שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.

אוהבים יין? זה הפסטיבל בשבילכם

השבוע ייפתח פסטיבל היין של מטה יהודה, שיתקיים בסופי השבוע עד 28 בחודש • השנה, לצד היקבים המוכרים של האזור, גם יקבי בוטיק קטנים יציגו את יינותיהם • טעמנו, והופתענו לטובה

צילום: אופיר רביב // יקב רביב ,
צילום: אופיר רביב // יקב רביב

יקבי חבל מטה יהודה, או במילים אחרות - ה"טוסקנה של ישראל", מתמידים בשיתוף הפעולה ביניהם ומפיקים פסטיבל יין אזורי שנתי שמשלב פעילויות נהדרות, קולינריה משובחת ודרך יין תיירותית המתפתלת בין יישובי האזור כבר 21 שנה ברציפות.

השנה יתקיים הפסטיבל ב־28-5 בדצמבר, בעיקר בסופי שבוע, וייערכו בו מגוון פעילויות ואטרקציות - החל בסיורי יין ובטעימות מפתיעות, דרך הופעות חיות של מוזיקה (דנה ברגר, זהבה בן ועוד) ומחול, וכלה באירועי אוכל שונים. 

אירוע הפתיחה של הפסטיבל הוותיק יתקיים ביום חמישי הקרוב החל מהשעה 19:00 במתחם מיני ישראל (הסעה מאורגנת תצא מתטל אביב, בהרשמה מראש - לטובת מי שרוצה לשתות חופשי), ובו יציגו כ־30 היקבים המשתתפים ויטעימו מיינותיהם הנבחרים, תוך מפגש בלתי אמצעי עם הייננים ובעלי היקבים באוויר הצלול והקריר של הרי ירושלים (כניסה - 60 שקלים, כולל כוס יין וטעימות ללא הגבלה. הרצאות מקצועיות וטעימות ייעודיות - בתשלום נוסף ובהרשמה מראש).

לצד יצרני יין גדולים ומפורסמים כמו טפרברג, קסטל, פלם, ברבדו ואחרים שנמצאים במטה יהודה, הפסטיבל מאפשר לחובבי היין ולמבקרים היכרות גם עם יקבי בוטיק קטנים כגון קטלב, כרמא, יפו, רביב, עגור, מצודה ונבו, שחסרים משאבי שיווק ונשארים בדרך כלל מתחת לרדאר הציבורי.

כמו כן, השנה התחדשו יקבי יהודה בבשורה נהדרת. אחרי שנים רבות של דיונים מתארכים ומייגעים בפורומים שונים לגבי הגדרת אזורי יין בישראל (כנהוג בעולם), הפסיקו החברים במטה יהודה לחכות למוסדות המדינה, פנו למשרד המשפטים והצליחו לרשום סימן מסחר רשמי על אזור היין שלהם. החל מבציר 2019 יוכל סימן המסחר, "התו האזורי", להופיע על כל תווית של יין אשר לפחות 85% מהענבים שבו גדלו בגבולות אזור יהודה שסומן במפת האזור, בחלוקה לאזורי משנה - "הרי יהודה" (שטח ההר הגבוה, ללא מדבר יהודה) ו"מורדות יהודה" (ממערב להרי יהודה).  

בוחנים יינות איכותיים // צילום: אלדד מאסטרו

הבשורה הגדולה היא שבפעם הראשונה גם בישראל מאושר אזור יין מוגדר, ממש כמו אזורי היין המוערכים בעולם - טוסקנה, בורדו, שמפיין, ריוחה ואחרים - הידועים בזכות הגפנים האיכותיות ושיטות ייצור היין הייחודיות שלהם, כך שציון שם האזור בלבד כבר יספיק כדי לקבל "חותמת איכות" ליין. במסגרת המהלך צפוי להיכנס מנגנון פיקוח שיגן על התוצרת האזורית מפני זיופים או "חוסר דיוקים ניסוחיים" מצד מי שינסה לרכוב על המוניטין של יינות האזור, ומעניין יהיה לעקוב ולראות אם יריית פתיחה זו תהיה הזרז לסימון אזורי יין נוספים בארץ, כגון רמת הגולן, גב ההר המרכזי, הגליל, הנגב ואחרים, שלכל אחד מהם טביעת אצבע ואיכויות יינניות משלהם. 

