לא, הוא לא אמר את זה.
דונלד טראמפ לא כינה את מייגן מרקל "מגעילה" - למרות שבידי העיתון סאן הקלטה של הראיון עימו בה הוא נשמע אומר זאת. הוא גם לא מתח אשתקד ביקורת על תרזה מיי, שוב – למרות שבידי הסאן יש הקלטה. באותה מידה צריך להאמין לטראמפ אם יכחיש שאמר שראש עיריית לונדון, סאדיק חאן, הוא "לוזר גמור" – למרות שמדובר בציוץ שלו.
דאנה מילבנק, בעל טור בוושינגטון פוסט, אומר בציניות שהוא מוכן להאמין לכל ההכחשות של טראמפ – משום שהחלופה היא בלתי נסבלת: להודות שבראש ארה"ב עומד לוזר גמור, חסר תרבות, בור ועם הארץ. לכן, ממשיך מילבנק, הוא מתכוון לעשות את מה שטראמפ עושה: לחיות היום כאילו האתמול כלל לא התרחש.
אבל אין זה מספיק להתעלם רק מכינויי הגנאי שפיזר טראמפ השבוע. האמריקנים צריכים לקבל כעובדה, שגם זה לא קרה: טראמפ מעולם לא דחף את ראש ממשלת מונטנגרו בפסגת נאטו, הוא מעולם לא אמר שהתאהב ברודן של
קוריאה הצפונית, הוא מעולם לא טרק את השפופרת לראש ממשלת אוסטרליה, הוא מעולם לא תקף את האפיפיור בטוויטר, הוא מעולם לא השתמש במבטא מזויף כדי ללעוג לראש ממשלת הודו, הוא מעולם לא לעג למשקפיים של מנהיגי סין, הוא מעולם לא התייחס למדינות באפריקה כ"מחורבנות".
טראמפ מעולם לא התבלבל בין המדינות הבלטיות לבין הבלקנים, הוא מעולם לא התייחס למבנה הגוף של הגברת הראשונה של צרפת, הוא מעולם לא התפאר במכירה לנורבגיה של מטוס שאינו קיים, הוא מעולם לא קרא לנפאל בשם Nipple. טראמפ מעולם לא אמר שהאיום מצד קוריאה הצפונית שוב אינו קיים, הוא מעולם לא נחת בישראל ואמר "זה עתה חזרנו מהמזרח התיכון", הוא מעולם לא האמין לדיקטטור הצפון-קוריאני במקום לראש ממשלת יפן ולנשיא רוסיה במקום לקהילת המודיעין האמריקנית, הוא מעולם לא ביטל ביקור בבית קברות צבאי בצרפת בשל גשם קל. טראמפ גם מעולם לא אמר שבריסל היא "חור מהגיהנום" ולא אמר שבלגיה היא עיר יפה.
ממשלו של טראמפ לא בלבל בין סינגפור לאינדונזיה ובין סין לטייוואן, הוא לא טעה בזיהויו של ראש ממשלת אוסטרליה, לא איית את שמה של ראש ממשלת בריטניה כמו זה של כוכבת פורנו ולא שגה באיות השם "דנמרק". טראמפ לא הציע לממשלת צרפת לכבות מן האוויר את הדליקה בנוטרדאם, ולא ציטט דברים שמעולם לא אמר לו ראש ממשלת פינלנד. טראמפ לא פברק נתוני סחר בשיחות עם ראש ממשלת קנדה, לא האשים את דרום אפריקה בהרג חקלאים, לא המציא מהומות מהגרים בשבדיה.
טראמפ גם לא כתב בספר המבקרים של יד ושם ש"זה נפלא", הוא לא משך את חתימתו מהצהרת הסיכום של פסגת ה-G7, הוא לא טלטל ממושכות את ידו של נשיא צרפת, ורעייתו לא סטרה על ידו כאשר ניסה לאחוז בה בנמל התעופה בן-גוריון. טראמפ לא חשף מידע מודיעיני ישראלי בפני רוסיה, לא טען שגרמניה נשלטת לחלוטין בידי מוסקבה, הוא לא יצא נגד קיומה של ברית נאטו ולא הביע געגועים למשטרו של מועמר קדאפי. הכל היה אי-הבנות, כי אם נשיא ארה"ב כן היה עושה זאת – זו הייתה חרפה לאומית.
