יום חגו של עולם הישיבות הליטאי, הוא חג השבועות. התורה שהיא מהותה של עולם הישיבות מקבלת את הכבוד המגיע לה בחג השבועות, וכל החג סובב סביב התורה והגמרא. מה גם שהחג חל בדיוק באמצע הזמן, לאחר מכן מתחילה עונת הרישום ו'השטייגען' החזק שהיה בתחילת זמן קיץ, מתחיל להתרופף.
כל אחד שחבש אי פעם את ספסלי הישיבה, יודע כי "שבועס" זה שיא השיאים. משמעות עמוקה יש למי שמצאת להעביר יחד איתו את הלילה הקדוש בלימוד, עוד יותר משמעותי, אם הצלחת להשיג ארוחה אצל ראש הישיבה או אצל אחד מרבני הישיבה. כמובן יש את המתמידים הגדולים, שהולכים לישון וקמים עם הנץ ולומדים רצוף לאורך כל היום.
הקונספט דומה בכל היכלי הישיבות, בדרך כלל לפני החג יש את סדר מתן תורה, לאחר מכן מתפללים מעריב, אוכלים ארוחת חג חפוזה בחדר האוכל, ומתחילים את הלימוד לתוך הלילה עד לתחילת הריקודים של "ובאו כולם" טרם הנץ.
"כיכר השבת" יצא לבדוק את המנהגים והמסורות המיוחדים בכל ישיבה וישיבה, ולהגיש לקוראים את התמונה המלאה של עולם הישיבות - ביום חגם.
ישיבת 'תושיה' בתפרח
בישיבת תפרח יש כמה מנהגים מיוחדים לשבועות הנשמרים באדיקות כבר עשרות שנים – לאורך שנות קיומה של הישיבה:
מקומות הישיבה בליל שבועות זה לא כמו בכל השנה, אלא יש מקומות מיוחדים לליל שבועות. את המקומות תופסים הבחורים בתפילת שחרית של לפני שבועות (השנה זה יחול בשחרית של שבת בבוקר) מכייון שהמנהג בישיבה שאפשר לתפוס את המקומות רק אחרי קדיש תתקבל של 'אין כאלוקינו', ישנם בחורים שמגיעים לתפוס מקום כבר שעה ארוכה טרם שחרית.
אחד הבחורים מספר ל'כיכר': "כי היה שנה אחת שהיו הרבה מריבות על המקומות והויכוחים הגיעו עד לב השמים. לכן באותה שנה ראש הישיבה הגאון רבי אביעזר פילץ החליט שכל התפיסות שנתפסו – בטלות, אך שנה לאחר מכן המשיכה המסורת כרגיל".
בליל שבועות הישיבה אמנם מביאה קצת עוגות, אך לדברי אותו בחור: "ישנה סגולה מיוחדת בישיבה כי בחורי וועד שישי תורמים את העוגות ואת שאר הכיבוד המפואר, והפלא ופלא באותה שנה, כלומר עד שבועות הבא אותם בחורים זוכים להקים את ביתם".
הבית מדרש של הישיבה מלא עד אפס מקום, גם במהלך היום ככל הנראה בעקבות המזגן החזק שפועל בבית המדרש שבאורח חריג דלוק לאורך כל היום. ראש הישיבה ר' אביעזר לומד כל הלילה בבית מדרש ועונה לשאלות הבחורים.
במוצאי החג מתקיים שמחת חג מיוחדת ולאחר מכן יש ריקוד מיוחד הנמשך במשך שעות ארוכות כאשר לקראת סיומו הבחורים מגיעים עד לבית המדרש. ב'תפרח' לא נוהגים לרקוד באמצע הסדר ויש ריקוד לאחר תפילת ערבית של ליל החג ובאמצע הסעודת חג.
ישיבת חברון
כבר מתחילת שלושת ימי ההגבלה, הבחורים נכנסים למצב של מתח מיום הדין על התורה, לפני התקדש החג יש סדר מיוחד של כמה שעות כדי לקבל את התורה – מאהבה. לאחר הסדר מתקיימת תפילת ערבית חגיגית במיוחד עם הניגון הייחודי לישיבת חברון.
