גבירותיי ורבותיי, קבלו את הגבר החדש: לא פחות מ־18,158 גברים ביצעו בשנה האחרונה טיפולים אסתטיים שונים בישראל, כאשר מדובר במגמת עלייה הולכת ומתמשכת. ההערכות הן כי מספר הגברים שביצעו טיפולים אסתטיים, כולל ניתוחים פלסטיים, עלה בעשרים השנים האחרונות בלא פחות מ־30%. אז כיצד קרה שהצבר הישראלי ה"דוקרני" וה"קשוח" הפך לגבר מטופח ואסתטי שמשקיע מזמנו, מרצו ומיטב משאביו הכלכליים ב"שיפוץ" חלקים שונים בגופו? יצאנו לבדוק.
על פי הערכת האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית, ישנם תחומים שבהם הגברים מהווים 40% מהמנותחים. האיגוד מצביע על עלייה ממוצעת של 8% בשנה בכמות הגברים שמבצעים טיפולים וניתוחים אסתטיים, כשבסך הכל מדובר בעלייה של 29% משנת 2000 ועד היום.
"בשנים האחרונות אני רואה יותר ויותר גברים שמגיעים לטיפולים אסתטיים", מספר ד"ר אברי רווה, מנתח פלסטי מתל אביב. לדבריו, "לאחרונה עלו משמעותית מתיחות הפנים בקרב גברים, כשרוב המגיעים הם כאלה שכבר עשו הזרקות בוטוקס וחומצה היאלורונית ורוצים 'להתקדם לשלב הבא'".
ד"ר מאיר כהן, יו"ר האיגוד לכירורגיה פלסטית ואסתטית, מאשר את הדברים. "התופעה חוצה את כל קבוצות האוכלוסייה", הוא אומר, "מחילונים ועד חרדים ומאשכנזים ועד מזרחים, כולם הולכים להתנתח. אם פעם הדבר היה בולט בעיקר אצל בעלי הכנסה גבוהה או אצל אנשים מתחום אומנויות הבמה - היום זו כבר נחלת הכלל".
את המקום הראשון, בפער מכריע, תופסות בקרב גברים הזרקות הבוטוקס. מדובר בהזרקת רעלן הגורם לרפיון שרירים בפנים ומפחית את קמטי ההבעה באזור המצח, בין הגבות וסביב העיניים. על פי הערכת האיגוד לכירורגיה פלסטית, לא פחות מ־12 אלף גברים ביצעו הזרקות בוטוקס בשנת 2018. במקום השני נמצאים טיפולים באמצעות חומצה היאלורונית (כ־2,100 גברים ב־2018), שהיא חומר למילוי נפחים ושקעים בפנים ונחשבת כ"טיפול משלים" לבוטוקס. מטרת שני הטיפולים הינה להעניק לפנים מראה צעיר ורענן יותר.
12 אלף גברים מזריקים בוטוקס בשנה // צילום: GettyImages
"לגברים יש בדרך כלל שרירים חזקים יותר, כך שהקמטים מגיעים אליהם יותר מהר ובאופן משמעותי", מסביר ד"ר רווה, "רוב הגברים מגיעים לגיל 30 כשיש להם כבר קמטים חרוצים בפנים".
במקום השלישי נמצאים ניתוחי האף, אולי משהו מתבקש לאור "תסביך האף היהודי" הידוע. ההערכה היא שכ־1,300 גברים ביצעו ניתוחי אף בשנה החולפת, כאשר הניתוחים הללו פופולריים בעיקר בקרב רווקים וצעירים בני 25-18, למרות שאוכלוסיית הגברים המבצעים ניתוחים קוסמטיים משתייכת ברובה לטווח הגילאים 44-35. את המקומות הרביעי והחמישי, בהפרש צמוד יחסית, תופסים ניתוחי שאיבת שומן (800 גברים) והרמת עפעפיים (790 גברים), מיד לאחריהם נמצא הניתוח להקטנת החזה (718 מנותחים) ובתחתית הרשימה נמצאות מתיחות פנים והבטן (320 ו־130 גברים, בהתאמה).
עוד בנושא:
עברה 20 ניתוחים בעשור: "רוצה שלמות"
לאחר 72 ניתוחים: הפך עצמו ל"בובת קן אנושית"
מוגזם: 100 אלף יורו על ניתוחים פלסטיים
"ממנכ"ל חברה ועד נהג משאית"
אז מיהם הגברים שבוחרים לבצע ניתוחים אסתטיים ומה מביא אותם לעשות זאת? ניסינו לבנות פרופיל של הגבר הממוצע שהולך להתנתח, אולם השאיפה למצוא מכנה משותף עלתה בתוהו.
