לפני הגמר של אתמול, משהו כללי יותר. שימו לב כמה זה היה פשוט בשנה שעברה. לקו הסיום הגיעו אחת ירושלמית, אשכנזייה, דעתנית עם פטיש ביזארי לסריגת סוודרים לעצים, ואחד – יוסי בובליל. די בקלות יכולתם לקבוע לאיזה מחנה אתם שייכים.
ומה השנה? הרי לכאורה שני הטוענים לכתר מאד דומים. גם סער וגם אלירז הם גברים דומיננטיים, מניפולטיביים, חולי מצלמות שמחפים עם הכאריזמה שלהם על אישיות בעייתית משהו. אלא שהם הרבה יותר שונים ממה שנדמה. סער הוא אחד שידבר על ערכים וצדק חברתי תוך כדי דקלום מניפסט פוליטי על אהבת הארץ, הצבא, קק"ל, ביטוח לאומי ומה לא. אלירז הוא זה שיישם בפועל את הערכים האלו שבוע אחר שבוע. דוגמאות לא חסר: מניסיונות הפיוס התכופים בכל מריבה בבית ועד תקרית עדנה והמפה. אל נא נשכח שהוא זה ששמר אמונים לאהובתו המקורית מהבית, בעוד שסער נטש את בולבולון לטובת התחליף הנשי הנוירוטי הראשון שנקרה בדרכו.
כך שמבחינתי הטובים ניצחו. מה שהמאמי הלאומי החדש לא יודע, זה שעד עכשיו היה החלק הקל. בואו נראה אותו מתמודד עם כל הקריאות ברחוב של "אחונה, בזבזתי עליך עשרים סמסים, תביא קצת מהמיליון". עם הילדים שמבקשים תמונה בקניון, וההורים שלהם שלוקח להם שעה למצוא איפה לוחצים בנייד כדי שזה יקרה. עם היחצנים שיזמינו אותו למתחם VIP של תצוגת אופנה חסרת תקדים שנערכת בחצר האחורית של המשרדים של היחצן. אממ..עכשיו מגיע המבחן האמיתי.
מה שבטוח זה שמהמיליון לא יישאר לו הרבה. את מה שלא ילך למס הכנסה תגהץ לו בר באשראי כל יום. אלירז לא מסתמן בעיניי כמישהו שיודע להגיד לא. במקרה הכי גרוע הוא תמיד יוכל למצוא שפע של תוכניות ריאליטי אחרות להתברג אליהן. אני כבר יכול לשמוע את הכרוז: "ולריקוד הצ'ה צ'ה צ'ה קבלו את אנה ארונוב ואלירז שדה". באמת לא יזיק לאנה לקבל פעם מישהו שנמוך ממנה בחצי ראש.
בכל מה שנוגע לפליטים האחרים מהבית, המצב הרבה יותר בעייתי. די מבאס שאת 15 דקות התהילה שלהם הם היו צריכים לבלות בתוך בית סגור. אחרי דרמת קוצר הנשימה של אתמול אני מניח שאלין לא תגשים את חלומה הגדול להיות מגישת חדשות (ולא, לעשות את זה בביקיני בערוץ אגו, זה לא נחשב). גם גואל ייעלם מהעין הציבורית מהר מהצפוי. אם הוא ממש ירצה, הוא יוכל להגיש את פרשת השבוע בערוץ היהדות.
אני גם לא בטוח שפותנה תקבל תוכנית בישול אישית, לכל היותר חיים כהן יזמין אותה לבשל איתו מקלובה ביום שישי. אבל בחומוסיה של אכרם העסקים יהיו כרגיל. הם יקרינו שם בלופ אינסופי שידורים חוזרים של ערוץ 20, ויכריזו על מבצע עסקית חדש של חומוס, צ'יפס ותמונה עם פותנה בעשרים שקל. הנחות לחיילים במדים ואוהדי הפועל.
מאחר ואני חייב לעמוד במכסת מילים נוקשה, אני לא הולך לבזבז הברות מיותרות על סער. אני רק אצא בתחינה נרגשת לכל מערכות העיתונים, צלמי הפפראצי ומלהקי תוכניות האירוח – אם אי פעם תהיה עונת "האח הגדול אולסטארס", בבקשה לא שוב. קחו את ארז, קחו את מנחם בן, רק לא אותו. אין לי כוח לעוד סצנת התייפחות מוגזמת של "אין יותר קוליקו". אני כבר עשיתי delete לכל הנוירונים שלי במוח שהכילו מידע לגביו.
נכון, זה היה הגמר הצפוי בהיסטוריה. את רוב המשדר העברתי בהתחבטות בשאלות הרות גורל כמו מי מהשלישייה האחרונה יהיה הראשון שישנה את הסטטוס בפייסבוק ל"רווק", ומה זה בכלל מקלובה. עדיין היה שווה לחכות שלוש שעות של אברי גלעד מריץ נשים אומללות בסופר בשביל לראות בסוף את המבט המאוכזב של סער ואיילה. זה היה רגע מכונן בעונה, כמעט כמו הפעם שאלין מצאה כינים בשיער של יוסף.
אהבתי מאד גם את הפרק ששודר ביום רביעי עם שידורי הרדיו של המתמודדים. השעה המרגשת של אלין הזכירה לי כמה אני אוהב ריאליטי. אנשים אמיתיים וחוויות אמיתיות תמיד ירגשו אותי יותר מכל סדרה עלילתית. אבל עכשיו זה נגמר, וצריך להניע ולהתמכר לתוכנית הבאה. יש המלצות?