מעקב ממושך למדי אחר התנהלותן של האופוזיציות בישראל, הוכיח לי שהנחת המוצא המקובלת, לפיה מבנה פוליטי דמוקרטי במדינה, חייב לשקף מאזן כוחות אלקטורלי של קואליציה (רוב פרלמנטרי) ואופוזיציה (מיעוט פרלמנטרי), איננו מובן מאליו ואיננו בהכרח אופטימלי. מסקנה זו מתחזקת במיוחד בעשר השנים האחרונות, בהן נתניהו עומד בראש ממשלות ישראל.