צה"ל ערך הלילה (שני) מיפוי בתי הפלסטינים בכפר בית כחיל שבחטיבה המרחבית "יהודה"  החשודים בביצוע פיגוע  רציחתו של דביר שורק ז"ל, תלמיד ישיבה מהתנחלות עפרה שעמד לפני גיוס.
לפי דובר צה"ל, המיפוי בוצע "לצורך בחינת האפשרות להריסת בתים". כאן המקום לציין כי משפטם של החשודים ברצח: נסיר עסאפרה, בן 24 (שעל פי הודעת שב"כ הנו פעיל חמאס), וקאסם עסאפרה בן ה-30.

כאן המקום לציין כי משפטם של השניים טרם החל ועל פי חוק חפותם עומדת להם עד שבית המשפט יחליט אחרת. זאת ועוד – לא ניתן יהיה לבצע הריסת הבתים עד למיצוי הליכים משפטיים ובמקרה של ערעור עד שיסתיימו ההליכים המשפטיים בהינתן פסק דין חלוט של בית המשפט העליון.
עוד ציין דובר צה"ל בהודעתו כי מדובר במיפוי בתיהם של שני המחבלים החשודים בביצוע פיגוע הדקירה".  כלומר, עוד בטרם הוכחה אשמתם, הרשיעם צה"ל וקבע כי הם מחבלים.

תעוד המיפוי בבתי החשודים

שלא יהיה מובן אחרת – מגפון איננו טוען כי השנים לא ביצעו את הרצח, וכי אין ראיות בידי כוחות הביטחון,  אלא תמה מדוע בטרם הוכחה אשמתם, השניים הנם מייד "מחבלים" ומדוע לפתע, ובניגוד למקרים אחרים צה"ל לא מבזבז זמן, נכנס לבתיהם ומבצע מייד מדידות לקראת ההריסה (שעד כה לא הוכחה כיעילה למניעת מקרי טרור בידי יחידים או קבוצות) ומפרסם מיידית באמצעות כלי התקשורת לציבור כי בתיהם של המחבלים כבר מופה לקראת הריסה.
האם זו הודעה לצרכי הרגעת השטח שהובער בידי ציבור "אלמונים" שחיפשו מייד נקמה, חסמו כבישים, צמתים וריססו תגי מחיר בכפרים פלסטינים? על כך צה"ל התבקש לענות.

מעצר החשודים בידי הימ"מ

משמר הגבול חשף אתמול את תיעוד רגעי מעצרם של שני החשודים במעורבות ברצח שאירע ביום חמישי האחרון בסמוך למגל עוז שבגוש עציון. בתיעוד, שצולם במצלמות הקסדה של לוחמי הימ"מ בבתיהם של החשודים, נראים הלוחמים פורצים למבנה בכפר בית כחיל ועורכים חיפוש בבתיהם עד למעצרם.  בנוסף למעצרם נעצרו גם שני חשודים נוספים: עכרמה עסאפרה, ואשתו אינאס, וכן הוחרם רכב. בשלב זה התפתחה במקום הפרת סדר אלימה בהשתתפות כמאה פלסטינים שיידו אבנים לעבר לוחמי צה"ל וכוחות הביטחון שהגיבו באמצעים לפיזור הפגנות.

ולענייננו – ככל הידוע למגפון זו הפעם הראשונה שצה"ל מחליט למפות בתי חשודים פלסטינים בטרם אלו הורשעו בדין. מביצוע המיפוי שבוצע הלילה עולה איפה, ריח רע של יחסי ציבור.

מגפון פנה לדובר צה"ל וביקש לקבל את תשובות לארבע שאלות :

1. על בסיס איזה חוק חדר צה"ל לבתי פלסטינים והחל בהכנות לביצוע עונש הריסה מבלי שאלו הועמדו והורשעו בדין וגם מיצו הליכים משפטיים עד לקבלת פסק דין חלוט?

2. האם המהלך נועד לרצות ולהרגיע מתנחלים הדורשים נקם ושילם מבלי שפלסטינים הורשעו?

3. על בסיס איזה חוק קובע צה"ל כי מדובר בשני מחבלים, וכך מדברר (ראה הודעת דובר), לפני שהשניים הורשעו בדין שקבע כי הם מחבלים ומרצחים?