לאחר התפילה מתכנסים הבחורים עם ראשי הישיבה לרחבה הענקית המקיפה את בית המדרש ופוצחים בשירת "ובאו כולם". לאחר מכן הולכים לאכול את סעודת החג, כשבמהלך הסעודה מתחילים לשיר את השיר עתיק היומין 'מכלכל חיים'. בחור בישיבה אומר ל'כיכר': "מדובר באירוע נדיר ורק בשבועות הבחורים שרים ביחד כולם בחדר האוכל. במהלך שבתות השנה לא שרים כלל."
אותו בחור מוסיף: "לקראת השעה 2 בלילה כאשר כל הבחורים הוגים בתורה נשמעת הדפיקה על הבימה ובמשך דקה ארוכה שרים כל הבימ"ד "ובאו כולם", וחוזרים לתלמודם מיד. בשעה 3 הרבה מהבחורים מתחילים לצעוד לכיוון הכותל המערבי כדי להתפלל שם שחרית כותיקין".
את נעילת החג אומר הבחור: "נהגו בישיבה לנעול במעמד שמחת החג המיוחדת שרבים מבני ירושלים באים לחזות ברוממות הגדולה שם שירים ניגונים עתיקים של הישיבה עם כמה מארשים חדשים בנוסח ויזניץ וכ'ו. ראשי הישיבה גם משתתפים ודורשים ברוממות החג, וביותר שח"ו לא יהא רפיון לאחר קבלת התורה נהוג שאלטערס מחברון אף משתתפים בשמחת חג ואף מנהיגים את סדר השירה ואת הקצב".
ישיבת פורת יוסף
בהיכל ישיבת פורת יוסף העתיקה ,הסמוכה לשריד בית מקדשנו הכותל המערבי, מקפידים לסיים את סעודת ליל החג בזריזות ומיד שבים אל בית המדרש.
בני הישיבה פותחים את הלילה בתיקון ליל שבועות בהוראתו של ראש הישיבה חכם שלום כהן, כי עיקר הלילה באמירת התיקון. לאחר סיום התיקון עמלים בני הישיבה בלימוד הסוגיות במסכת הנלמדת בהיכל הישיבה.
בני הישיבה מציינים, כי ההתרגשות עולה על שיאה לראות את נשיא מועצת חכמי התורה רכון על אמירת התיקון בהתלהבות מיוחדת וקרני אושר נסוכים על פניו מהיום הקדוש יום מתן תורה. במהלך היום יושב נשיא המועצת ושוקד על תלמודו בלימוד הגמרא וההלכה.
בני הישיבה מציינים, כי בוגרים רבים מבקשים ליטול חלק בלילה הקדוש בהיכל הישיבה ולא מוותרים על מחזה מרהיב זה לראות את ראש הישיבה עסוק במשך שעות באמירת התיקון בשמחה מיוחדת, כאשר דואגים להתארח באזור הישיבה ולהשתתף בלימוד בלילה זה.
ישיבת מיר
בישיבת מיר נוהגים כהרגלם להתעסק אך ורק סביב הלימוד, לדברי אחד הבחורים: "יש החלטה עקרונית מטעם הישיבה להמשיך את המסורת הליטאית העתיקה ולא להכניס כל שינוי. בישיבה מתמקדים רק בלימוד נטו. מה שכן בשבועות מתארגנות חבורות מיוחדות יש כאלה שמסיימים ש"ס יש כאלה שו"ע וכן על זה הדרך".
מכיוון שישיבת מיר סמוכה ממש לכותל המערבי, מאות מהחורים צועדים ביחד לכיוון הכותל סמוך לנץ החמה יחד עם ספר תורה מהישיבה ומארגנים שם את מניין מיר המפורסם, שהוא המניין הגדול והמסודר בכותל, והוא בנוסח ישיבתי מהיר.
ישיבת פוניבז'
המיוחד בשבועות בישיבת פונוביז' זה הלימוד המשותף בבית המדרש הצפוף, שני הפלגים יחד עם הרבנים לומדים ומתנצחים ביחד בלימוד ובעומקה של תורה. לאחר סיום הסדר מתחלקים שני הפלגים לתפילות בנפרד.
