נתוני הצמיחה במשק: האטה - לא מיתון
ההסבר לצמיחה הנמוכה ברבעון השני של 2019 ידוע: השינוי במיסוי הירוק על כלי רכב - שגרם לישראלים להקדים רכישות לרבעון הראשון. אבל הנתון הזה עדיין לא מסמן שיש מיתון במשק, שכן אין כאן פיטורים המוניים או פשיטות רגל. מדובר בהאטה, והשאלה שנותרה פתוחה היא מהו היקפה. פרשנות
כפי שרצוי לא להפריז באופטימיות, כך כדאי להגביל גם את הפסימיות: נתון הצמיחה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לרבעון השני של 2019, לפיו המשק התרחב ב-1% בלבד תוך ירידה בצריכה הפרטית ובהשקעות, הוא נתון רע - אך לא מפתיע.
האטה חריפה בצמיחה של המשק ברבעון השני של 2019
המדד ועוד ארבע סיבות לדאגה: הנתונים הלא מחמיאים של המשק
האוצר: ירידה חדה בצמיחה ברבעון השני של 2019
הצמיחה הנמוכה נובעת מהשינוי במיסוי הירוק על כלי רכב, שגרם לצרכן הישראלי להקדים רכישות לרבעון הראשון של השנה כדי לנצל הטבות מס; וכתוצאה מכך - אותן רכישות לא התבצעו ברבעון השני של השנה. ברבעון הראשון של השנה, לעומת זאת, נרשמה עלייה בשיעור שנתי של 4.7% וברבעון הרביעי של 2018 נרשמה עלייה של 4.2%.
בניגוד למה שנהוג לחשוב, רכישת כלי רכב משפיעה גם על הצריכה הפרטית, אך גם על ההשקעות בענפי המשק, שכן רכישת כלי רכב לליסינג אינה נרשמת כצריכה אלא כהשקעה. יתרה מזו, הירידה הזו משתקפת לא רק ביבוא (כלי רכב הם מוצר מיובא) אלא גם בתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) העסקי. שכן לא רק אנשים פרטיים רוכשים כלי רכב - אלא גם, ואפילו בעיקר, חברות במשק.
לכן, ההשפעה של האירוע הזה היא רוחבית ונוגעת בכמעט כל פרמטר. לתופעה דומה היינו עדים ברבעון הראשון של 2017, אז נרשמה צמיחה של קצת פחות מ-1%.
כדאי להיזהר מהשימוש במונח מיתון
למרות ההאטה, המשק הישראלי אינו נמצא במיתון. דווקא בימים אלה כדאי להיזהר מהשימוש במונח. לפי ההגדרה המקובלת, מיתון הוא שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית (ירידה בתוצר). זה לא המקרה של המשק הישראלי, וזה לא המקרה גם בתחזיות או האומדנים של אף אחד מהגורמים או הגופים הכלכלים הרלוונטים - לא הישראלים וגם לא הבינלאומיים כמו קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD).
כפי שאותם גופים ואותם כלכלנים מתריעים כבר שנה שלמה, ההאטה היא בהתרחבות המשק. למעשה, אנו הרחק משיאו של מחזור העסקים הנוכחי, ואין חובה כלל וכלל להיכנס לטריטוריה של מיתון או צמיחה שלילית.
סימנים לכך שהמשק לא נמצא במיתון: אין כאן פיטורים המוניים או פשיטות רגל המוניות, ורוב האינדיקטורים המאקרו-כלכליים נמצאים במצב טוב. אם מסתכלים על הנתונים של שני הרבעונים הראשונים ביחד - מה שמכונה מחצית - המצב עוד סביר, אפילו מאוד. בסך הכל, למרות האטה, במצטבר הייתה "העברה" של צמיחה מהרבעון השני לרבעון הראשון.
מבנק ישראל נמסר: "חטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכה שנתון הצמיחה הרשמי לרבעון השני יושפע כלפי מטה, כך שהסטת מכירות כלי רכב בין הרבעונים הגדילה את הצמיחה המדווחת ברבעון הראשון בכ-2.5 נקודות אחוז, ותקטין את הנתון לרבעון השני באותו שיעור. בתמונה הכוללת, האינדיקטורים שאנו עוקבים אחריהם מראים ששיעור הצמיחה של המשק הוא בקרבת 3%. נבצע, כמובן, הערכה מדויקת יותר אחרי פרסום הלמ"ס".
נזכיר כי בסקירה שפרסמה הכלכלנית הראשית של האוצר, נכתבו הערכות ואומדנים דומים. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא מה היקף ההאטה - האם מדובר בנחיתה רכה או שמא מדובר בנחיתה קשה יותר, בסגנון בריטניה, שם הכלכלה המקומית התכווצה לראשונה מאז 2012 ומראה סימנים בדרך למיתון. את זה נדע רק בעוד כמה חודשים עם נתוני הצמיחה לרבעון השלישי של השנה.
לפנייה לכתב/ת 
