א. מקור הדין
הגמרא במסכת בבא בתרא (נז ע"ב) אומרת כי לכל אחד מבני החצר המשותפת קיימת זכות למנוע מבני החצר האחרים לעשות שימושים שונים בחצר המשותפת(להלן יובהר לאלו שימושים מתייחסת הגמרא) , וזאת משום שעשיית שימושים מסוימים בשטח החצר גורמת להקטנת השטח הפנוי בחצר ויש בהם כדי ליצור הפרעה או הגבלה.
נחלקו הראשונים ביחס לאלו שימושים בחצר קיימת לשותפים זכות למנוע את התקיימותם, שהרי ברור כי לכל שותף קיימת זכות ליהנות מהחצר ולקיים בה אי אלו שימושים.
הרשב"ם (ד"ה בכל) סובר כי זכות המניעה מתייחסת רק לשימושים קבועים בחצר אבל ביחס לשימושים אחרים הרי שאין אחד מהשותפים יכול למנוע את התקיימותם וזאת בתנאי שאין השימוש מזיק ויוצר מטרד רעש, עשן וכדו' האסורים בנסיבות מסוימות ובהתאם למותר והאסור בנזקי ומטרדי שכנים.
היד רמ"ה (סי' רנח) סובר כי זכות המניעה מתייחסת לשימושים שניתן לקנות באמצעותם חזקת השתמשות בחצר וכגון השימושים המפורטים במשנה (ב"ב נז ע"א) העמדת תנור, גידול תרנגולים וכדו' שהרי אם השותפים בחצר לא יביעו מחאה והתנגדות לקיום השימושים הנ"ל אזי המשתמש קונה חזקת השתמשות בחצר לעניינים הנ"ל ודומיהם, וממילא ביחס לשימושים אלו מוקנית לשותפי החצר זכות מניעה.
הרמב"ם (הלכ' שכנים פ"ה ה"ג) סובר כי זכות המניעה מתייחסת לשימושים שאין מנהג אנשי המקום לעשות אותם בחצרות, וממילא זכות המניעה וזכות השימוש משתנים בהתאם למנהג המקום.
להלכה פסק השו"ע (חו"מ סי' קסא סעי' ה) "אחד מהשותפין בחצר שביקש להעמיד בה בהמה או רחיים או לגדל בה תרנגולים חברו מעכב עליו וכן שאר דברים שאין דרך בני המקום לעשותם בחצרותיהם בכולם השותפין מעכבין זה על זה..."
העולה מהדברים:
א. בשכונה שנהוג להניח עגלות ילדים או אופניים בלובי הכניסה לבניין הרי שאין למנוע מבעל דירה בבית המשותף לקיים שימוש זה.
ב. יש להקפיד כי האופניים או עגלת הילדים לא יפריעו לשימוש הסביר והרגיל בלובי הבניין, ולכן אין לחסום או להפריע למעבר בעלי הדירות ולרבות מעבר נוח עם סל קניות וכדו.
ג. בניין אשר יש בו חדר עגלות או חלל מיוחד בו מניחים אופניים וכדו, הרי שלכל בעל דירה בבניין קיימת זכות למנוע חניית אופניים או עגלות ילדים בלובי הבניין.
הדברים נכתבו לעיון ולימוד ואין בהם כל הוראת הלכה למעשה התלויה בנסיבות הפרטניות של כל מקרה לגופו ובכל שאלה יש לפנות למורה הוראה הבקיא בדיני ממונות.
לתגובות stern1416@gmail.com