בחורי הישיבה לא אוהבים לאכול בישיבה, אלא מחפשים לעצמם מקומות לאכול. בישיבה לא נהוג לשיר באמצע הסדר אלא הסדר מתנהל ברציפות לאורך כל הלילה, למרות הצפיפות האדירה ועומס האוכלוסין.
במרפסת המיתולוגית של הישיבה מונחים עוגות ושתיה לאורך כל הלילה, כאשר גם תושבי האזור מגיעים לראות את הלימוד וליהנות מהכיבוד.
ישיבת קול תורה
בתור אחת הישיבות הוותיקות בארץ יש מסורת קבועה אותה לא משנים, ויהי מה. אחד התלמידים מספר ל'כיכר': "באמצע הלילה באזור השעה 2 בלילה כשבית המדרש רועש וגועש מלימוד, יש בחור שדופק על הסטנדר וכולם פוצחים בשירת "ובאו כולם", למשך זמן קצוב ולאחר מכן חוזרים ללמוד ביתר שאת עם התרוממות הנפש".
כשהמש מתחילה לעלות, וקצת לפני זמן עלות השחר מפסיקים מללמוד ומתחילים ריקוד בבית המדרש למשך 22 דקות, הריקוד גולש לרחבת הישיבה, תושבות השכונה מספרות, "כי הנשים שמגיעות להתפלל כותיקין צופות מהצד מוחות דמעה, ומתרגשות".
במוצאי שבועות, נוסעים מאות הבחורים עם אוטובוסים מיוחדים לכותל המערבי, שם יחד עם משגיח הגה"צ רבי יצחק ירוחם ברודיאנסקי, שם הם פורצים במעגל ענק ברחבה שמעל הכותל. לפי ההערכות, מדובר במעגל הגדול ביותר במוצאי שבועות בכותל המערבי.
ישיבת בית מדרש עליון
מיד בהתקדש החג, ומיד לאחר סדר "קבלת התורה", נעמד ראש הישיבה הגאון רבי ירחמיאל אונגרישר ומוסר את השיעור כללי של השנה. כפי שהבחורים מתארים, סביב השיעור כללי הזה הולך סדר הלימוד בכל ליל שבועות.
במהלך ליל שבועות יש כיבוד רחב ובשפע כיד המלך. לפי דברי אחד הבחורים בישיבה, השנה הישיבה הזמינה בסכומים של אלפי שקלים את כל העוגות המגדנות והשתייה האפשריים, לרווחת הלומדים.
השנה, נוסף איסור חדש: בלוח המודעות בישיבה נתלה מודעה האוסרת על בחורי הישיבה שגרים בבני ברק ללכת ולאכול בביתם, רק בחדר האוכל אוכלים את סעודת החג. הסעודה בבית מדרש עליון היא בשרית ובמהלכה מוגש יין טוב ושפע של אוכל משובח.
במוצאי שבועות מלוים הבחורים של בית מדרש עליון את רבני הישיבה מחדר האוכל ברחוב אורליאן לעבר בית המדרש בשירה עצומה ובריקודים, שמצליחים לסחוף את כל הרחובות והאנשים המתגודדים מסביב.
ישיבת באר יעקב
כבר בפתיחת שלושת ימי ההגבלה נתלה באופן קבוע בכניסה לבית המדרש דף מלפני 70 שנה שהיה נתלה על הכניסה עוד מימי מרן המשגיח ר' שלמה וולבה זצ"ל. "קיבלתי ממורי ורבי זצ"ל (הג"ר שמואל חרקובר) כי שלושת ימי ההגבלה הם סגולה מי שלומד בהם בהתמדה רבה ממש בלי ביטול תורה לרגע, שזוהי סגולה להצלחה לכל השנה בעליה בתורה, הוא אמר לי שזה כתוב בספרים הקדושים".
ליל התקדש החג נפתח בסדר הכנה ומיד לאחר מכן נושא מרן ראש הישיבה את מאמר התורה בהיכל.
מיד לאחר הסעודה נכנסים בני הישיבה ללמוד בריתחא דאוריתא כשמראה מקומות מתורת רה"י הגרמ"ש שפירא זצוק"ל על הסוגיה הנלמדת נתלית בהיכל.
