"ידעתי שאני רוצה להרוויח, לא הבנתי שזה יכול להגיע לפלילים. כשאתה נכנס לשדוד בנק אתה יודע שזה פלילי ושאם תיתפס תיענש. כשאתה כותב טוקבקים לא נראה לך שהעכבר והמקלדת הם כלי נשק" - כך מסביר השבוע א', שהורשע יחד עם ארבעה נאשמים נוספים בהרצת מניות דרך מאות טוקבקים באתרים כלכליים. השבוע גזר עליהם בית משפט השלום עונשי מאסר שהומרו בעבודות שירות ובקנסות של עד 100 אלף שקל. נאשם נוסף, מתמחה משפטי, לא הורשע כדי לא לפגוע בקריירה המשפטית שלו.
טוקבקים בסגנון "המניה הולכת לטוס", "לקנות עכשיו", ו"טיסה של 100% בשעתיים הקרובות", הם המלצות שניתן למצוא גם בימים אלה באתרים הכלכליים מאת גולשים שמכנים את עצמם "תסמכו על אחד שיודע", "שלא תגידו שלא ידעתם", "אליהו הנביא" ואחרים. כל סקירת בורסה או ידיעה חדשותית על התפתחויות בחברה ציבורית גוררת גל של טוקבקים פרי עטם של מביני דבר בעיני עצמם, שמעניקים המלצות השקעה ללא כיסוי.
ב-2003 היה א' מכותבי הטוקבקים האלה. מפסיקת בית המשפט עולה כי הוא והנאשמים הנוספים "העלו בדרכי תרמית שערי מניות והניעו את ציבור המשקיעים לקנות אותן, באמצעות מידע כוזב שפירסמו באינטרנט". את המידע הפיצו בעשרות טוקבקים באתרים הכלכליים "גלובס" ו"ביזניז" בניסיון להשפיע על שעריהן של חברות ציבוריות הרשומות בבורסה, כמו אביב פתרונות מתקדמים, ספרינט השקעות ומודיעין אנרגיה. כתוצאה מהפעילות הפיקו הנאשמים רווחים של 3.8-40 אלף שקל. "התחלתי ב-2003", מספר א'. "לא היה לי ניסיון בשוק ההון והתחלתי לשוטט באתרים כלכליים. קראתי טוקבקים, 90% מהם כללו המלצות קנייה. חשבתי שזה מדליק, אז התחלתי לטקבק. לא ידעתי כלום, אפילו לא מי זו רשות ניירות ערך".
מה כתבת?
"מה שכולם כותבים: קנו את המניה הזו ואת המניה ההיא כי היא הולכת לטפס. עד היום כולם כותבים המלצות כאלה".
לא הבנת שזה לא בסדר? כל מה שרצית הוא להרוויח על חשבון הגולשים בלי שהיה לך ביסוס כלכלי-עובדתי למה שכתבת?
"הבנתי, אבל לא חשבתי שזה אסור. חשבתי שכולם מבינים את כללי המשחק: האינטרנט והטוקבקים זה פורום ענק של טמבלים, כל אחד כותב מה שהוא רוצה. זו לא פעילות צדקה, אבל זה בטח לא פלילי. הייתי גם בצד השני, גם אני קניתי מניות על סמך המלצות טוקבקים. האם תבעתי מישהו כשהפסדתי כסף? הייתי טמבל ושילמתי על זה. מי חושב שהמלצות שעליהן חתומים 'רוקי' או 'חלף עם הרוח' הן אמת לאמיתה וכדאי לרוץ ולקנות? גם בתקנון של הטוקבק כתוב שההמלצות הם על דעתי בלבד".
אז למה לדעתך הורשעת?
"אמרו שניסיתי להשפיע בדרכי תרמית. דגו אותנו מתוך מאות או אלפי טוקבקיסטים. זה היה טיפול למען יראו וייראו. לא ידעתי מה מותר ומה אסור ושילמתי על זה מחיר כבד. אף פעם לא התקשרו אלי מהאתרים ואמרו לי שמה שאני עושה לא בסדר. אף פעם לא הגבילו אותי".
הטוקבק מסייע לרייטינג
כמיטב המסורת בזירת האינטרנט, גם הידיעה החדשותית על גזר דינם של הארבעה - נהג מונית, נהג בחברת השכרת רכב, סטודנט ללימודי ייעוץ השקעות, ואדם נוסף - גררה שובל טוקבקים. המגיבה 'דנה' כתבה: "נו באמת, טוקבק גורם להרצת מניות? זה פשוט ביזיון". אלא שבניגוד ל'דנה', פעילים רבים בשוק ההון סבורים כי יש קהל שמאמץ את אפיקי ההשקעה המומלצים בטוקבקים, כך שסיפורים כמו זה של א' משפיעים על מסכי הבורסה.
"יש ציבור רחב שרוכש מניות לפי המלצות קנייה שהוא קורא בטוקבקים או בפורומים. לכן ההרצות האלה מצליחות", אומר ליאור וידר, מייסד ומנהל אתר ספונסר, שמנהל מידע פיננסי ופורומים כלכליים. "אפקט העדר אדיר. יש משקיעים שרואים מניה שעולה וקונים בלי להבין כלום, כך גם לגבי טוקבקים. זו הסיבה שמניות יתר רושמות לא פעם עלייה פתאומית של עשרות אחוזים וב-90% מהמקרים אין שום הצדקה כלכלית. היו מקרים שבעלי עניין הבחינו שהמניה מזנקת והחליטו לנצל את המומנטום ולמכור", אומר וידר.
