אביגייל וורדל, 23, בסך הכל חששה שבנה אוליבר עשוי להתייבש לאחר שחלה בדלקת גרון. למחרת, הכניסו הרופאים את הילד בן ה-11 חודשים לתרדמת יזומה , לאחר שגילו שהוא סובל מאלח דם – מצב בו המערכת החיסונית של הגוף מגיבה בעוצמה והדם נקרש עד חסימת כלי דם שלמים כתוצאה מזיהום חמור.
וורדל מספרת כי כשהבחינה לראשונה שאוליבר לא חש בטוב היא לקחה אותו לבדיקה ונשלחה הביתה עם תרופות והנחייה להקפיד על נוזלים. אך כאשר מצבו התדרדר למחרת היא לא ויתרה ולקחה אותו לבדיקה חוזרת.
"באותו לילה הוא חלה יותר ונראה חסר חיים", היא מספרת. "כשהרמתי אותו, זה היה נראה כאילו עצמותיו כואבות. הוא היה חיוור ורפוי, הוא לגמרי הפסיק לבכות ופשוט ייבב, כאילו לא היה לו כוח לבכות".
האם המודאגת ניסתה להאכיל את אוליבר, אך משסירב לאכול, היא החליטה לקחת אותו לבדיקה חוזרת בבית החולים. כשהגיעה למיון, אחת האחיות לקחה אותו במהירות לטיפול נמרץ."הכל היה מטושטש", היא סיפרה "עדיין לא היה לי מושג מה לא בסדר עם אוליבר, פשוט ניסיתי למנוע מעצמי מלהתפרק כשהרופאים אמרו לי שהם מרדימים אותו".
היא סיפרה שהיא שמעה את אחד הרופאים מתייעץ בטלפון עם רופא מבית חולים אחר בשאלה מה לעשות עם הילד. "ידיו ורגליו החלו להיות סגולות, ואני רק זוכרת שחשבתי שבטח קר לו וביקשתי מהצוות לגרוב לו גרביים".
אף שראתה את בנה מחובר למכונות, מורדם ומונשם וורדל לא הבינה מה חומרת הבעיה עד שאחת האחיות ניגשה לדבר איתה ועם בעלה. "המילים המדויקות שלה היו: 'אנחנו לא יודעים לאיזה כיוון זה הולך אבל זה לא נראה טוב', היא משחזרת".
הרופאים גילו כי אלח דם של אוליבר נבע מזיהום בגרון, אף שמעולם לא הראה סימפטומים לכך. הם הצליחו לייצב את הפעוט אך הזהירו את האם שאם המצב יתדרדר הם לא יוכלו להציל אותו. הדם נקרש במהירות בשלב הזה ובהיעדר דם שמגיע לתאים, הרקמות מתות. בשלב זה, קטיעה הפכה לתקווה היחידה שלו לשרוד.
יום אחד, בעודה מטפלת בבנה במסירות בבית החולים, הבחינה וורדל כי אחת מכפות רגליו של אוליבר פשוט נשרה. "הרופאים נכנסו ללחץ ושאלו אותי אם אני רוצה לעזוב את החדר, אך אמרתי להם שאני לא מתכוונת להשאיר אותו כאן לבד".
הרופאים ניסו לעכב את כריתת גפיו של אוליבר, אבל וורדל התחננה אליהם שיסיימו את הסבל של בנה כמה שיותר מהר. "פשוט הרגשתי שצריך לסיים את זה", אמרה. לבסוף החליטו הרופאים לקטוע את כף רגלו ושתי כפות ידיו הנותרות של אוליבר.
"ברגע שהורידו את איבריו, הוא היה כמו ילד אחר - כל כך שמח ומלא חיים, זה נראה כאילו הוקל לו", סיפרה האם. הפעוט שוחרר מבית החולים לפני שלושה שבועות ומתרגל לחיים ללא גפיו.
"אני פשוט גאה באוליבר," אומרת וורדל, "הוא הסתגל באופן מלא והוא גורם לי לחייך כל יום. הוא כבר הוא מנסה להבין כיצד להתהפך ולשחק עם הצעצועים עם הגדם שלו".
וורדל מתעקשת להסתכל על הכוס המלאה. "מה שעברנו היה מחריד ומעולם לא פחדתי כל כך בחיי. יש לנו את הימים הרעים שלנו, אבל אני יודעת שיהיו ימים טובים יותר. יש אנשים שאולי מרחמים עלינו, אבל אני מרגישה כמו האימא המאושרת ביותר בעולם. עדיין יש לי את אוליבר איתנו, אולי אין לו ידיים או רגליים אבל הוא עדיין הילד הקטן שלי, האמיץ".