לפני תפילת השחר רוקדים בני הישיבה הק' בהיכל ביהמ"ד. רגע השיא בישיבה כשרה"י הגרד"י שפירא ניגש בקיטל לתפילת מוסף, דבר אשר זולת ר"ה ויוה"כ אינו בנמצא.
אחה"צ מסיבת חג בהשתתפות רבני הישיבה יחד עם רה"י שמספר לבחורים על תורת בית הרב דוואלוזי'ן ושר את ניגוני בית אבא ואף את שיריו.
ישיבת קול יעקב
חג שבועות בישיבת קול יעקב נערך בהתרוממות מיוחדת, כארבע שעות קודם התקדש החג נערך סדר לימוד "קבלת התורה" כאשר הבית המדרש מלא מפה לפה, קודם תפילת מעריב מתקיימת שיחת ראש הישיבה אשר מעלה את הבחורים לפסגות.
חג הביכורים זה לא חג הביקורים, כל הבחורים מקפידים לאכול בישיבה בזמן הסעודות כאשר השירה הבוקעת נשמעת למרחוק.
בוגרים רבים לוקחים דירות בסמוך לישיבה כדי לחוות את חג השבועות בישיבה, במשך הלילה האברכים והבחורים לומדים כאשר כל המקומות בתפוסה מלאה כולל אוצר הספרים והעזרת נשים, כיבוד עשיר במשך כל הלילה נמצא בחדר האוכל.
חוויה מיוחדת במינה זו תפילת שחרית אשר בוגרים רבים מציינים שהסיבה העיקרית שהם באים לישיבה בשבועות זה כדי לחוות את האהבה רבה אשר לא מותירה עין יבשה.
החג ננעל בשמחת חג שנערכת בחדר האוכל של הישיבה במעמד כל רבני הישיבה כאשר ראש הישיבה נושא דברים על 'אי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא', לאחר שמחת החג יוצאים הרבנים והבחורים לרחבת הישיבה לריקוד 'חזו בני חביבי'.
ישיבת תפארת ישראל (ראשון לציון לשעבר)
בישיבה נהוג כל שנה כי בחור יעשה סיום מסכת מיוחד בישיבה בסעודת ליל החג בישיבה, לאחר הסעודה הבשרית בליל החג, הבחורים רצים לבית המדרש וממשיכים ללמוד בהתמדה לאורך כל הלילה כאשר הישיבה מספקת כיבוד כיד המלך.
השנה בעקבות מעבר ישיבת ראשון לציון לירושלים, כפי שפורסם ב'כיכר השבת', הישיבה תצטרף לרשימת הישיבות שמגיעות יחד עם הראש ישיבה במוצאי שבועות לשירה וריקודים בכותל הבחורים
יצוין, כי לראש הישיבה הגרי"מ דרוק יש קשר מיוחד לכותל המערבי מכיוון שהוא מוסר שיעור דף היומי כל יום לפני נץ החמה.
ישיבת אור אלחנן
מתחילים את החג בסדר 'קבלת התורה', לאחר מכן מתפללים תפילת חג חגיגית בנוסח של ראש הישיבה זצ"ל הגרמ"מ חדש, לאחר מכן הולכים הבחורים בריקוד לחדר האוכל שם מתקיים סעודה בהשתתפות רבני הישיבה. במהלך הסעודה מוגשים כמה סוגי דגים ובשרים ואף יינות משובחים.
חלק מהבחורים לקראת הנץ צועדים לכיוון הכותל, שם מתקיים מניין מיוחד שנקרא 'מניין אור אלחנן' איתו מתפללים גם אנשים מבחוץ שמתחברים לנוסח של הישיבה, כמו הרב ישראל גליס ואנשי הכותל דוגמת הרב שיניין ועוד.
במוצאי שבועות, יוצאים אוטובוסים מיד לאחר הבדלה. למעשה, אור אלחנן פותחת את אירועי הכותל במוצאי החג.
ישיבת דרך חכמה
היום הכי מיוחד בשנה בישיבה הוא שבועות הישיבה משקיעה את כל נשמתה באוכל כאשר נשות הרבנים עורכות שולחנות מיוחדים עם עיצובים, ומוגש אוכל ברמה הכי גבוהה שיש כולל קינוחים ושתיה מתוקה.
לדברי אחד הבחורים: "מיד לאחר הסעודה המיוחדת שהבחורים מחכים לה בכיליון עיניים לאורך כל השנה, יוצאים הבחורים בשמחה ללילה שלם של שטייגען אדיר, כאשר אברכי הישיבה מבית וגן ומהר נוף יחד עם כל צוות הישיבה נמצא בבית מדרש, ויש ממש אווירה חזקה של לימוד".
השיא מגיע בתפילת מוסף, עת ראש הישיבה הגר"י וילנסקי הידוע בנעימות וערבות התפילה שלו עולה חזן, ואז כל בני הישיבה שרים שירים מיוחדים ברוח הישיבה, והתפילה נמשכת שעות ארוכות כאשר תושבי האזור מגיעים אף הם כדי להתבשם מהתפילה החגיגית.
בישיבה, אומר הבחור: "לא נהוג ללכת לכותל, לא באמצע הלילה ולא במוצאי שבועות. אמנם יש בודדים שהולכים אך זה לא מרוח ומאופי הישיבה".
ישיבת עטרת ישראל
אווירה מיוחדת נעטפת על רחוב קאסוטו בבית וגן החל מראש חודש סיוון. בהיכלה של ישיבת עטרת ישראל אשר שוכנת ברחוב מורגשת האווירה של 'שלושת ימי הגבלה', קולו של ראש הישיבה הגרב"מ אזרחי מהדהד במעלה הרחוב "שטייגען, תורה, שבועות" נשמע ראש הישיבה אומר בחיבה לתלמידיו ומעודד אותם להתחזק בלימוד התורה.
אחד התלמידים מספר: "שבועות בישיבה זה מעין 'אלול קטן', ראש הישיבה שידוע באהבתו העמוקה לתורה, מרגיש כביום חגו פניו מאירות והוא נמצא לאורך כל החג כדי לענות על שאלות הבחורים. לוועדים הצעירים בישיבה החג הזה ממש התרגשות הם רואים את ראש הישיבה במלוא הדרו, וכמובן זה נחקק להם ומלווה אותם עד סוף הזמן".
בליל התקדש החג מתקיים מאמר קבלת התורה מיוחד מראש הישיבה שליט"א - כשמאות ואולי אלפים מכל הסביבה נוהרים לשמוע בהיכל הישיבה
לקראת סיום החג מתקיים מעמד 'נעילת החג' בבית ראש הישיבה - ניגוני קודש ודברי חיזוק ממרן להמשיך את העלייה שזכינו לה בחג ביתר שאת ועוז
שיאו של החג מגיע דווקא במוצאי החג, הישיבה שאולי הכי מזוהה עם הכותל במוצאי שבועות היא ישיבת עטרת ישראל, כאשר כל תלמידי ורבני הישיבה מגיעים במוצאי החג ופוצחים בריקוד לתוך הלילה.
ישיבת מאור התורה
קול של תורה בוקע לרחובות הסמוכים בשכונת מקור ברוך מעמל התורה בהיכלה של ישיבת מאור התורה בראשות הגר"א סאלים שליט"א במהלך ליל שבועות. בני הישיבה עמלים בלימוד הגמרא ולאחמ"כ באמירת התיקון.
לאחר תפילת ערבית של החג פוצחים בני הישיבה בריקוד מיוחד ברחובה של העיר בסמיכות לישיבה. ההתרגשות גדולה ואף שכנים ועוברי אורח מצטרפים לריקוד המיוחד ביחד עם רבני הישיבה.
במהלך הלילה יורדים בני הישיבה לחדר האוכל לטעום משהו ושבים ללימודם.
במהלך הלילה הלימוד ברציפות ללא אכילה חוץ מההפסקה המיוחדת הנועדה לכך.
תחושה של רוממות חשים בני הישיבה במהלך תפילה שחרית ולאחריה מיד פוצחים בריקוד על הזכות שנפלה בחלקם להימנות על עמלי התורה
ישיבת כנסת הגדולה
הישיבה שידועה כאינדיבידואלית – ושונה לאורך כל ימות השנה, ממשיכה במסורת הזו גם בחג השבועות. לכל בחור בישיבה יש סדר יום מיוחד אותו הוא מתכנן מראש לפני שבועות ובו יש את ההספק המיוחד שלו.
לדברי אחד הבחורים: "הסלידה והרתיעה שיש בישיבה מעדריות מתבטאת בכך שישנם החורים שלומדים עד השעה 2 בלילה סוגרים את הגמרא ואז ממשיכים ללמוד לאורך כל היום. העיקר שלא כולם יהיו אותו דבר, אך כמובן שלא יפחתו בשעות הלימוד".
ראש הישיבה זצ"ל הגאון רבי הלל זקס, היה מעודד את הבחורים לא לזנוח את הלימוד גם במהלך היום בשבועות ואכן בית המדרש מלא מפה לפה גם במהלך היום.
מכיוון, שאין שעת ארוחה מסודרת הבחורים אוכלים בשעות האחרות, הנהלת הישיבה מעמידה מעין בר מהשעה 12 בצהריים ועד השעה 5 כך שכל אחד יוכל לעשות לעצמו סדר מיוחד מבלי לחשוש שלא יהיה לו איפה לאכול את ארוחת החג.
לקראת סיום החג מתכנסים כל בחורי הישבה בחדר האוכל יחד עם פירות טריים ושרים שירי רגש כאשר השיא מגיע ב'שמועס' של ראש הישיבה, אותו הוא נוהג להגיד פעם אחת בשנה – בשבועות.
ישיבת באר התלמוד
בין מנחה לערבית ראש ישיבת "יקירי ירושלים" הגר"י כהן עולה למסור שיחת חיזוק בהיכל הישיבה הגדולה. במהלך השיחה מחדיר ראש הישיבה בקרב תלמידיו את אהבת התורה ועיקרו של לימוד התורה הוא בשמחה. בנו הגר"ח כהן יורד למסור שיחת חיזוק בישיבה הקטנה.
לאחר מכן ירדו הבחורים לסעודה קצרה וישובו לתלמודם. בישיבה הנהיגו ללמוד גמרא בהתמדה עצומה.
מידי שעה בחורים מבני הישיבה עושים סיומי מסכת ואז כולם פוצחים בשירה ושמחה למשך מספר דקות. בעזרת הנשים של הישיבה מוגש כיבוד עשיר לאורך כל הלילה לתועלת הלומדים.
למרות הצפיפות בהיכלי הישיבה בוגרי הישיבה לא מוותרים על ליל שבועות בישיבה ומגיעים מרחוק עם בניהם ללמוד בהיכל הישיבה.
ישיבת מיר ברכפלד
כמיטב המסורת של מיר גם בברכפלד אין משהו מיוחד, אך ישנם שינויים מינוריים. בזמן שרה"י זצ"ל הגאון רבי אריה פינקל היה בחיים, בחורי הישיבה היו מלווים אותו בשירה וריקודים לאחר תפילת ערבית בליל החג ר' אריה עצמו היה מצטרף לריקודים וכך גם כל תושבי האזור.
לפני שעולה עלות השחר פוצחים בחורי הישיבה בריקודים סוערים בתוך הבית מדרש כדי להגיע לתפילת שחרית עירניים.
בקידוש לאחר תפילת שחרית יש "פינוקים שלא מן העולם הזה" לדברי אחד הבחורים: "מקבלים כל מיני סוגים של עוגות גבינה, יוגורטים יוקרתיים, ושוקו כיד המלך".
ישיבת באר יהודה
כמידי שנה בערב חג השבועות נערך בהיכל הישיבה סדר הכנה לקבלת התורה במשך 5 שעות רצופות. השנה ייערך הסדר בשבת בצהרים החל מהשעה 2 עד השעה 7.30 בערב.
בני הישיבה יעסקו בסוגייא הנלמדת בישיבה. לאחמ"כ תערך שיחה מפי ראש הישיבה הגאון רבי יצחק טופיק.
בליל שבועות אומרים בני הישיבה את התיקון. ובמהלך הלילה בכל שעתיים פוצחים בני הישיבה בשירה וריקודים כדי לעורר את הציבור ולחוש את שמחת התורה.
