבע ימים בלא חלום נקרא חוטא, והמשביע עצמו מד"ת ולן לא מבשרין אותו בשורות רעות.
ד. פרשת ויאמר 1. סדר הפרשיות, ציצית לעשות, והיה אף ללמד, שמע אף ללמוד. 2. וכן כדי שיקבל עומ''ש ברישא, אח"כ עול מצוות, וציצית שנהגת רק ביום. 3. להלכה באמירת ויאמר בערב מתחילים דהתחילו במערבא, וגומרים כיון שכבר התחיל. 4. אני ה' אלוקיכם, אם אמר יאמר ג''כ אמת ואמונה, ואם לאו יזכיר יצ''מ בנוסח של הודאה.
ה. ק''ש ותפילין 1. רב קרא ק"ש עם תפילין, מלבד מתי שהשליח התאחר מלהביא לו את התפילין. 2. הקורא ק"ש ללא תפילין, הוי כעדות שקר וכמקריב עולה ללא מנחה. 3. אם נפנה ונטל ידיו הניח תפילין וקרא ק''ש, הויא עומ''ש שלימה, כבונה מזבח ומקריב קרבן, וכאילו טבל.
ו. להדר אחר מים 1. לק''ש אסור כיון שיעבור הזמן, אלא ינקה במידי דמנקי. 2. לתפילה יהדר לפניו עד פרסה, ולאחריו פחות ממיל.
ז. תוס' 1. הלל בצבור זהו בשחיטת הפסח, כ''א יום גומרים את ההלל וחשיב יחיד, ובר''ח קורין ולא גומרין ונחלקו אם מברך. 2. בהלל שבליל פסח יש מברכים פעמים, ולתוס' אין לברך כלל. 3. טועם ופולט שרי בתענית וא''צ ברכה. 4. ציצית מ''ע שהזמן גרמא, מזה שנוהגת ביום וכן כסות לילה פטורה. 5. שרי להניח תפילין בין גאולה לתפילה, ומח' בטלית ובזמן הברכה.
שאלות לחזרה ושינון
דף יד
א. הפסק במגילה והלל (2)
ב. דיני טעימה (2)
ג. המחלוקת בדרשות הפסוקים (3)
ד. דיני פרשת ויאמר (4)
ה. קריאת שמע ותפילין (3)
ו. להדר אחר מים (2)
דף טו
1. לא השמיע. 2. המקרים. 3. דיני הקריאה.
א. ק''ש כשלא השמיעו 1. לרבי יוסי לא יצא שנאמר שמע, ולאידך בכל לשון שאתה שומע. 2. לר''י יצא, ופליגי אי לכתחילה, או בדיעבד וכרביה ראב''ע. 3. לר''מ יוצא לכתחילה.
ב. חרש תורם דיעבד, כמאן 1. ר' יוסי סובר שלא יוצא דוקא בק''ש שהיא דאורייתא, אבל ברכה דרבנן. 2. כר''י, ובתרוייהו יוצא רק בדיעבד. 3. כראב''ע דבק''ש יוצא בדיעבד, אבל לר''י לא יוצא.
ג. הדין באינו משמיע 1. ברהמ''ז שהיא דאורייתא יצא בדיעבד כר''י בשם ראב''ע, או אף ר''י דידיה ס''ל. 2. חרש לא יקרא מגילה, כר' יוסי ודיעבד לא, או רק לכתחילה וכר''י דידיה או דרביה.
ד. הלכתא להשמיע 1. בק''ש לכתחילה צריך להשמיע, ובדיעבד יוצא בלא שמיעה. 2. שאר המצוות, להו''א לא יצא מהסכת ושמע, ולמסקנא יצא והפסוק קאי על ד"ת.
ה. הכתיבה אליבא דר''י 1. דבסוטה כותב אלות ולא צוואות, להו''א שנאמר אלות ולמסקנא ממיעוטא אלה. 2. בתפילין כותב גם צוואות שנאמר וכתבתם וקשיא דלא נתמעט, ולמסקנא קמ''ל דאין ללמוד גז''ש מסוטה.
ו. דקדוק אותיות ק''ש 1. צריך מלמדתם, למודך תם. 2. מצננין גהנום. 3. להלכה יוצא בלא דקדוק.
ז. הטועה להיכן יחזור 1. אינו יודע היכן הוא, יחזור לראש. 2. באמצע הפרק, לראשו. 3. בין הפרקים, פרק ראשון. 4. בכתיבה, לכתיבה ראשונה, ואם סריך ימשיך.
ח. תוס' 1. לרש''י יש להדר אחר מים לתפילה ולתוס' א''צ. 2. קטן מוציא גדול י''ח בברהמ''ז, דהוי חומרא או שהקטן אכל שיעור שביעה. 3. בין הדבקים, וחרה אף, תזכרו.
שאלות לחזרה ושינון
דף טו
א. ק"ש כשלא השמיע לאזניו (3)
ב. חרש תורם דיעבד, כמאן (3)
ג. הדין באינו משמיע (2)
ד. הלכתא להשמיע (2)
ה. הכתיבה אליבא דרבי יהודה (2)
ו. דקדוק אותיות ק"ש (3)
ז. הטועה להיכן יחזור (4)