שפת הסימונים: הכירו את הסמלים על אריזות המזון שלכם

האם אפשר לוותר על קריאת המידע התזונתי ולסמוך על סימוני האריזות? המועצה לצרכנות חוששת שגודש המידע יבלבל צרכנים - ופרסמה מדריך לסימוני המזון, תוך אזהרה שהוספת עוד סימונים "עלולה להביא לעומס חזותי על האריזות ולחוסר יכולת של הצרכן להבחין ולהפנים את סוגי הסימונים ומשמעותם".

רפורמת סימון המזון יצאה לדרך: "המטרה היא רכישה מושכלת"

מדבקות אדומות? לא בחנויות אונליין

סופית: סימון מזון בירוק יתחיל בינואר

רפורמת הסימון הירוק: אלה המוצרים שיקבלו סימון "בריא"

במועצה אף מזהירים שעלויות הסימון עלולות להתגלגל לצרכן, אולם לא כולם מודאגים מריבוי הסימונים. ד"ר גילה אורן, ראש המחלקה לשיווק וניהול אסטרטגי במכללה למינהל, אומרת כי "יש לכך ערך, החברות התאמצו להפחית סוכר, מלח ושומן. בסוף תיווצר נקודת איזון, יורידו חלק מהמידע, יוסיפו אחר".

הסימון החדש של המוצרים(צילום: אוראל כהן)

מבדיקת "ידיעות אחרונות" ו-ynet עולה שהפיקוח על הסימונים לוקה בחסר, וחלק מהתוויות מושתתות על בסיס עיקרון "החתול שומר על השמנת". בדקנו מה עומד מאחורי הסמלים המובילים.

( )

לכמה חברות יש? בשלב זה אין למשרד הבריאות נתונים.

מי מפקח? כרגע אף אחד. הסמלים מתבססים על הערכים המופיעים בטבלת הסימון התזונתי, שהיצרן מבסס על חישוב או על בדיקות מעבדה (במעבדה שלו או במעבדות חיצוניות). הדרישה לביצוע בדיקות במעבדות חיצוניות מאושרות היא רק אם משרד הבריאות דרש לאמת את הסימון התזונתי. המשרד צפוי לדגום מוצרים במחצית השנייה של 2020 לבדיקת אמיתות הסימון. כרגע לא נקבע תאריך וגם לא כמות בדיקות.

כמה זה עולה? היצרן לא נדרש לשלם אגרות. היצרנים טוענים לעלויות עצומות בשינוי נוסחות, אריזות ועוד.

( )

לכמה חברות יש? עדיין אין, לפי נתוני משרד הבריאות.

מי מפקח? ככל הידוע אף אחד. במשרד הבריאות אומרים שמדובר בסמל וולונטרי באחריות היצרן/היבואן. עליו לדאוג שהסמל נכון, לא מטעה וניתן להוכחה.

כמה זה עולה? אין אגרות.

( )

מה זה? סימונים המאשרים שהמוצר מכיל רכיבים אורגניים בלבד. לפי חוק, על כל מוצר מאושר חייב להופיע סמל השירותים להגנת הצומח של משרד החקלאות ולצידו סמל של אחד מארבעת גופי הבקרה המאושרים, כולם פרטיים: אגריאור, סקאל ישראל, דרך המעבדה והמכון לבקרה ואיכות IQC.

לכמה חברות יש? כ-700 עסקים אורגניים. כולל משווקים ויצרנים.

מי מפקח? גם משרד החקלאות, שמפקח על התוצרת הסופית במקומות המכירה ועורך בין 100 ל-120 דגימות לחומרי הדברה בשנה, וגם ארבעת גופי הבקרה שמעניקים את התווים. לפי הערכות של משרד החקלאות, גופי הבקרה הללו מבצעים מיוזמתם 1,500-1,000 בדיקות מעבדה בשנה.

כמה זה עולה? אין נתונים. עלויות התווים תלויות בהסדרים מסחריים בין הגופים המפקחים והמפוקחים.

( )

לכמה חברות יש? כרגע אין. בקרוב יתחילו אסם (במבה וקטשופ) טבעול, יוניליוור ושטראוס. 1,400 חברות חתומות על הסכם עם תמיר ויכולות להשתמש בו.

מי מפקח? התווית וולונטרית, אין פיקוח.

כמה זה עולה? לא עולה.

( )

לכמה חברות יש? לפי האתר לעשרות חברות מזון, בהן גדולות כמו עלית, יוניליוור, אנג'ל וטבעול, וכן חברות בינוניות וקטנות רבות.

מי מפקח? העמותה שמעניקה את התו. בעמותה סירבו לחשוף מהי האכיפה. באתר נכתב שהחברות מחויבות להעביר את רשימות הרכיבים לבדיקת צוות ויגן פרנדלי, וכי המוצרים עשויים לעבור בדיקות מעבדה יזומות ואקראיות על ידי העמותה.

כמה זה עולה? סירבו לגלות.