כדאי להתעדכן על הפסטיבל במחלקת התיירות של מטה יהודה בטלפון 8108* או 02-9958650, באתר: /www.tour-yehuda.org.il/articles/63/ ובעמוד הפייסבוק "הלב הירוק תיירות מטה יהודה". 

רשמי טעימה 

יקב עגור // צילום: נעמי רוזנצוויג

בטעימה הפעם השתדלנו להתמקד דווקא ביקבים הקטנים והפחות מוכרים של מטה יהודה, שלהפתעתנו נותנים פייט רציני גם באיכות היין ולא רק ב"אקזוטיקה הבוטיקית":

בלנד 2014, יקב רביב - יקב משפחתי קטן במושב נס הרים שמייצר כ־5,000 בקבוקים בלבד בכל בציר. את הממסך הזה הרכיב אופיר רביב, בעלי היקב ומהנדס במקצועו, מענבי קברנה, מרלו וסירה שגדלו בגובה 650 מטר באדמה גירית לאחר שהתיישנו 24 חודשים בחביות עץ צרפתי ואמריקני. 

על אף שנותיו היין מפגין צבע בורדו־סגול כהה ועמוק, ומהכוס בוקעות ארומות פרי שחור טוב, עור חדש, וניל ומעט קלייה. גוף היין טאני וקטיפתי והסיומת ארוכה. יין מצוין, צעיר לגילו (90 שקלים).

זמורה 2017, יקב כרמא - יקב זעיר הנמצא בין בית שמש לכביש 6 וקולט ענבים מכרמי המושבים, כמה סמלי, תירוש וגפן. בעלי היקב מפעילים תוכנית חקלאית ליהודים המתגוררים בחו"ל, שבה הם יכולים לרכוש זכות ולנטוע עץ פרי בודד, להיות שותפים בכל שלבי התפתחותו, וכמובן ליהנות מפירותיו. 

היין, המורכב מענבי קברנה סוביניון בלבד, כבד ובעל ניחוחות אקספרסיביים של פרי בשל (דובדבן) ובשרני. הוא חלק וקטיפתי, בעל גוף ועשיר באלכוהול (90 שקלים).

קסם 2017, יקב עגור - את יקב עגור אין צורך להכיר לחובבי היין. שוקי ישוב, בעלי היקב והיינן, רוקח את יינותיו המקוריים ואת קסמיו כבר שנים, ובהצלחה רבה. במקור הורכב היין הזה מקברנה סוביניון ומרלו בלבד (ראשי תיבות קס"ם), אך עם השנים הוספו לו עוד זנים, והפעם הוא כבר מורכב מ־50% קברנה סוביניון, 20% מרלו, 20% קברנה פרנק ו־10% פטי ורדו מהכרמים "מדרגות האוכף", "הוואדי" ו"מטע".

השימוש בעץ כאן מושכל ומדויק - היין התיישן כ־12 חודשים בלבד, ובחביות בשימוש משני. יש לו ארומה טובה ופרחונית, עשבי תיבול, טעמי גרגירי יער אדומים חמצמצים, והוא עסיסי ובעל גוף בינוני־מלא עם טעם שיורי ארוך. יין הרמוני וקסום - וגם המחיר תענוג (88 שקלים).

מרלו 17, יקב נבו - את נבו חזן ואת יינותיו המיוצרים בחצר ביתו הקסום במושב מטע הכרתי לפני כמה שנים. מאז הוא גדל והתפתח והחל לארח שם גם קבוצות לאירועים פרטיים. המרלו שלו ממשיך להצטיין - הענבים נבצרו בכרם המקומי והתבגרו כ־24 חודשים בחביות צרפתיות חדשות. ליין צבע בינוני וארומת פרי אדום ושחור, לצד פלפל ירוק (המאפיין את הזן) וקפה. בחך היין מורכב, מאוזן, עשיר וחלק. מומלץ להתאפק עם פתיחתו כשנתיים לפחות (220 שקלים).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר