משחק בנשק שיצא משליטה הוביל לוחם ביחידה קרבית לדרוך ולכוון נשק לראשו של חברו ליחידה.
"קפאתי במקום, הייתי בטוח שיירו בי, חשבתי שאני מת", טען הלוחם שהותקף. למזלו הגדול, לוחם אחר שהיה במקום מנע אסון כבד כאשר חטף את הנשק מידיו של התוקף ומנע ממנו לירות.
הלוחם שהותקף טוען שבעקבות האירוע הוא לקה בטראומה קשה וסובל ממצוקה נפשית. המקרה, שעורר סערה בעקבותיה הודח הלוחם שכיוון את הנשק ונשפט, אירע לפני כעשר שנים, אך פסק הדין ניתן רק בשבועות האחרונים.
"לאחר האירוע ניסיתי להמשיך לתפקד כרגיל ולא לחשוב על מה שקרה ואיך כמעט מתתי", שחזר המותקף, "אבל המחשבות כל הזמן התרוצצו לי בראש. הרגשתי שהרגו אותי. החיים שלי השתנו מאז. התחלתי להתבודד. לא הייתי מרוכז, לא ישנתי בלילות, הרגשתי פחד. המפקדים לא ידעו מה עובר עליי".
בסופו של דבר סיפר לאחד ממפקדיו על המקרה וזה הפנה אותי לקב"ן, בפניו חשף את המקרה ומצבו הנפשי.
"סיפרתי לו שאני חולם על האירוע, חולם שאני מת, סובל מקשיי שינה, מתוקפנות. פסיכיאטר נוסף שבדק אותי הורה לקחת ממני את הנשק והעבירו אותי לתפקיד מטה כעוזר רס"ר - עסקתי בעבודות ניקיון בבסיס", ציין.
לאחר שחרורו מהשירות הצבאי הוא קיבל טיפול פסיכיאטרי שנמשך עד היום, וכולל שימוש בכדורים.
בעקבותיו הוא פנה לקצין התגמולים במשרד הביטחון להכיר בו כנכה צה"ל אבל תביעתו נדחתה, בנימוק שאין עדות לכך שמצבו הנפשי הנוכחי נגרם משירות צבאי וכי קיים חשש שהוא מתחזה או 'מתחלה'.
שני פסיכיאטרים מטעם קצין התגמולים שבדקו את המתלונן, קבעו כי הוא לא הוכיח במידה הנדרשת שפוסט הטראומה ממנה הוא סובל קשורה לשירות הצבאי.
הלוחם לשעבר לא ויתר והגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי. באמצעות עורכת דינו טען כי קצין התגמולים טעה כאשר דחה את תביעתו. הוא הביא חוות דעת של פסיכיאטרים מומחים, שקבעו כי זמן קצר לאחר האירוע הוא חווה פוסט טראומה וכי הוא לא מתחזה כפי שנטען.
"אם הייתי מתחזה היה לי אינטרס לדבר בלהט על המקרה, אבל אני נמנע מלדבר עליו בגלל מצבי הנפשי", הדגיש.
קצין התגמולים ביקש לדחות את הערעור על הסף, אך השופטת וחברי הוועדה שדנו בערעור, החליטו לקבלו וקבעו כי הלוחם אכן חווה אירוע של פוסט טראומה וכי הוא לא מתחזה.
השופטת חייבה את משרד הביטחון לשלם לו הוצאות משפט בסכום של 8,000 שקל ולהחזיר את תיקו לוועדה, כדי לבחון את סוג ההפרעה הנפשית ממנה הוא סובל.