( )

לכמה חברות יש? לכ-300 מוצרים.

מי מפקח? האגודה לסוכרת דורשת בדיקות עדכניות אחת לשלוש שנים וכן יוזמת בדיקות. ב-3 השנים האחרונות נמצאו בארבעה מוצרים של חברות שונות אי־התאמות בין תוצאות בדיקות המעבדה והדיווח על האריזה והחברות נדרשו לתקן. במקרה אחד החברה לא נענתה והוסר התו.

כמה זה עולה? 10,800 שקל לשנה (עד 6 מוצרים), לכל מוצר נוסף עוד 1,800 שקל.

( )

לכמה חברות יש? לרוב המכריע של חברות המזון בישראל.

מי מפקח? משגיחי ההכשרים השונים. המובילים בעולם המהדרין נחשבים לקפדנים ביותר.

כמה זה עולה? שאלה שקשה לענות עליה בגלל מורכבות מרכיבי עלויות ההכשר. התשלומים הגלויים היחידים הם תשלומי האגרות לרבנות הראשית שנעים בין 8,900-1,400 שקל בשנה לפי מספר העובדים במפעל. על כך יש להוסיף את המשגיחים ואת הדרישות לחומרי גלם ספציפיים. הכשרויות המהודרות מגיעות גם לעשרות או מאות אלפי שקלים בשנה.

( )

באישור משרד הבריאות: אומר שהיצרן או היבואן הגיש לרשות המזון מסמכים שמוכיחים שרכיבי המוצר בטוחים למאכל ושתהליך הייצור עומד בתקנים והתקנות הסטנדרטיים. אין שום בדיקה של יעילות המוצר וגם לא שמדובר במוצר בריא.

ללא גלוטן: המוצר עמד בשלושה תנאים מצטברים: היצרן בעל תעודת GMP המעידה על תנאי בטיחות ייצור למוצרים, ביצוע בדיקות מעבדה של היצרנים, וחומרי הגלם והמוצר הסופי מכילים פחות מ-20 חל"מ (חלקים למיליון) גלוטן.

ללא תוספת סוכר: לא מכיל תוספת סוכר, אך לעיתים מרכיבי המוצר הטבעיים מכילים סוכר. ההצהרה יכולה להופיע גם על מוצרים שנחשבים ל"פצצות" סוכר, למשל ריבות. גם מוצרי חלב רבים לא מכילים חלב אך מכילים לקטוז - סוכר החלב.

"דלים" למיניהם: דל נתרן (עד 100 מ"ג נתרן ל-100 גרם מזון), דל כולסטרול (עד 30 מ"ג ל־100 גרם), דל קלוריות (40 קלוריות ל-100 גרם מזון, 20 קלוריות ל-100 מ"ל משקה), דל שומן (עד 2 גרם שומן ל-100 גרם). משרד הבריאות מסתמך על בדיקות היצרנים שמוצגות בביקורי מפקחי שירות המזון במפעלים ומתקיים טיפול במסגרת מענה לפניות הציבור. לא הצלחנו לקבל מספר של כמות בקרות מסודרת.

מרכיבים טבעיים בלבד: מותר לסמן מזון במילה טבעי רק אם אין בו תוספת רכיבים והוא לא עבר תהליך פרט לאלה המותרים בתקן: קירור, הקפאה, כבישה, אפייה. אם המוצר מכיל רק כמה רכיבים טבעיים אסור לסמנו במילה "טבעי" אלא בכינוי מרכיבים טבעיים. שתי ההגדרות לא מעידות על איכות המוצר ולא על היותו בריא.

( )

לדעת עמותת תנו לחיות לחיות הוא מהווה התחייבות חוזית כלפי הצרכן וניתן לסמוך עליו. ב-2007 הגישה האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים יחד עם צרכנית תביעה ייצוגית נגד חברת הנקל סוד על שימוש בסמל הארנב למרות השתייכותה לקונצרן הנקל העולמי, שאז ביצע ניסויים בבעלי חיים. התביעה הסתיימה בפשרה של תרומת 3.2 מיליון שקל לעמותות הפועלות נגד ניסויים בבעלי חיים. "מאז לא היו מקרים נוספים של הטעיה ככל הידוע לנו", אומרים בתנו לחיות לחיות.

בארץ אין סטנדרט אחיד לסמל הארנב, והעיצוב נתון לשיקול החברות. "כל עוד כתוב על המוצר 'לא נוסה על בעלי חיים' ויש ציור של ארנב, זה אמין על פי המחלקה המשפטית שלנו", אומרים בעמותה.

הבדיקה נעשתה בסיוע המועצה לצרכנות, האגודה לבריאות הציבור, שחף ויסבין מ"תנו לחיות לחיות", מירית עמרני ממשרד החקלאות, ענת ברנשטיין מא.י.ל, אריה פרנקל, יועץ תקשורת מקבוצת גל אורן, ועו"ד עמיחי פילבר, יועץ ארגוני מומחה בתחום הכשרות.