4. האם צה"ל הודיע למשפחות הפלסטינים כי יש להן זכות להתנגד גם למיפוי כזה לפני הרשעת בני משפחותיהם בדין?

תגובת צה"ל לשאלות:

מצה"ל נמסר כי "הריסת בתי מחבלים הינה אמצעי בטחוני הרתעתי, שנועד למנוע ביצוע פיגועי טרור נוספים, ואין מדובר בכלי ענישה",
בנוגע לסמכות להרס הבתים נמסר כי "הסמכות להריסת בתי מחבלים מוסדרת בתקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום)".
בנוגע לקבלת ההחלטה והמיפוי שנערך הלילה טוען צה"ל כי "טרם קבלת החלטה בדבר הריסה, נבחנים כלל ההיבטים הנוגעים לעניין, ובכלל זאת נסיבות הפיגוע, פרטי המבנה המיועד להריסה וזיקת המחבל אליו, זהות דיירי הבית ועוד. יתרה מכך, ניתנת לבני משפחת המחבל זכות טיעון, כל זאת,  על מנת להבטיח כי השימוש בסמכות ייעשה באופן מידתי ובהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקת בג"ץ".

לגבי חפותם כל עוד לא נמצאו מורשעים בדין אומרים בצה"ל כי "כפי שנפסק לא אחת על ידי בג"ץ, לשם הפעלת הסמכות אין צורך בהרשעת המפגעים ודי בקיומן של ראיות מנהליות למעורבותם בביצוע הפיגוע".

כיצד מתנהלת חקירה והעמדה לדין או זיכוי חיילים שהרגו פלסטינים

מול הזריזות למיפוי בתי החשודים לקראת הריסתם, מגפון ביקש לבדוק כיצד התנהל צה"ל בכל מקרי ההרג של אזרחים פלסטינים בידי חיילים בגדה, מאז אפריל 2011 ועד כה.
מארגון זכויות האדם בצלם  נמסר  למגפון  מידע של נתונים שהצטברו עד סוף דצמבר 2015.  כלומר נתוני מעקב שקיים הארגון אחרי טיפול מצ"ח והפרקליטות הצבאית בחקירת מקרי הרג של אזרחים פלסטינים בגדה המערבית.
ככל הידוע ל-בצלם, לא נפתחו חקירות במקרי הרג של פלסטינים שהתרחשו לאחר ספטמבר 2015 במסגרת אירוע דקירה, נסיון דקירה או חשד לדקירה, פרט למקרה אחד – חקירת הריגתו של עבד אל-פתאח יוסרי א-שריף ע"י אלאור אזריה שהורשע בדין

ולכן, במהלך שנת 2016 הפסיק בצלם להפנות תלונות למערכת אכיפת החוק הצבאית בנוגע לפגיעות של אנשי כוחות הביטחון בפלסטינים ולעקוב אחריהן. לדברי הארגון, "בשל חוסר התוחלת בקידום צדק והגנה על זכויות האדם באמצעות מערכת שתפקודה נמדד ביכולתה להוסיף ולטייח". לפיכך, נמסר מהארגון, "לא נוכל לפרסם מעקב מלא אחר מקרים שאירעו מתחילת 2016, כיוון שלא מדובר במידע ממצה, הוא לא מסוכם במתונים שנמסרו למערכת".

נתונים חמורים ומדאיגים

מנתוני ארגון בצלם לזכויות אדם עולה כי ב -121 מקרי אירועים ובהם נהרגו 106 פלסטינים, לא תיפתח חקירה הנוגעת ל- 36 הרוגים. ב-16 מקרי הרג נפתחה חקירה. בשלושה תיקי חקירה הועבר התיק לעיון הפרקליט הצבאי הראשי. בתיק אחד שנסגר והפלסטינים ערערו – הערער נדחה. 16 תיקי חקירת מוות נסגרו. כתב אישום אחד בוטל. בתיק אחד הושגה הרשעה. ובתיק אחד התקבל זיכוי מפקד והרשעת החייל שהרג. ב-10 תיקים טרם הוחלט אם תיפתח חקירה. לגבי 5 תיקים נוספים, אין לארגון מידע. זה המקום לציין כי מדובר במעקב אחרי הטיפול בתיקים בהם נהרגו פלסטינים ולא במעקב אחרי תיקי תלונות במשטרה בצה"ל של פגיעה פיזית הפלסטינים וברכושם.