פעיל זכויות האדם יונתן פולק, תושב תל אביב, הותקף היום (ראשון) בשעות הצהריים בידי שני אלמונים שבעטו בו, הכוהו באגרופים ואף חתכו את גולגלתו ומצחו בסכין שבידיהם. השניים נמלטו לאחר התקיפה.
פולק סיפר למגפון כי יצאו ממקום עבודתו לסעוד את לבו והבחין בשני בחורים בשנות ה-20 המאוחרות לחייהם, שהחלו מייד לעקוף אחריו. פולק חשש וניסה להימלט לאחת הפינות ברחוב ואז הותקף בידי השניים.
"הם קיללו במילות נאצה וגנאי כמו 'שמאלני מניאק", סיפר פולק, ומייד הכו אותי בבעיטות, אגרופים וסטירות. תוך כדי כך אחד מהם שלף סכין קטנה ונופף בה לעברי ואז הסכין חתכה שריטה ארוכה בחלקם העליון של פני וגולגלתי. כשהבחינו בדם שזורם החליטו להימלט".
– ההתנכלות של ארגוני ימין קיצוניים תעצור מבעדך להמשיך להיאבק כנגד הכיבוש?
"ממש לא", עונה פולק.
חבר הכנסת עופר כסיף (הרשימה המשותפת – חד"ש), הגיב לאירוע ואמר כי "תקיפתו בסכין של הפעיל נגד הכיבוש יונתן פולק היא תוצאה של הסתה פרועה מצד הימין הקיצוני, המגדיר פעילי שמאל כבוגדים ופעילי שלום כאויבים. ולמרות ההסתה, ולמרות האיומים, אנחנו נמשיך לפעול למען שלום, צדק ושוויון לכל בני הארץ – פלסטינים וישראלים".

כנגד פולק הוציא לאחרונה, בית משפט השלום בירושלים צו הבאה לאחר שהאחרון סירב לקבל את ההזמנות לדין ששלח אליו ארגון הימין הקיצוני "עד כאן".
הארגון פנה לבית השפט האזרחי וניצל סעיף אזוטרי לפיו בתנאי מסוים יכול בית המשפט לקבל קובלנה פלילית לדין אזרחי. משפטנים ששמעו אודות הקובלנה התפלאו כיצד בית משפט מקבל קובלנה פלילית לדיון אזרחי. "אם יש למישהו קובלנה פלילית, שייגש איתה למשטרה", הם זקפו גבה ותמהו כיצד בית המשפט הסכים לקבל את הקובלנה כלל ועיקר. "אנחנו משוכנעים שאם העניין יגיע למחוזי, הוא יזרוק את כל התביעה מכל המדרגות", אמרו המשפטנים.

פולק שסירב לקבל את כתב התביעה האזרחית והזימון לבית המשפט העלה ביום המשפט מאמר דיעה בעיתון הארץ ובו כתב: "בבית משפט השלום בירושלים יחל היום (12.06.2019) משפטם של שניים מחברי ושלי, בגין תקיפתם לכאורה של שוטרים וחיילים בהפגנות בבלעין, נבי סאלח ונעלין. מדובר במשפט חריג, מפני שאף על פי שמדובר באישום פלילי, לא המדינה היא שהגישה את כתב האישום. עמותת סוכני החרש הימנית "עד כאן", יחד עם שלושה חיילים ושוטרי מג"ב לשעבר שאיתרה, השתמשה בהליך משפטי אזוטרי בשם "קובלנה פלילית" כדי לתבוע. למרות איום המעצר הכרוך באי־הגעה לדיון, אין לי כוונה להתייצב".

  "לא אלך לבית המשפט, כי אינספור מחברי למאבק נמצאים במאסר, מעצר או מעצר מינהלי, ללא כל הליך הוגן, מאחר שהם פלסטינים. כאשר הם נאשמים בעבירות זהות, גם אם בוצעו באותו מקום בדיוק, באותו זמן ובאותן נסיבות, לא מזמינים אותם בנחת לדיון בבית משפט השלום. אליהם המדינה תשלח את כוחותיה המזוינים בחשכת הליל, ואלה יעצרו אותם באלימות, תחת איום רובה; הם ייאלצו לחכות עד 96 שעות לפני שיראו שופט, וכשכבר יזכו לכך, יהיה זה קצין צבא במדים — בדיוק כמו התובע במשפטם. הם יישפטו על פי החוק הצבאי, שבו הדין המרבי על רוב העבירות על הסדר הציבורי — לדוגמה ארגון תהלוכה ללא רישיון — הוא עשר שנות מאסר. דינם ייגזר לאחר הרשעה, במערכת שבה פחות מרבע אדם מכל מאה משיג זיכוי.

לא אלך. לא מפני שאני מדמה את עצמי כקורבן של הימין המשתולל, או כקורבנם של המתנחלים, בתפקיד הנבלים המרושעים באגדת הילדים על הליברליות הישראלית. לא אלך מפני שמחצית מהאוכלוסייה שבשליטת ישראל מצויה במעמד של אזרחים סוג ב' (פלסטינים אזרחי ישראל), או במעמד של נתינים חסרי כל זכות דמוקרטית בסיסית (פלסטינים תושבי עזה והגדה). למרות המנגנונים הביורוקרטיים שנועדו להסוות זאת, מתקיים משטר אחד בין הים לנהר, ואם בחלקו מתנהלת דיקטטורה צבאית, יש לראות את כולו ככזה.

לא אלך היום לבית המשפט. כשם שאנו מנסים בימים אלו, בניגוד לחוק, להפריע לדחפורים שבונים התנחלות חדשה על אדמות הכפר ראס כרכר, כך עלינו להפסיק לשתף פעולה עם האפרטהייד הישראלי, מעצם קבלת הלגיטימיות של שלטון החוק בישראל וההשתתפות בהעמדת הפנים הדמוקרטית. לא אלך."