ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר ושר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', נועדו היום יחד עם בכירי משרד התחבורה בניסיון להביא פתרון לפקקי הענק שנוצרו בכביש החוף ובתוך העיר נתניה בעקבות תכנית "נתיב פלוס".

היום, יום א' הראשון אחרי החגים, היה מבחנו הגדול של המיזם ונכון לשעה 11:15 עדיין נרשמים פקקים בכביש החוף ממחלף פולג. פקקים שהחלו בסביבות השעה 5:30 ומורגש בעיקר בין נתניה לתל אביב, שם הוקצה נתיב נפרד לשימוש תחבורה ציבורית ולשימוש כלי רכב פרטיים המסיעים יותר מנוסע אחד.

בעקבות העומסים הכבדים והעובדה שאפליקציית וויז מפנה נהגים לתוך נתניה בניסיון לעקוף את הפקקים, מתחה פיירברג-איכר ביקורת קשה נגד שר התחבורה ואמרה כי "תושבי נתניה הם לא השעיר לעזאזל של שום גורם במדינה הזאת, "לא די בכך שלא קיימת תחבורה נגישה וזמינה בנתניה, הרי שנוספו לאחרונה פתרונות ארציים, חלקיים וזמניים כאשר תושבי נתניה משמשים כמעין 'שפני ניסיון'. האחרון והמקומם שבהם הינו ביטול שני נתיבי תחבורה בכביש החוף, אחד מהם הוא שול, לטובת נתיב פלוס ובכך נוצר כאוס תחבורתי מחריד כאשר תושבי העיר נצורים!!!".

הביקורת של ראש העיר בנוסף לטענות הנהגים הביאה את השר סמוטריץ' לבחון את התכנית מחדש ולזמן את פיירברג-איכר לדיון הבוקר בנושא במטרה לקבל החלטות שיקלו על תושבי העיר ועל הנוסעים בכביש החוף.

"סיימנו ישיבת עבודה מצויינת", צייץ השר סמוטריץ' בתום הפגישה, "קיבלנו כמה החלטות לביצוע בטווח המיידי והבינוני ונמשיך בע"ה בדיונים לגבי הטווח הארוך. מבקש להודות מאוד לראש עיריית נתניה ולצוות המקצועי של העירייה שמשלבים איתנו ידיים באחריות במהלך הזה שנועד לשרת את תושבי נתניה והאזור כולו ולאפשר להם נסיעה ללא פקקים".

הילה חדד, סמנכ"לית פרויקטים במשרד התחבורה, הגיבה גם היא לטענות בחדשות הבוקר עם ניב רסקין והסבירה את הרציונל שמאחורי הפרויקט השאפתני. "לצערי הפקקים לא התחילו בגלל הנתיב השיתופי. הפקקים בארץ זו מכה קשה, זה אתגר שניצב בפנינו ויהיו פה עוד הרבה שנים", אמרה. "הפרויקט הכבדים שדורשים זמן ועבודות יצאו לדרך, כמו פרויקט הנתיבים המהירים, פרויקט הרכבות הקלות, הרכבות הכבדות – הרכבת בכרמיאל ובאחיהוד".

"בסוף הכביש צריך להעביר כמה שיותר אנשים ולא כמה שיותר רכבים. רכבים זו לא המטרה. נתיב פלוס מאפשר לנו בדיוק את זה", טענה חדד. "האוטובוסים היו תקועים בגלל הרצון של עידו לגור בגליל ולעבוד בתל אביב, הוא תופס מקום של הרבה יותר אנשים". עוד היא ציינה כי בעוד שבעולם נתיב שיתופי מוגדר כפלוס ארבעה אנשים, בגרסה הישראלית – רק שניים.

"הארץ הזאת קטנה. גם אם נוסיף עוד נתיב, חודשיים אחרי זה הפקק יחזור לאותו מקום. נתיב פלוס מאפשר לנו בסוף להעביר יותר אנשים על אותו שטח. מי שיבחר לנסוע לבד – ייסע לאט", סיכמה חדד את דבריה.