"יש הרבה גולשים שרוכשים מניות בלי לבדוק, אלא על סמך המלצות שבהן הם נתקלים בטוקבקים", מספר מקסים, 28, כלכלן המחזיק תיק מניות אישי ומעורה בזירת ההשקעות. "פעמים רבות יש מתאם גבוה בין הרייטינג שמניה מקבלת בטוקבקים לבין מחזורי המסחר שלה באותו יום. מדובר במניות קטנות מהיתר. גם אני בוחן את הטוקבקים, אבל כאנקדוטה. הם מעניקים אינדיקציה לגבי המניות החמות".
גם בית המשפט הרים גבה בנוגע לאמינות שמיוחסת להמלצות הטוקבקים: "כל בר-דעת היה צריך להבין כי אין לייחס משקל רב להמלצות הבאות מדמויות אנונימיות המסתתרות מאחורי כינויים שונים ומשונים", אמרה השופטת מיכל נבו ברק. בית המשפט פסק בכל זאת כי יש להגן על המשקיעים התמימים שעשויים להאמין להמלצות.
עו"ד גיל דחוח, שייצג את הנאשם א' הוסיף כי "יחסית לחומרת העבירות - הרצת מניות - הנאשמים קיבלו עונש קל יחסית, אלא שבנסיבות המקרה, כל בר-דעת היה אמור להבין שאין לייחס משקל רב לטוקבקים ולהמלצות הללו".
זירה פרוצה ללא גוף מפקח
גם כיום האתרים הכלכליים אינם מסננים המלצות קנייה של טוקבקים כמו אלה שפירסמו הנאשמים. ועדה שהקים ב-2005 יו"ר הרשות לניירות ערך דאז,
משה טרי, שעסקה באתיקה בעניין, המליצה להמשיך להפעיל "מנגנון בקרת איכות אתית עצמי של האתרים". כן הציעה לבחון את האפשרות כי גוף חיצוני, כמו איגוד האינטרנט הישראלי, יפקח על טוקבקים. עד כה לא בוצע דבר בנושא.
כשאין פיקוח, השאלה היא היכן עובר הגבול - מתי המלצה נהפכת להרצה? אם משקיע פוטנציאלי בוחן את המאזנים של מניית כור ובתום קריאה מעמיקה מטקבק המלצת רכישה - האם זו נחשבת פעולה אסורה? שני קריטריונים הופכים המלצה לפלילית: אם הציג המטקבק מצג שווא תוך שהוא מניע קוראים לקנות את המניה, או אם הציג חלק מהעובדות - כך שהרושם שהתקבל עובד לטובתו.
"אם גולש כתב שקנה מניית טאו כי הוא חושב שהדוחות טובים והמניה הולכת לעלות - הוא בסדר גמור", אומר וידר. "אבל אם יש מטקבק שכותב שעתידה לצאת הודעה חיובית והמניה הולכת לטוס, ללא שום ביסוס עובדתי - זו הרצה. טוקבקיסטים מהסוג הגרוע ביותר הם אלה שיוצרים מצג שווא של שיח כדי להריץ מניה מסוימת. הם נכנסים תחת שמות שונים, שואלים ומשיבים לעצמם ויוצרים מה שנראה כמו דיון של ממש בכוונה להעביר מסרים לגולשים".
וידר מאמין כי "צריך לשמור על האיזון, לאפשר שיח ער ופרסום דעות, ניתוחים והמלצות על אפיקי השקעה, אבל במקרים קיצוניים יש לצנזר. מפעילי אתרים ומנהלי פורומים צריכים לוודא שיש מי שבוחן את הטוקבקים ובמקרה הצורך אף לערוך ו/או למחוק אותן".
"אין לזה סוף"
אבל יש גם מי שסבור שיש להטיל את האחריות על הגולשים בלבד: "ישראל היא מדינת הטוקבקים. גולש שהולך ורוכש מניות על סמך טוקבקים, זה מצב הזוי", אומר עו"ד שגיא, שמחזיק תיק השקעות אישי. "איפה זה נגמר? מניין לי שאנליסטים שמפרסמים המלצות לא מחזיקים במניה או ממליצים בפורומים כלכליים? אם מישהו כותב על המאזנים של דלק רכב, איך אדע שאין לו את המניה בתיק ההשקעות? אז זו הרצה?"
ד"ר טל שביט, ראש המחלקה למימון בביה"ס למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל ומומחה לפסיכולוגיה של צרכנים, סבור כי המסקנות שעולות מהטוקבקים הם באחריותו של כל גולש. "אם נתחיל להעניש טוקבקיסטים שיש להם אינטרס והם מנסים להריץ נכס פיננסי - זה לא ייגמר. יש גם הרצות נדל"ן באינטרנט, למשל קבלנים שכותבים שהמחירים עולים. גם כשאני מפרסם את הדירה שלי במחיר גבוה ממחירה בשוק, אני גורם לגולשים להתרשם ממחירי הדירות והם קונים דירה בפרויקט שכן במחיר גבוה - זו לא הרצה? חברות רבות, עם פרסום ידיעה שלילית עליהן באינטרנט, מורות לעובדיהן לטקבק לטובת החברה כדי לרכך את המכה. גם זה מידע שגוי שהגולש יכול להיפגע ממנו ואולי אף להפסיד ממנו כסף.
"אם מישהו קנה מניות על סמך טוקבק שקרא, בלי להבין או להתעניין במניות, זו בעיה שלו", מסכם שביט. "טוקבקים אינם אמינים בהכרח וזו אחריותו של כל גולש לקחת את זה בחשבון, כי זה חלק המשחק. השוק בנוי על חכמולוגים ופראיירים - החכמולוגים לוקחים לפראיירים את הכסף".