"אני באופן אישי הומו, אבל אני לא חושב שזה קשור", מספר דודי טל, בן 40 מרמת גן שנוח אצל ד"ר טלי פרידמן. "פונים אליי המון גברים בפייסבוק להתייעץ על ניתוחים פלסטיים, רבים מהם סטרייטים. אני מאמין שכיום זה פחות או יותר חצי חצי.
"העולם השתנה לגמרי. יש לי סדר יום מטורף שמסתיים ב־11 בלילה. בני 40 של היום זה לא מה שהיה פעם והטיפולים האסתטיים או ההתעסקות בנראות החיצונית מתאימים לזה".
דודי, עיתונאי במקצועו, החל את ה"רומן" שלו עם הרפואה האסתטית בגיל 33 לאחר שהשיל כ־30 ק"ג ממשקלו. בעקבות עודפי העור שהצטברו ביצע דודי מתיחת בטן והקטנת שד גברי ("גניקומסטיה") ומאז הספיק לבצע גם הרמת ישבן, שאיבת שומן בבטן התחתונה והרמת לחיים, זאת מבלי לדבר על הזרקות בוטוקס וחומצה היאלורונית, שהפכו אצלו כבר לדבר שבשגרה.
דודי טל. "בני 40 של היום זה לא מה שהיה פעם" // צילום: מאור בנדר
גם חי פרץ בן ה־31, טבח מגן יבנה, החל עם הניתוחים הפלסטיים בעקבות הרזיה מאסיבית במשקל. "ירדתי קרוב ל־120 קילו", הוא מספר, "ולאחר ההרזיה הלכתי לד"ר אברהם לוי לבצע מתיחת בטן היקפית ופיסול ישבן". אולם בעוד שמתיחות הבטן והישבן היו תוצאה ישירה של ההרזיה ועודפי העור, הטיפולים שהגיעו לאחר מכן היו כבר שדרוג אסתטי גרידא. "עשיתי שתלים בחזה, אני עושה בוטוקס ובקרוב אוסיף גם חומצה היאלורונית", משתף פרץ, "רציתי שהחזה יראה יותר שרירי וגברי וניסיתי לפתח אותו באמצעות כושר, אבל לא הלך אז החלטתי לעשות שתלים".
אלא שהרעב לא נעצר שם. "בהמשך אני רוצה לעשות גם קוביות בבטן, כשהמנתח למעשה מפסל עבורי קוביות מסיליקון ומשתיל אותן", אומר פרץ, "גם את זה ניסיתי לפתח ב'דרך טבעית', אבל כשזה לא הצליח, למה שלא אלך למנתח? מבחינתי הוא אמן, מגשים חלומות".
חי משתף בכך שאחד החלומות הגדולים שלו הוא לעשות ניתוח לשינוי צבע העיניים. "כבר היום אני מסתובב עם עדשות צבע והחלום שלי הוא ניתוח שישנה אותן לצבע אפור־ירקרק לתמיד".
גם המנתחים הפלסטיים מעידים כי אין "טיפוס אחד של גבר" שהולך לבצע את הניתוחים האסתטיים. "הגיע אליי נהג משאית מדימונה רגע לפני חתונתו השנייה ועשה הזרקות בוטוקס וחומצה היאלורונית", מספר ד"ר רווה. "גם הפער בין הומואים לסטרייטים בתחום הולך ומטשטש. צריך לצאת מההגדרות הצרות, אין פרופיל קבוע לגבר המתנתח".
"הגברים באים להתנתח החל מגיל 20 ועד לשנות ה־80 לחייהם", מוסיף ד"ר כהן. "מגיעים אליי בני 80 פלוס שמרגישים מלאי מרץ וחיוניות ורוצים להתאים את הנראות החיצונית שלהם לכך".
לדברי ד"ר רווה, "מדובר לרוב באנשים שמנהלים אורח חיים בריא ומתאמנים בחדר כושר, אבל באזור מסוים לא מצליחים להוריד את השומן וכאן אנחנו נכנסים לתמונה. אנחנו לא מתעסקים במקרי קיצון. אדם שמן מאוד לא יגיע אלינו, אנחנו לא הכתובת".