בשעה 12 סועדים את סעודת החג ולאחמ"כ סדר לימוד רצוף עד לשעה 6 בערב.
בצאת החג עושים סעודת שמחת חג עם כל רבני הישיבה כדי למשוך את אווירת החג ושמחת התורה לשנה כולה.
ישיבת אש התלמוד
אווירת החג והצפייה לחג מתן תורה מורגשת הרבה קודם בהיכל ישיבת אש התלמוד בראשותו של הגר"י לסרי, בהכנה מרובה של שיחות וועדים.
סדר קבלת התורה ארוך הנערך בערב החג ומסתיים בשירה וריקודים עם כניסת החג, בצפייה הגדולה לסדר הלימוד בלילה הקדוש, לו מוקדשת סוגי' מיוחדת מהנלמד בעיון בישיבה עם מראה מקומות מורחבים, בהדגשה מיוחדת על ריתחא דאורייתא מיוחדת מאוד.
הבוגרים מספרים שזהו סדר בלתי נשכח בעוצמות הריתחא דאורייתא שלו, קול התורה נשמע מרחוק מאוד כפי עדות העוברים ושבים, בחורים רבים מאוד לומדים בעמידה כל הלילה קיום של תורה כנתינתה, ועם הרתת והזיע שמלווה את הסדר הזה יש חוויה עמוקה של מעמד מתן תורה.
לאחר לימוד בשקיעות מיוחדת מתפללים בני הישיבה בנץ החמה בהתלהבות מיוחדת ולאחמ"כ במהלך היום מרבים בני הישיבה בעסק התורה בסדר מיוחד שנערך החל מהצהרים ועד לסיום החג.
ישיבת אמרי דעת
כבר מספר ימים לפני החג מורגשת אווירה של חיזוק מיוחדת בהיכל הישיבה בלימוד מעבר לסדרי הישיבה בהתמדה עצומה. ובשיחות חיזוק מראש הישיבה הגר"ש גבאי.
עם כניסת החג זוכים בני הישיבה לשמוע שיחה מיוחדת במעלתם של עמלי התורה והמחויבות של כל אחד ואחד לשאוף לגדול בישראל בהרבצת התורה.
במהלך הלילה בני הישיבה לומדים את התיקון אותו החלו כבר במהלך הסעודה כדי לנצל את היום הקדוש וכך עד לחצות הלילה. לאחמ"כ עוסקים בני הישיבה בסוגיא חדשה בה יעסקו לאחר החג כדי לעמול בתורה ולחדש חידושים בלילה הזה.
בעיצומו של הלילה פוצחים בני הישיבה בשירת "חזו בני חביבי"..במשך דקות ארוכות
בתחושה של רוממות מיוחדת.
ישיבת ברית יעקב
כמה ימים לפני החג מגיעים גדולי ראשי הישיבות ומנחילי ההשקפה למסור שיחות חיזוק על עמלה של תורה וניצול הזמן.
בערב חג השבועות מוסר ראש הישיבה הגר"י טולדאנו שיחת חיזוק מיוחדת על מהותו של יום. השיחה נמשכת כשעה כשבני הישיבה מטים אוזנם לדבריו של ראש הישיבה הנאמרים בריתחא מיוחדת להחדיר בקרב בני הישיבה את אהבת התורה.
בוגרים רבים שוכרים דירות בשכונת בית וגן בכדי לזכות ולהשתתף בשיחה ובלימוד המיוחד במהלך החג.
לאחר תפילת ערבית בני השיבה פוצחים בריקוד מיוחד יחד עם רבני הישיבה. עד לשעה 2 בלילה בני הישיבה עוסקים בסוגייא הנלמדת ולאחמ"כ עוסקים באמירת התיקון.
בסיום הלילה שוב פוצחים בני הישיבה בריקוד מיוחד הנמשך במשך דקות ארוכות בשיר המיוחד "ובאו כולם". יחד עם רבני הישיבה.
תפילת שחרית בישיבה הוא ממש כיום הכיפורים. מציינים בני הישיבה. את אמירת עשרת הדברות קורא נשיא הישיבה הגר"מ טולדאנו.
(סייע בהכנת הכתבה; יהודה חזן, מקורבם של ראשי הישיבות)
