|
|
פריון גבוה מהמדינות השכנות [פלאש 90]
|
|
|
|
|
בסוף שנת 2008 מנתה האוכלוסיה הערבית בישראל כ-1.5 מיליון איש, והיוותה 20% מכלל האוכלוסיה. מתחזית שפרסמה (יום ד', 17.2.10) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי בשנת 2030 צפוי שתמנה האוכלוסיה הערבית כ-2.4 מיליון נפש, שיהוו 24% מכלל האוכלוסיה.
נתונים נוספים שפרסמה הלשכה באשר למגמות הדמוגרפיות של האוכלוסיה הערבית בישראל בשנת 2008, מעלים כי זו גדלה בכ-38,000 נפש בשנה זו, גידול שכמעט כולו נובע מריבוי טבעי.
כתוצאה מרמת הפריון הגבוהה, האוכלוסיה הערבית צעירה מאוד והגיל החציוני בה עומד על 20. היחס בין נשים לגברים באוכלוסיה הערבית הפוך מזה שבאוכלוסיה היהודית. בעוד באוכלוסיה היהודית ישנם 1,000 נשים על כל 970 גברים, באוכלוסיה הערבית ישנם 1,035 גברים על כל 1,000 נשים.
עם זאת, יש לציין כי שיעור הגידול של האוכלוסיה הערבית ירד מ-3.4% בממוצע לשנה בשנים 2000-1996 ל-2.6% ב-2008, אולם קצב הגידול של האוכלוסיה הערבית בישראל עדיין גדול מקצב גידול האוכלוסיה במדינות הערביות השכנות לישראל. כך, לשם השוואה, שיעור הגידול של האוכלוסיה במצרים עומד על 2.2% בלבד, ובירדן על 2.4%.
בסך-הכל, שיעורי הפריון של הנשים הערביות מצביע על ירידה דרסטית מאז השיעורים של אמצע שנות ה-80'. מאז ועד תחילת שנות ה-2000 ירד במיוחד פריונן של הנשים הדרוזיות ואילו שיעור פריונן של הנשים המוסלמיות נותר יציב. בשנות ה-2000 חלה ירידה גם בפריונן של הנשים המוסלמיות, ובין שנת 2000 ל-2008 הוא ירד ב-0.9 ילדים. ב-2008 היו לנשים המוסלמיות 3.8 ילדים בממוצע, לנשים הנוצריות - 2.2, ולנשים הדרוזיות - 2.5.
נתון מעודד נוסף באשר למצב האוכלוסיה הערבית מגיע משיפור גזרת ההשכלה: בעוד בסוף שנות ה-80' היה חציון שנות הלימוד של האוכלוסיה הערבית נמוך מ-9, בשנת 2008 הוא הגיע ל-12. מהירה במיוחד הייתה העלייה בהשכלה של הנשים הערביות. כשליש מהתלמידים הערבים אף עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטות.
הפערים בין האוכלוסיות עדיין מתבטאים בעיקר ברמת החיים, שכן ב-2008 ההכנסה הממוצעת ברוטו למשק-בית ערבי עמדה על 8,151 ש"ח, בעוד שבמשק בית יהודי עמדה ההכנסה על 14,157 ש"ח. כמו-כן, בעוד מוצרים בני-קיימה כמו מנוי לכבלים, ללווין או לאינטרנט נפוצים מאוד בקרב משקי-הבית היהודיים, בקרב אלו הערביים הם עדיין נחשבים לנדירים יחסית, ומצויים רק אצל מיעוט מהאוכלוסיה. לעומת זאת, טלוויזיה וטלפון נייד אחד לפחות נרשמו כקיימים ברוב מוחץ של משקי-הבית הערביים.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
