מראה שחורה: התשלומים הלא חוקיים בליגות הנמוכות. צפו בעדויות

"תשמע, רוב הקבוצות משלמות במזומן. כמעט הכל מתחת לשולחן. כולם מרוויחים. זה אינטרס של כולם", מתוודה ח', מאמן שעבד במשך שנים ארוכות בליגות הנמוכות. "אינטרס של כולם" – שלוש מילים שמזקקות בצורה הטובה ביותר את הסיבה לכך שהליגות החובבניות בישראל מתנהלות מבחינה כלכלית כמו בסטה בשוק.

מתחקיר "ידיעות אחרונות" עולה כי התופעה נפוצה ורחבה בעיקר בליגות ב' ו־ג'. שחקנים ומאמנים שקיבלו כסף שחור או היו עדים לזה מדברים על כך בחופשיות. יושבי ראש מודים כי שילמו כספים מתחת לשולחן או לפחות נתנו לכך יד. ההתאחדות נותרת חסרת אונים ולא מסוגלת לטפל בבעיה.

(צילום: shutterstock)

שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", היום( )

הקבוצות אמנם קטנות, הכספים שעוברים מיד ליד ללא דיווח לא יהפכו אף אחד למיליונר, אבל עדיין מדובר בסכומים לא מבוטלים. שכר התחלתי של שחקן בליגה ב' או ג' עומד על 2,000־2,500 שקל בחודש, אבל כוכבי הליגה יכולים לקבל הרבה יותר ולהגיע למשכורת של 15 אלף שקל. הטווחים האלו נכונים גם לגבי מאמנים: החל מ־5,000 שקל למאמן צעיר ועד 20 אלף שקל לסמכות מקצועית בכירה יותר – במונחים של הליגות הנמוכות, כמובן. כשמחברים עשרות מועדונים שמתנהלים באופן הזה ומאות שחקנים ומאמנים שמקבלים אלפי שקלים במזומן – מקבלים תופעה שממדיה מצטברים לפי ההערכות למיליוני שקלים בשנה.

חשוב לזכור על מי מדובר. שחקנים בליגות הנמוכות אינם כדורגלנים מקצוענים. יש להם עבודת יום שמכניסה להם משכורת קבועה, בזמן שהכדורגל הוא עיסוק צדדי. ובכל זאת, בחלק גדול מהקבוצות נהוג לשלם להם. תלושי שכר? תנאים סוציאליים בסיסיים? מס הכנסה? ביטוח לאומי? כאן לא מדברים במושגים הללו. בעולם שבו קבוצות נאבקות לשרוד ושחקנים מנסים להביא הביתה עוד כמה שקלים, כסף שחור הוא הפתרון הקל.

"למאמנים ולשחקנים יש אינטרס שהכסף יגיע במזומן, כי לרובם יש עבודות אחרות, והם לא רוצים לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי", מסביר ח'. "מצד שני, ברגע שאתה מקבל את הכסף במזומן, אין תנאים סוציאליים ולפעמים קל להתנער מהסכמים עם שחקן, כי כל הסיטואציה הזו לא חוקית. הקבוצות הן המרוויחות העיקריות. חייבים לעשות סדר בעניין הזה, שתהיה מחויבות חוזית של הקבוצות כלפי השחקנים והמאמנים. אם זה לא יקרה, הכדורגל שלנו ימשיך להידרדר".

"הכסף מגיע במזומן"

"תראה, אני הייתי מקבל תלוש משכורת מהמתנ"ס של אותה רשות שבה שיחקתי", הוא מספר, "אבל היו הרבה מאוד שחקנים שהיו משחקים ללא תלוש שכר. אז מנהל הקבוצה היה מוציא עליי תלוש משכורת גבוה באופן משמעותי, 10,000 שקל במקום ה־5,000 שהיה מגיע לי. הייתי מקבל את הצ'ק, פורט אותו, לוקח את החלק שלי, 5,000 שקל, ומחזיר למנהל הקבוצה את היתרה, ה־5,000 שקל שנשארו. בכסף הזה הוא היה משלם לשחקנים שאין להם תלוש".

"למאמנים ולשחקנים יש אינטרס שהכסף יגיע במזומן"(צילום: ישי פורת)

קחו לדוגמה את א'. שחקן ותיק ומנוסה, נחשב לקבלן עליות בליגות הנמוכות, בעל רקורד בליגת העל. עבר לא מעט תחנות בקריירה שלו, ראה כבר הכל. הוא מעיד ממקור ראשון על חלוקת הכספים מתחת לשולחן: "אני משחק הרבה שנים בליגות הנמוכות, ואת הכסף אנחנו מקבלים פעם במזומן פעם בצ'קים, פעם עם תלוש פעם בלי תלוש, כל אחד והמקום שבו הוא משחק. יש קבוצות שמנוהלות על ידי העירייה, ואז הן מחויבות להוציא תלוש, אבל ברוב המועדונים האחרים זה לא מסודר. כמובן שאין תנאים סוציאליים, אין תלוש שכר, הכסף מגיע במזומן".

גם נ', שחקן נוסף בליגה ג', מספר סיפור דומה: "תלוש משכורת? (צוחק) איזה תלוש, בסוף חודש אתה מקבל את הכסף, לפעמים באיחור של חודשיים־שלושה. לפעמים אתה מקבל בוחטה במכה על שלושה חודשים, לפעמים אתה צריך לחכות. לא נותנים לנו תלוש כדי שהקבוצות לא ישלמו הוצאות, ואולי הן מקבלות את הכסף ממקורות אחרים".