"כולם מתנתחים. ממנכ"ל חברה ועד נהג משאית" // צילום אילוסטרציה: GettyImages
גם מבחינת סטטוס זוגי, ד"ר רווה לא מבחין בהבדל. "כפי שיש מוטיבציה לרווקים או לגרושים לשפר את המראה החיצוני, כך לעיתים גם נשים מתמרצות את בני זוגן להתנתח. לפעמים אפילו האישה היא זו שמשכנעת את הגבר לעשות מתיחת פנים לפניה כדי שתוכל לראות את התוצאות ולהחליט אם להתנתח גם". ד"ר כהן מוסיף כי יש לא מעט גברים שעברו גירושים ולקראת החזרה ל"שוק הפנויים־פנויות" הם מגיעים להתנתח כדי להיראות במיטבם.
ובכל זאת, אם נרצה להצביע על מאפיינים מסוימים ל"גבר המתנתח הטיפוסי", מהנתונים עולה שהטיפולים נפוצים בעיקר בקרב בני 44-35, רובם בעלי השכלה על־תיכונית והכנסה ממוצעת ומעלה. מבחינת אזור גיאוגרפי, רוב הגברים שהולכים להתנתח מגיעים מירושלים וסביבותיה או מת"א ומגוש דן. ד"ר כהן מדגיש כי מניסיונו יש הבדל בין המרכז לפריפריה, שם "פחות מקובל לבצע טיפולים כירורגיים פלסטיים".
זו לא מתיחה: צעירים מוטרדים יותר ממבוגרים מעודפי העור
אחד הנתונים המפתיעים שעולים מסקר שבדק את עמדות ציבור ביחס לניתוחים פלסטיים היא שמתיחת בטן וזרועות, הרלוונטיים בעיקר לאנשים שירדו במשקל ולנשים לאחר לידה, מעסיקים גברים יותר מאשר נשים. מבין אלו שהעידו כי הם מעוניינים בהסרת עודפי עור, שעור הגברים היה 10% לעומת 8.4% בלבד של נשים. עוד עולה מהסקר כי למרות גילם הצעיר יחסית - הניתוחים הפלסטיים מעסיקים בעיקר צעירים בני 25-18 (11.5%), יותר מאשר אוכלוסיית הגיל 39-26 (5.5% בלבד).
מפילוח גיאוגרפי עולה ששיעור הגברים הגבוה ביותר שביצע הסרת עודפי עור היה באזור השפלה (17%), לאחר מכן בירושלים (14.3%) ובמקום השלישי חיפה (7.4%). דווקא בקרב תושבי ת"א והשרון נמצא אחוז נמוך יחסית (7.2% ו־3.3% בהתאמה), וגם אצל תושבי השומרון המספרים נעים סביב 3%.
ד"ר רווה מצביע גם על רגישות מיוחדת בחברה הישראלית לנושא ה"שדיים הגבריים". לדבריו, "תופעה מוכרת היא נערים לפני הגיוס שבאים לבצע הקטנת חזה. אם עד הגיוס הם יכלו להימנע מהיחשפות ללא חולצה, בצבא המקלחות המשותפות כבר לא מותירות להם הרבה ברירה. השלב הבא שבו ילכו לעשות את הניתוח יהיה לקראת גיל 40, כאשר החזה הולך ומתרופף עם השנים".
ד"ר אברי רווה. "צעירים לפני צבא מגיעים לבצע הקטנת חזה - בגלל המבוכה במקלחות המשותפות" // צילום: האיגוד לכירורגיה פלסטית
כששאלנו את דודי טל האם הוא לא חושש כי מדובר בתופעה ממכרת, הוא מודה כי "צריך להבין שקשה להפסיק, כי אתה רואה את התוצאה מייד, במיוחד כשמדובר בחומצה היאלורונית. אתה מתרגל למראה ולא רוצה לחזור לאיך שנראית קודם. בנוסף, הרבה יותר קל לעשות ניתוח קוביות בבטן מאשר ללכת לחדר כושר".
חי, לעומתו, מתעקש כי למרות שביצע לא מעט טיפולים - והיד עוד נטויה - הוא יודע היכן להציב את הגבול. "הציעו לי למשל לעשות שתלים ברגליים, לניפוח שרירי התאומים, אבל זה משהו שאני יודע שלא אעשה", הוא מבהיר, אולם באותה נשימה מודה כי הוא לוקח הלוואות בכל פעם כדי לממן את הניתוחים היקרים. "בסופו של דבר אם אתה מסתכל במראה ולא שלם עם עצמך, אתה חייב לעשות את זה", אומר חי, "בשביל החיוך בבוקר וההרגשה הטובה".
הבהלה לבוטוקס: מודעות אסתטית או התמכרות?
אבל האם אותם מטופלים לא פיתחו תלות בניתוחים בשביל ה"חיוך וההרגשה טובה"? האם לא מדובר בהליך רפואי הנובע מצורך נפשי שלעולם לא יבוא על סיפוקו?
ניר בן יוחנה, פסיכולוג רפואי המתמחה בטיפול בהתמכרויות, מצביע על שתי תופעות שיש להיות עירניים לגביהן. "ישנה תופעה הנקראת דיסמורפיה, הפרעה שגורמת לעיסוק יתר בגוף או בחלקים ממנו" הוא אומר, "אנשים הסובלים ממנה יראו בעצמם פגמים ועיוותים פיזיים, גם כשהדבר לא נראה כלפי חוץ. הם יסתכלו שוב ושוב במראה וינסו לקבל אישור חיצוני למראה שלהם ואף ישוו עצמם באופן בלתי פוסק לאחרים. ספציפית לגבי גברים, קיימת תופעה נוספת בשם 'מאסל דיסמורפיה' (דיסמורפיה שרירית), שבה גברים חווים את הגוף שלהם כקטן וכלא מספיק שרירי. אותם גברים מתאפיינים בחרדה גבוהה, תחושת ערך עצמי נמוך ופרפקציוניזם".
בן יוחנה מזהיר כי דווקא במקרים אלו, ההתערבות הרפואית עלולה להחמיר את המצב. "הסיבה שאדם 'דיסמורפי' מתמקד באיבר מסוים היא כי הוא 'מגן' עליו מדברים שהוא לא רוצה לראות בעצמו, כמו ערך עצמי נמוך, נטייה מינית מודחקת או אפילו פגיעה מינית בילדות. ברגע שאותו פגם אסתטי ייפתר, עלולים התכנים המודחקים להציף את המטופל ולגרום לו לסטרס או אפילו לאלימות".
בדרך להתמכרות? "דיסמורפיה עלולה לגרום לראיית פגמים פיזיים גם כשאינם קיימים" // צילום אילוסטרציה: GettyImages
בן יוחנה מבחין בין הדיסמורפיה לתופעת ה"התמכרות" ואומר כי "בעוד שדיסמורפיה מטרתה 'להקל' על המטופל מבחינת ההתמודדות עם הקושי הרגשי, שהוא לרוב מודחק, התמכרות מתאפיינת במרדף אחר הנאה. ה"מתמכרים" מצאו משהו שמפעיל את מערכת התגמול במוח וגורם לייצור סרוטונין ודופמין, מוליכים עצביים האחראים על תחושות אושר ושמחה. בהקשר לטיפולים האסתטיים, אדם ש'התמכר' אליהם ירצה שוב ושוב להתנתח, על מנת לחוות ולשחזר את העונג בעקבות תוצאות הניתוח הנשקפות אליו מהמראה".
ד"ר מאיר כהן מדגיש בנקודה זו כי על כל מנתח לדעת מתי לעצור ומתי עליו להפעיל שיקול דעת אסתטי, או כפי שהוא מכנה זאת, "אינטליגנציה אסתטית". עם זאת חשוב לציין שכיום אין חוקים או קוד אתי ברור בנושאים אלו, כך שבסופו של דבר המנותחים תלויים בשיקול דעתו של המנתח בלבד.
לא לחילונים בלבד
אם חשבתם שניתוחים אסתטיים נפוצים בעיקר אצל גברים חילונים והם תוצאה של תרבות החומריות והעיסוק האינטנסיבי במראה, אנחנו כאן כדי לשבור מיתוס נוסף.
על פי נתוני האיגוד לכירורגיה פלסטית, קיים פער משמעותי בין אחוז הדתיים והחרדים המעוניינים בהסרת עודפי עור (17.8%) לעומת חילונים (7.8%). אם נצלול עוד למגזר החרדי, ניתקל בתמריץ נוסף לניתוחים אסתטיים - ביצוע "תיקונים" לקראת שידוך צפוי. ה"תיקון" נעשה משני טעמים. ראשית, כדי להעניק סיכוי טוב יותר להצלחת השידוך ושנית כדי שאותו פגם חיצוני לא יהווה בהמשך "עילה מוצדקת לגירושין".
"מום בגוף, אפילו צלקת מכוערת או שומה, יכול להוות עילה לגירושין", מבהיר ד"ר כהן, "במגזר הדתי עושים גם גילוי נאות לפני הנישואים לגבי פגמים בגוף ולכן מחפשים דרכים כדי לתקן אותם. ככל שמדובר במגזר יותר אורתודוקסי, וספציפית במגזר החרדי־אשכנזי, התופעה נפוצה יותר".