נ' נוגע בנקודה חשובה. מאיפה מגיע הכסף? "את הכסף לא היינו מקבלים מהקבוצות עצמן", הוא מודה, "אלא ממישהו שקשור להנהלה או חבר של מישהו מההנהלה".

מפנקים את השחקנים

כאן נכנסים לסיפור הספונסרים – מקורבים לקבוצות שמספקים את תזרים המזומנים ומאפשרים לקבוצות לשלם לשחקנים ללא כל דיווח לרשויות המס. לרוב מדובר באנשי עסקים מקומיים בעלי ממון, מקורבים לקבוצה, שמפנקים את השחקנים.

"בהרבה קבוצות שבהן שיחקתי, לא מעט מהן במגזר הערבי, הייתי מקבל את הכסף במזומן במעטפה או במקרה אחר בצ'ק של אחד התורמים או הקבלנים", מוסיף א'. "באחת הקבוצות הייתי מגיע לבית קפה בבוקר, ומקבל את הכסף במעטפה מסודרת, לא באימון או בחדר ההלבשה, כי היו כאלה שלא קיבלו, אז שלא יהיה פתחון פה למה אני קיבלתי והוא לא קיבל".

ומה אומרים האנשים שמנהלים את הקבוצות כמו חנות מכולת שכונתית? הנה עדות של מ', שעמד בעבר בראשות קבוצה בליגה ב': "כיו"ר במשך 12 שנה, אני יכול לספר לך שהכל חארטה בליגות האלה. התשלום לשחקנים התבצע רק במזומן, כי הם עובדים בעבודה אחרת, ולא רצו להוציא להם תלושים. התשלום בכלל לא מסודר. פעם יש כסף, פעם אין כסף. אין מושג כזה תלושים וקבלות. היית מקבל ערימות (כסף) מקבלנים ואנשי עסקים שתרמו לקבוצה, מחלק לשחקנים – ונגמר הסיפור. יש רישום של מי קיבל מה וכמה, אבל לא מעבר לזה".

לדברי צ', מנהל קבוצה שזכתה לתקציב עירוני (כספי ציבור, להזכירכם) באחת הליגות הנמוכות, גם אצלם תרבות הכסף השחור עבדה היטב. "היינו מקבלים תקציב מהעירייה, והייתה אפשרות להוציא תלושים, אבל היו"ר היה עושה את כל הקומבינות והיה משלם בשחור", הוא מספר. "מס הכנסה צריכים ללמוד ממנו איך עושים קומבינות. יש תקציב שמגיע מהטוטו ומהעירייה, אבל יותר קל לקבוצות להוציא ללא תלושים. ככה הם יכולים לחרטט ולהעלים כספים".

תרבות התשלום בכסף שחור בליגות הנמוכות לא נולדה במקרה. צריך לזכור, אנחנו מדברים על קבוצות שהתמיכה העירונית שהן מקבלות מסתכמת בכמה מאות אלפי שקלים בשנה – לרוב 150־400 אלף. בסכום הזה קבוצה צריכה לשלם משכורות לשחקנים, לאנשי צוות, לממן נסיעות ועוד ועוד. שימוש במזומן מתחת לשולחן מאפשר להן לפרוץ את מסגרת התקציב ולשדרג את המשכורות לשחקנים בשתי דרכים: 1. הימנעות מתשלומי מסים והפרשות סוציאליות; 2. שימוש בכסף חיצוני (ספונסרים) לא מדווח.

קבוצה שרוצה להיות תחרותית, להיאבק על עליית ליגה, למשוך שחקנים טובים – צריכה למצוא מקורות כספיים כדי לעשות זאת. כסף שחור הוא הפתרון הקל, ובהיעדר אכיפה (ראו מסגרת) הוא ימשיך להיות כזה. כמו שאמר המאמן א': זה ה"אינטרס של כולם".

ההתאחדות לכדורגל: "אין בקרה ודרך לאכוף את זה"

ההתאחדות לכדורגל(צילום: עוז מועלם)

סמנכ"ל ההתאחדות אבי לוי, ששימש במשך שנים רבות כרכז הליגות הנמוכות, התייחס לתופעה: "מדובר בהרבה מאוד שמועות. יש הרבה קבוצות שמתוקצבות על ידי העירייה וכפופות לה, ואני לא מאמין שהקבוצות האלה עושות משהו לא חוקי, אבל דברים כאלה יכולים לקרות גם בליגה הלאומית, שבה יש בקרה. מי שרוצה לרמות יכול לרמות בכל דבר. אין לנו בקרה בליגות האלה ואין לנו איך לאכוף את זה. אני לא חושב שזה אפשרי בליגות האלה. לא במקרה הן נקראות ליגות חובבניות. שמועות תמיד יש, אנחנו לא מנותקים מהמציאות, אבל אלינו לא הגיעו תלונות של שחקנים שקיבלו כסף בשחור. מדובר בעבודה שנייה של שחקנים ומאמנים, אז אין להם בעיה לקבל ככה את הכסף. אם תהיה בקרה בליגות האלה, אולי 20 קבוצות בליגות ב' ו־ג' יצליחו להתקיים".

מנהל הליגות החובבניות, גיא גולדפרב, הוסיף: "ברמה העקרונית אנחנו לא יכולים לעשות בקרה על קבוצות שאנחנו לא מתקצבים. אם אנחנו מקבלים תלונות, אנחנו מעבירים את זה הלאה. נכון שאנשים מדברים על דברים כאלה, אבל אין לנו מידע קונקרטי. בליגה א' אנחנו מנסים להרים מהלך שיחייב קבוצות להצהיר על גובה שכר השחקנים והצוות המקצועי, סוג של בקרת תקציבים. זה משהו שעבר להנהלת ההתאחדות ובדיון מול משפטנים שלנו, וזה על השולחן".