ד"ר מאיר כהן. "גם שומה או צלקת עלולות להיות עילה לגירושין" // צילום: האיגוד לכירורגיה פלסטית
מנותח וטוב לו: ניתוחים אסתטיים גורמים לגברים אושר יותר מלנשים
נתון מעניין נוסף עולה מסקר שנערך בשנת 2017 וחושף כי 44.9% מהגברים חשו אושר לאחר הניתוח הפלסטי - כשני אחוז יותר מנשים, שרק 42.1% מהן העידו על תחושה דומה.
ד"ר רווה טוען כי הסיבה לכך יכולה להיות שגברים פחות "בונים על תוצאות מושלמות". לדבריו, "נשים עושות את הניתוח בגלל עניין רגשי ומפתחות ציפיות שהוא ישפר את חייהן. זו טעות מיסודה לדעתי ולכן חשוב שהמטפלים יעשו 'סינון' של מטופלים ויבינו את המניע לההתנתחות. לי למשל היו מקרים שבהם שלחתי מטופלים הביתה".
הגברים שעמם שוחחנו מעידים כי הניתוח אכן הסב להם אושר וסיפוק. "מאז השינויים יש לי יותר ביטחון להתחיל קשר רומנטי ואני מרגיש יותר משוחרר", מספר פרץ. דודי מסכים שתוצאות הניתוח גרמו לו סיפוק והנאה, אך גם מסייג. "לפני כמה זמן הציעו לי לעשות השתלת סיליקון בחזה" הוא מספר, "התלבטתי עם עצמי, ופתאום הגיע לקליניקה מישהו שעבר את הניתוח ואמר לי שהוא מאוד מרוצה. התחלתי לחשוב ברצינות על הפרוצדורה ואז ראיתי בחדר ההמתנה את בן הזוג שלו מדפדף באפליקציית היכרויות. אז נפל לי האסימון שעוד ניתוח לא יעשה אותי יותר מאושר ושלם עם עצמי".
נלכדו ברשת: דור האינסטוש והניתוחים האסתטיים
אם יש הנחה אחת שעליה מסכימים כל המרואיינים, מנתחים ומנותחים כאחד, הוא שלחשיפה המוגברת ברשתות החברתיות יש השפעה מכרעת על העלייה בניתוחים האסתטיים אצל המין הזכרי.
"אין ספק שהרשתות הרסו כל חלקה טובה", אומר דודי. "היום אם אתה לא מופיע עם בגד ים באינסטגרם זה לא גורף לייקים. איך שלא נהפוך את זה, אתה כל הזמן בתחרות".
ד"ר רווה מסכים ואומר כי "כולם חושפים יותר את הגוף ברשתות החברתיות ואני רואה כיצד זה גורם לעלייה בביקוש להקטנת חזה גברי. זה התחיל במה שהיה קרוי 'מטרו־סקסואליות' והפך להיות חסר שם, כי מבינים שאין צורך בהגדרות".
"לרשתות החברתיות תפקיד עצום בעיצוב ה'אני החברתי' שלנו ובתפיסת האדם את עצמו מול סביבתו", מוסיף ד"ר ניסים כ"ץ, מומחה למדיה ושינוי חברתי מהמכללה האקדמית כנרת. לדבריו, "אנחנו חיים בעידן עם הכי הרבה נראות ואם אני לא ברשתות החברתיות 'אני לא קיים'. ניתוחים פלסטיים נכנסים לתמונה כי הם עונים על צורך אסתטי של האדם לאשרר את עצמו מול החברה. יש לחץ חברתי עצום ברשתות, שגורם לנו כל כל הזמן לדאוג שה'אני הווירטואלי' יאשש את ה'אני החברתי'. כשזה לא קורה זה משפיע על הדימוי העצמי שלנו וגם על ההחלטות בחיים".
אז בין אם עליית קרנם של הניתוחים האסתטיים אצל גברים נובעת מהחשיפה המוגברת באינסטגרם ובפייסבוק, מתחושת התחרות המתמדת ברשתות או מהטשטשות גבולות המגדר - נראה שאין טוב וממצה מהמשפט שאומר פרץ כדי לסכם את המגמה ההולכת ומתעצמת. "אין אנשים לא יפים", הוא מחייך, "יש אנשים שאין להם מספיק כסף לכך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
